מאות אלפי צעירים הופתעו לשמוע לאחרונה על כוונת ה"מרכז הארצי לבחינות והערכה" להוסיף פרק כתיבה למבחן הפסיכומטרי. האם זה נכון? האם יהיה קשה יותר להתקבל לאוניברסיטה? איך בודקים חיבור בכלים מדעיים? מה לגבי אנשים ריאליים, לקויי למידה ועולים חדשים? האם יהיה נזק לכיס? ולמי זה טוב?
"עם הזמן התברר שיכולת כתיבה היא נושא רלוונטי ביותר לתועלת הסטודנט להערכת קישוריו בלימודים אקדמיים, מהסיבה הזו נבחנת האפשרות להעמיד את הנושא הזה לבחינות בכלים מקצועיים ובכלי מידה סטנדרטיים", אומר יועץ התקשורת של ה"מרכז הארצי לבחינות והערכה", אוריאל בן עמי.
לדבריו, "במרכז הארצי אנחנו מתעדכנים כל הזמן, ואחת התגובות שעולות היא הצורך בפרק כתיבה. הפסיכומטרי, יחד עם בחינות הבגרות, הוא כלי החיזוי התקף ביותר, ועם זאת יש צורך לעדכן ולשפר כל הזמן".
המוסדות האקדמיים עצמם טוענים כי התלמידים הישראלים לא יודעים לכתוב, ואפילו הסטודנטים מתלוננים שמטלות הכתיבה שניתנות להם באוניברסיטה תופסות אותם לא מוכנים, לאחר שנים שבהן נושא הכתיבה הודחק לשוליים.
ואם חשבתם שהוספת פרק הכתיבה הוא תקדים ישראלי, אז טעות בידכם - הכוונה הישראלית היא ככל הנראה תגובה לנטייה עולמית. לבחינת ה-SAT, המקבילה האמריקאית לפסיכומטרי, נוסף פרק הכתיבה לפני שלוש שנים, מתוך רצון להפחית את הפער בין נבחנים ממוצעים לנבחנים מצטיינים.
בנוסף, נוצר צורך לבדוק את הנבחן ברמה אישית יותר ולבחון את כושר הביטוי שלו. גם בחינות ה-GMAT וה- GRE כוללות פרק כתיבה בו מתבקש הנבחן לכתוב שני חיבורים.
בהשוואה לאמצעי מיון אחרים, נחשבת הבחינה ל"אובייקטיבית" יותר, שכן היא פחות מושפעת מרקע או ממשתנים סובייקטיביים אחרים. מחקרים רבים מראים כי כושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית הוא טוב, כלומר, נבחנים שזכו לציון גבוה בבחינה, הצליחו בלימודיהם יותר מאשר אלה שציונם היה נמוך.
מדד המשלב את ציון הבחינה הפסיכומטרית וציוני הבגרות, נחשב על ידי המרכז הארצי לכלי אופטימלי לחיזוי ההצלחה בלימודים.
מנכ"ל חברת "קידום לך תצטיין", רענן קרן, מעריך כי בדומה למבחן ה- GMAT, לפרק הכתיבה יהיה ציון נפרד. המשמעות היא שבמידה והנבחן אינו כשרוני בכתיבה, ציון הפסיכומטרי לא ייפגע.
אם פרק הכתיבה ישמש כפרמטר נוסף לצד הבגרות והפסיכומטרי, למוסד האקדמי תהיה הזכות להציב את רף הקבלה של הבחינה הכתובה לפי ראות עיניו. ניתן להניח שבמקרה כזה, בתנאי הקבלה למקצוע ריאלי, לדוגמא, יינתן פחות משקל לפרמטר הכתיבה.
כמו כן, עדיין לא ידוע כיצד יתחשבו באוכלוסיות הדורשות התייחסות מיוחדת, כגון: אנשים הסובלים מדיסגראפיה ומליקויי למידה, עולים חדשים וכדומה.
"אני מניח שבעלי ליקויי למידה יורשו להקליד את החיבור בעזרת מקלדת. במקרה כזה עליהם לבצע את הבחינה כולה על מחשב ויש להקצות מספיק מחשבים לצורך העניין הזה", אומר מנכ"ל מכון הפסיכומטרי "סמארט", ערן שטיין.
בבחינות האמריקאיות הנוהל לגבי חיבור הוא שילוב בין בדיקה אנושית לבדיקה ממוחשבת. הציון נע בין 0-6, וכאשר יש הפרש של נקודה בין השניים, מחושב ממוצע. אם ההפרש גדול מנקודה אחת, בודק שלישי ואנושי יקרא את החיבור.
קרן גורס שמדובר בתוספת שמאזנת בין ה"הומאניים" ל"ריאליים". "המרכז לבחינות קשוב לביקורת העולמית נגד הפסיכומטרי שנותן הרבה משקל לפרקים כמותיים, ולא נותן מענה לאנשים שהולכים ללמוד מדעי חברה או רוח. בחינה שיש בה רק שאלות אמריקאיות לא נותנת להפגין יצירתיות, עושר לשוני ודיוק סמנטי".
ובכן, השינוי לא צפוי להתרחש בשנה הקרובה, ולכן נכשלי הבגרות בחיבור שביניכם יכולים בינתיים לנשום לרווחה. באשר לשאר, תמיד כדאי להתאמן אולי תתחילו בלכתוב טקסט אקדמי על הבאסה שבהוספת פרק כתיבה לפסיכומטרי?
