האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

עתידה של העתודה

העתודה האקדמית מתמודדת עם לא מעט קשיים, כמו שיבוצים שלא תמיד קשורים למקצוע שנלמד, מחסור במתנדבים לקצונה ומיעוט בולט של נשים. תוכנית העבודה הרב שנתית בנושא אמורה לחולל את השינוי

דנאל אל-פלג | 14-02-2008 14:38:00

ביקור קצר בפורום העתודה האקדמית הסוער בפורטל "תפוז", עלול להעלות מספר סימני שאלה בקרב אלו השוקלים להצטרף למסלול הנחשב. הצעות, בעיות והמלצות חדשות מופיעות שם מדי כמה שעות, ומותירות את הקורא, המנסה לקבל תמונה שלמה, מבולבל. המרמור בפורום צף ועולה, מותיר נימוקים מבוססים יותר או פחות, ומאמרים ארוכים התומכים במסלול או המתנגדים לו באותה העקשנות.

"יש לעתודה הרבה יתרונות", מקדים ואומר סרן נ', בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות המשרת כעתודאי בחט"ל. "היכולת להשלים תואר בשלב כל-כך מוקדם, הביטחון הכלכלי, האפשרות לקידום, הניסיון שרוכשים לפני היציאה לאזרחות". אך גם את החסרונות מכיר נ' מקרוב. "אתה סטודנט לכל דבר, שמגיע פתאום לצבא", הוא מספר. "בעבור בן 23 או 24, משכורת של חייל זה כלום. אתה לא יודע בוודאות לאן תגיע, אתה מיועד לקצונה ולא בטוח מה זה אומר", ממשיך נ', "בכלל, צבא, אתה בעצם לא יודע מה זה באמת".

בתום לימודיו ועם תחילת שירותו מקבל העתודאי דרגת קמ"א, (קצין מקצועי אקדמאי) בה יחזיק עד שייצא לקורס הקצינים. באגף משאבי האנוש שואפים שכל עתודאי יהיה קצין, והיעד הריאלי שהציבו הוא להוציא לקורס הקצינים בין 80 ל-90 אחוזים מבוגרי המסלול.

"חלק מהרעיון הוא לעצב את העתודאים כקצינים מקצועיים", מסבירה רמ"ד התכנון ומדיניות העתודה במינהל לכוח אדם טכנולוגי ולמחקר (מנט"ם), רס"ן קרן בן נתן. "יש סיבה שהם נקראים כבר מההתחלה קצינים אקדמאים ולא אנשי אקדמיה בצה"ל". בפועל, לא מומש היעד בשנים האחרונות. נתונים שרוכזו באחרונה העלו כי כ-04 אחוזים מהעתודאים ששירתו בצה"ל בינואר אשתקד, לא הוסמכו לקצונה.

תא"ל (מיל') ניסים ברדה, ששימש עד לא מכבר רח"ט התכנון ומנהל כוח האדם (תומכ"א), מוטרד מהמצב הנוכחי. "כאשר אחוז נכבד מהעתודאים אינם יוצאים לקצונה, נפגמת היכולת לייצר מנהיגים בתחום הטכנולוגי", הוא טוען. "כשפחות עתודאים יוצאים לקורס, מצטמצם מרחב המיון ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו אנחנו מתפשרים על איכות האנשים".

כשהעתודאים מתחילים את השירות האמיתי שבסוף התואר, יש באמתחתם פחות או יותר שלושה ימי פז"ם שאספו בימי הכנה כאלה ואחרים. גם אז הם מגיעים על תקן סטודנטים על מדים, לא חיילים, ורובם לא באמת יודעים למה לצפות מצה"ל.

"התגייסתי כעתודאית צעירה", משחזרת בן נתן, "ואמרו לי: 'בעוד יומיים את יוצאת לקורס קצינים'. לא הסכמתי. איימו עליי שאולי לא אהיה קצינה לעולם, אבל העדפתי לא לצאת למשהו שאני לא מוכנה אליו". העתודאים יכולים לצאת לקורס גם בשלב מאוחר יותר, אך ככל שמתקרב תאריך השחרור, מתרחק הרצון להגיע לקצונה ורבים מסתפקים בדרגת הקא"ב (קצין אקדמאי בכיר) עד תום הקבע. המשמעות - פחות קצינים בכירים מהעתודה, וכן, גם סכנת התפשרות על איכות כוח האדם.

סיבה נוספת להישארות עתודאים רבים מחוץ לכתליו של בה"ד 1 היא ביורוקרטית יותר -ההקצאות. בין השנים 2005 ו-2006 היה עודף בעתודאים בצה"ל. ב-2005 אוחדו בה"ד 1 ובה"ד 12, ופחת מספר המקומות בקורס הקצינים. בעקבות עודף העתודאים, לא הצליחו רבים מהם לצאת לקצונה, פשוט מפאת חוסר מקום.

"היום, הגישה היא שעדיף להוציא לקצונה עתודאי צעיר, ולא בן 24", מבהירה בן נתן. "אני הרי לא יכולה לסגור את בה"ד 1 למחזור עתודאים בלבד. ככה הייתי פותרת את הבעיה שלי, ויוצרת המון אחרות".

תא"ל (מיל') ברדה מעלה טיעון נוסף. "הרבה פעמים המפקדים לא יוציאו לקצונה עתודאים שנמצאים כרגע באמצע פרויקט, רק כדי שמישהו בתומכ"א יהיה מרוצה", הוא מסביר. "המפקדים לא תמיד מסתכלים על העובדה שבעוד עשר שנים נצטרך להחליף את הרמ"ח, הם רואים את המשימה של מחר בבוקר".

מבחינת סגל הפיקוד, הדרך היחידה לפתרון היא הסברה והטלת סנקציות. "גוף שיוציא פחות עתודאים לקורס קצינים, יקבל פחות תקני עתודאים בפעם הבאה, וכולם יודעים את זה", אומרת בן נתן. לנושא ההקצאות חשבו בכל זאת על פתרון יצירתי במנט"ם. פלוגה נוספת אמורה להיפתח במחזור קורס הקצינים הקרוב, הכניסה - לעתודאים בלבד. "זה אמור ליצור מצב שבו עתודאים רבים יותר בקבע יוכלו לצאת לקורס, במקביל לעתודאים הסדירים", היא מסבירה, "אבל תמיד יהיה פער שלא נצליח לגשר עליו".

(איור: רות אדלר)
(איור: רות אדלר)

אל תסתכל בתקן
אם ניתן היה להניח כי כאשר יש עודף בעתודאים, חלקם ישובצו במקצועות זוטרים יותר, כאלה שיכול היה למלא חייל ללא תואר ראשון - מסתבר שהדברים עובדים מעט אחרת. "צריך להיזהר מהקישור הזה, הכמעט אוטומטי, בין עודף לבין בזבוז", מזהירה בן נתן.

"העודף היה מכוון, הוא לא הפתיע אף אחד. על אף שהיה מספר מסוים של תקנים לכל סמכות, בפועל היה צורך ביותר עתודאים. אמנם אין להם תקן, אבל אני משוכנעת מעל כל צל של ספק שצריך להיות שם עתודאי ואני מוכנה לשים על זה את שמי, תפקידי וממוני הרב", היא מוסיפה בחיוך.

"כשיש עודף, הזרועות יכולות להקדים פרויקטים", מציין ברדה, "והמסר הועבר אליהן. בחלק מהמקומות באמת עשו את זה, אבל במקומות אחרים, השתמשו בעודף הזה בצורה הרבה פחות מושכלת", הוא טוען. "כשמהנדס עושה עבודה שגם הנדסאי יכול לעשות, זו בעיה".

תומכ"א שותף בתהליך הבקרה על השיבוץ עד שהעתודאי עובר לרשות הזרוע. לדברי ברדה, הסמכויות יודעות טוב יותר לנהל את כוח האדם. בפועל, זה לא תמיד היה כך. נתונים מלמדים כי בשנים עברו, הועסקו עתודאים רבים ללא תקן מתאים. במנט"ם טוענים - אל תסתכל בתקן, אלא במי שיושב עליו.

"מבקר המדינה פסק שעתודאים לא מועסקים במקצוע בגלל שלפעמים יש אי-התאמה זמנית בין ה'טייטל' לעבודה בפועל", היא מבהירה. "הוא הסתכל וראה תקן של קמ"ט מכונות, ובפועל ישב עליו מהנדס חשמל. אבל כל עוד אותו אדם עשה עבודה שהוא מרגיש שהיא קשורה למקצוע, זה בסדר. אני בצה"ל כבר 16 שנה, ולמעט פעם אחת, מעולם לא ישבתי על תקן ששמו באמת מבטא את מה שאני עושה. אני מסכימה שזה לא צריך להיות ככה, זה צריך להיות מסודר, אבל האם זה השליך על איכות העבודה המקצועית שלי? לא".

באמ"ש עמלים עתה על סידור והתאמת התקנים, והנושא אף מהווה חלק מהתוכנית הרב-שנתית שיישומה יחל ב-2008. באותה תוכנית נקבעו מחדש גם מספר העתודאים, מספר התקנים והתפקידים המיועדים להם. התוכנית האחרונה יצאה ב-2002, ונדמה שהיא כבר מזמן לא תואמת את צורכי המציאות.

"כרח"ט תומכ"א חשבתי, ואני עדיין חושב, שצריך לבדוק אם כל תקן של מהנדס באמת מתאים למהנדס", טוען ברדה. "ההכשרה למקצוע היא יקרה, ואם התקן לא מתאים אנחנו גם עלולים לבזבז מישהו שיכול היה לעשות משהו אחר, נניח להיות מג"ד", הוא מנמק. "בשנת 2000 ניפינו הרבה תפקידים שבדיעבד לא היה צריך בהם עתודאי. אין לי ספק שחשוב שהנושא מטופל שוב".

אילוסטרציה
אילוסטרציה

לקראת מה אנחנו הולכים
בין מגמות העתודה בולטת במיוחד הנדסת החשמל, שהיא הרחבה ביותר וכוללת קשת מגוונת של תפקידים בצבא. "רוב העתודאים שמסיימים מסלול הנדסת חשמל והנדסה בכלל רוצים ללכלך את הידיים, לפתח דברים בעצמם", מספר סרן נ', "בפועל, הם מגיעים לצבא והופכים להיות מנהלים, והם בכלל לא ידעו שהאופציה הזו קיימת. הם פשוט לא ראו את זה בא".

בוגרי מסלול ההנדסה, למשל, לא תמיד משתלבים בצה"ל בתפקידי פיתוח. בעקבות העברת פרויקטים רבים בתחום הפיתוח לחברות אזרחיות, נותרים רבים מהעתודאים בתחום ההנדסה בתפקיד קציני פרויקטים, או כפי שהם נוהגים לכנותם, "קציני מצגות".

"השאלה האם קפ"ט צריך להיות עתודאי נמצאת על הפרק בימים אלו", מודה בן נתן. "באזרחות אין קפ"ט שאין לו תואר כמהנדס, אבל באזרחות הוא התחיל מפיתוח, מייצור והתקדם לשם. בצבא, עתודאי בשירות חובה יכול להתחיל מניהול פרויקט ולדלג על שלב הפיתוח". בתפקיד מנהל פרויקט יש אמנם אספקט טכני מקצועי שנוגע בתחום הלימודים, אך פעמים רבות הוא זניח לעומת הפן הניהולי לוגיסטי.

"אני מניחה שיש פרויקטים בשלבים מתקדמים, שזקוקים יותר לליווי ולניהול מאשר לפיתוח, ושזה יוצר תסכול אצל העתודאי. אני יכולה להבין את זה", אומרת בן נתן, "אבל צריך לראות איך מחברים את הפרויקט לתחום הלימודים של העתודאי, איך משלבים אותו בתהליך הפיתוח". בתוכנית הרב-שנתית החדשה אמור לעלות נושא זה, לצד בדיקה מחודשת של כמות המהנדסים הדרושה לצה"ל בעקבות תהליך מיקור החוץ.

הסיבה שעתודאים רבים הופתעו מאופי התפקיד בו שובצו, נובעת כנראה מחוסר תיאום ציפיות בינם ובין המערכת. "נניח שמישהו למד הנדסת חשמל, ומעניינת אותו נישה מסוימת בתחום", מסבירה בן נתן, "אבל בצבא רק 30 אחוז מהתפקידים תואמים את הנישה הזו. אם העתודאי נופל על תפקיד אחר, הוא יטען שהוא לא משובץ במקצוע. כנ"ל לגבי עתודאים שקיבלו תפקיד ניהולי. הוא דורש הבנה והוא נחשב לשיבוץ במקצוע, פשוט לא השיבוץ שהם רצו".

טענותיו של נ' סותרות את דבריה של רס"ן בן נתן. "אני מכיר הרבה אנשים שסיימו תואר ראשון ושובצו בתפקיד שכלל לא דורש מהם להשתמש בידע שרכשו. לדוגמה, עתודאית שלמדה במחזור מעליי אווירונאוטיקה וחלל, וסיימה בתפקיד של אחראית משק משאיות בצה"ל".

במטרה לצמצם את הפער בציפיות, נערך שינוי כבר בשלב הראשוני, שלב שיווק העתודה למלש"בים. "בעבר הרחוק היו מוכרים להם שהם יפתחו כל היום וכל הלילה, אבל היום כמעט שלא מזכירים את זה", אומרת בן נתן. "אנחנו מסבירים מה התפקידים שמוצעים לכל סמכות, ומנחים את כל מי שעוסק בהסברה להציג תמונה אמיתית. אני מעדיפה שיגיעו עשרה אחוז פחות מלש"בים, אבל שיידעו למה הם באים".

הכוונה נוספת ניתנת ללומדים במסלול בתום השנה השנייה, במועד בו נדרשים העתודאים לבחור קורסים ספציפיים בתחום הלימוד. "אני מאפשרת להם לבחור את תחום ההתמקצעות, אבל אני אומרת להם מראש אילו תפקידים יש בצבא, ומה כדאי ללמוד כדי להגיע למקום יותר משמעותי".

את מה שנ' מגדיר כסיפור שחוזר על עצמו בין בוגרי המסלול, רואה בן נתן כתופעה מינורית. "קודם כל צריך להסתכל על האנשים שמתלוננים. יש כאלה שצודקים, יש כאלה שפחות ויש שבכלל לא. אם עתודאי קיבל שיבוץ לא טוב, רוב הפעמים זה בגלל הישגים נמוכים". לדבריה, מקרים של שיבוץ שלא במקצוע הם פחות מאחוז, וגם אז ניתן להגיש קבילה ולהשתחרר משירות הקבע. "היקף הקבילות המוגשות בסופו של דבר הוא זעום", היא אומרת.

"עושים מסביב לזה הרבה רעש, אבל בשנתיים האחרונות הוגשו 12 קבילות, מתוכן ארבע או חמש התקבלו". פעמים רבות, אומרת בן נתן, מוצג המצב כקנוניה של המערכת. "זה הגיוני שזה נראה כך, אבל זה לא נכון", היא מוחה. "אם יש בעיית תדמית לעתודה, זו קודם כל בעיה שלי, כי אני לא מצליחה להביא את האנשים שאני רוצה למסלול. לכן", היא מסכמת, "אין לי שום אינטרס להוציא עתודאים לא מרוצים או שמשובצים לא במקצועם".

גם משדרות ומירוחם
שיעור הנשים בעתודה נמוך משמעותית מבעולם הסטודנטיאלי האזרחי: 20 אחוזים בלבד מהעתודאים הם נשים, כשהיעד הפורמלי באמ"ש הוא עשרה אחוז יותר, והשאיפה העקרונית היא לשוויון בין המינים. "הבעיה מתחילה בתיכון", מבהירה בן נתן. "כיוון שרוב הבנות לא בוחרות במסלול בגרות ריאלית, שתאפשר להן להתקבל לעתודה".

נוספת על כך העובדה שרוב התפקידים והתקנים בעתודה הם בתחום ההנדסה, ששיעור הנשים הלומדות אותו באוניברסיטאות הוא רק 27 אחוז. "במקצועות כמו רפואה אין בעיה, לפעמים יש אפילו יותר נשים", היא אומרת, "אבל בתחום ההנדסה אנחנו בבעיה רצינית".

המכינה לנשים שפועלת מזה כמה שנים במטרה לסייע למלש"ביות להתקבל למסלול עוזרת, אך לא פותרת את הבעיה. "זה עדיין בחיתוליו, אבל יש תוכנית לעשות פורום למועמדות למסלול בו יציגו נשים שעוסקות בהיי-טק ובפיתוח את התפקידים שלהן, במטרה לעודד את הבנות לעסוק בתחום".

מבחינה צבאית יש למחסור בנשים עתודאיות מספר חסרונות, החל מהחמצה אפשרית של בוגרות מסלול איכותיות, שכן סטטיסטית, עתודאיות מצטיינות יותר מעתודאים, וכלה בהשלכות קצת יותר רחבות.

"אני חושב שזו בעיה ברמה הלאומית", טוען ברדה, "בעצם, מדינת ישראל לא ממצה את הפוטנציאל שלה. מעבר לכך, כל עתודאית מפנה מהתקן עתודאי גבר, שעליו אפשר לפקוד ללכת ולהיות לוחם, פקודה שאני לא יכול לתת לגברת. ולכן, לדעתי, חיילים צריכים להיות מהנדסים רק במקרה שמשהו מונע מהם להיות בשדה הקרב".

אוכלוסייה שדווקא מציפה בימים אלה את תקני העתודאים בצה"ל מגיעה ממסלול "עתידים", שמטרתו לקדם את צעירי הפריפריה ולאפשר להם הזדמנות שווה להתקבל למסלול. יישובי הפריפריה מדורגים לפי המצב הסוציו-אקונומי של תושביהם. רמה ב' היא הרמה הקלה ביותר והיא כוללת יישובים דוגמת באר שבע, אילת ואשדוד, דרגה א' היא הבינונית ו-א'+ החמורה ביותר, הכוללת יישובים כגון דימונה וירוחם.

מהנתונים שמציגים היום במינהלת "עתידים" עולה כי רק 11 אחוז מהמשתתפים בתוכנית מגיעים מאזורים אלו. "אנחנו עובדים לשינוי התמהיל", מציין ראש מינהלת "עתידים", סא"ל ליאור פרלמן. "אנחנו משקיעים שם את מרב המאמצים והמשאבים, אבל אני לא בטוח שכדאי לעשות מהפך. אם נגיע למצב של 50-50 בין אזורי החלוקה, זה יהיה טוב".

שיעורי ההרשמה בערים המדורגות כ-א' או א'+ גבוהים משיעורי ההרשמה לעתודה במרכז. הבעיה היא, לדבריו של פרלמן, שלא כולם יכולים. "אני רוצה להביא כמה שיותר מהאזורים האלה, אבל אני רוצה להביא כאלה שיצליחו", הוא אומר. "בסך הכל, אם סטודנט אחד לומד רפואה בשדרות, זה כאילו כל העיר לומדת". "אנחנו פיתחנו את המסלול בשביל א'+, לא בשביל אזורי ב'", אומר ברדה, "ואני רוצה להאמין ולקוות שאנחנו עושים עבודה כזו שמאפשרת לכל מי שיכול ורוצה להגיע מירוחם ודימונה לטכניון - להגיע".

עבודה קשה צפויה לא רק במסגרת מסלול "עתידים". עיניים רבות נשואות לתר"ש 2008 ולמסקנות שתביא עמה, בתקווה לפתור חלק גדול מהקשיים שעלו במסלול. "העתודאים שמשרתים היום כנראה כבר לא ייהנו מהשינוי", אומר נ', "אבל הוא חשוב בשביל המחזורים הבאים".

שיעור הנשים נמוך (אילוסטרציה)
שיעור הנשים נמוך (אילוסטרציה)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי