האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

השומרונים הטובים

זקני השומרונים לא זוכרים שיא כזה: עשרה מהם משרתים בו-זמנית ביחידות צה"ל השונות. הישג נאה לעדה שמונה בסך הכל 720 איש

ניר נוימן | 10-02-2008 15:11:00

זו אמורה הייתה להיות שיחת קליטה שגרתית. חייל צעיר שנשלף מהבקו"ם היישר לבסיס ההדרכה של המשטרה הצבאית בבית ליד, טוראי בן-יומו שחולם להיות חוקר מצ"ח, ונשלח לקצינת הת"ש היחידתית בנוהל שגרתי להחריד. "הגשתי לה את התיק האישי שלי ואת המסמכים", נזכר טוראי אבי מרחיב.

"היא עיינה בהם ואחרי רגע שאלה אותי בפליאה: 'רגע, אתה שומרוני?' עניתי לה שכן והיא התלהבה: 'וואו, מקרה כזה עוד לא היה לי. חכה רגע', והשאירה אותי לחכות שם. דאגתי, כי רק רציתי שהיא תאשר לי את ההקלות ת"ש שאני זכאי להן, ואחרי זה שתדבר איתי כמה שהיא רוצה. אבל מרוב שהיא התלהבה מזה שהחומר שלמדה בקורס ת"ש יושב פתאום מולה, בשר ודם, היא אפילו לא קראה את התיק שלי וישר רצה החוצה לספר לכולם ולטפל בזה. מסתבר שאני השומרוני הראשון בתולדות בה"ד 13".

כשכל העדה שלך מונה 720 נפשות, נדמה שלא כל-כך קשה ליצור תקדימים. ובכל זאת, נדמה שאת התקדים שנרשם בחודש שעבר שכח צה"ל לציין, וחבל: אל שבעת השומרונים ה"ותיקים" המשרתים בצה"ל, נוספו שלושה בני נוער נוספים, שביחד מהווים את מספר השיא של בני העדה בצה"ל בכל הזמנים - עשרה משרתים בו-זמנית, כשני אחוזים מכלל העדה.

ללא ספק, כבוד למגזר וסיבה טובה לכנס לשיחה משותפת שבעה מהחיילים הגאים: רב"ט הוד צדקה, טוראי צדי יהושע, טוראי יוסי צדקה, טוראי בן יהושע, טוראי אלעד ששוני, טוראי אבי מרחיב, ועוד טוראי אבי מרחיב - עדה קטנה, כבר אמרנו?

מימין: אבי, הוד, בן ואבי (צ' - ברית שליט)
מימין: אבי, הוד, בן ואבי (צ' - ברית שליט)

הקלות מופלגות
העדה השומרונית מתגוררת בחלקה בהר גריזים ובחלקה בעיר חולון. ראשיתו של הרומן בין העם השמי הקטן לבין צה"ל הגדול, לפני כמעט 15 שנים. בכירי העדה, שחפצו להתערות בחברה הישראלית, יזמו אז הסכם היסטורי עם ראש אכ"א דאז, האלוף יורם יאיר והרבצ"ר, האלוף גד נבון. מאז חייבים הבנים המתגוררים בחולון בגיוס, כשבני כוהנים פטורים משירות, בשל היותם משרתים בקודש, כמו גם בנות המגיעות לגיל גיוס.

בני העדה המתגוררים בקהילת גריזים לא משרתים גם הם בצה"ל, בשל קרבתם לאוכלוסייה הערבית בעיר השכנה שכם. מאז ועד היום שירתו בצה"ל כמה עשרות בודדות של שומרונים, אולם השיא, לגאוות העדה בחולון, נשבר, כאמור, ממש בחודש שעבר.

"כשאתה אומר בצבא שאתה שומרוני, אז השאלה הראשונה ששואלים אותך היא 'אתה אח של סופי צדקה?'" מספר טוראי בן יהושע, מפעיל מערכות תקשוב במטה אגף התקשוב בקריה. "אז בהתחלה אתה אח של סופי וקצת לאחר מכן, כשהם שומעים את ההקלות שאתה זכאי להן, אתה הופך ל'שומרוני הקומבינטור'".

"להיות שומרוני בצבא זה לא כמו כל חייל רגיל, אני שונה מחיילים אחרים", אומר רב"ט הוד צדקה, מנהל רשת ביחידת לוט"ם. "אני שונה בזה שאני משרת קרוב לבית, בגלל שמגיע לי אוכל שונה, בגלל שאני לא יכול לסגור שבתות. תנאי השירות שלי שונים".

הכירו את ההקלות. ארבע הקלות הת"ש מהמפנקות ביותר בצה"ל, הטבות שגם הבודד בחיילים יראה רק מרחוק ולא יזכה לגעת. "השומרונים מתנהלים על-פי נוסח ייחודי של התורה, על כן מנהגי העדה שונים ממנהגי העם היהודי, לרבות מנהגים הקשורים במזון ובשחיטה, כמו גם בכיבוד השבת", מסביר מנשה צדקה, עובד צה"ל המשמש מנהל משק החלפים והצמיגים במצל"ח, ומייצג מזה שנים את העדה מול שלטונות צה"ל.

"על כן ההסכם ההיסטורי, שאושרר וחוזק במחלקת הפרט באמ"ש בספטמבר האחרון, מאפשר הקלות ת"ש מפליגות לקבוצה הקטנה המשרתת בחובה".

במסגרת ההקלות להן זכאי כל שומרוני כחלק מתנאי השירות שלו, ממליצה מחלקת הפרט למפקדי החיילים המשתייכים לעדה, לאשר לינת בית (הקלת ת"ש 7) על מנת לאפשר להם לאכול מנת בשר אחת ביום בביתם, שכן השומרונים אינם אוכלים בשר שבושל על-ידי אדם שאינו מהעדה, או שלא נשחט על-ידי כהן מהעדה.

בנוסף, זוכים השומרונים הירוקים בדמי כלכלה מלאים, כ-30 שקלים ליום, על מנת לרכוש מזון ארוז לארוחת הבוקר והצהריים. השחרור לבתיהם ניתן לשומרונים על-פי רוב עד לשעת התפילה היומית – 16:50, שעה שגם העצלים בחיילי העורף רואים עדיין על השעון במשרד.

במסגרת אותה הוראה ניתנה הנחיה כי גם הקלת הת"ש הנכספת שמספרה 99 (פטור משבתות ומחגים) תינתן לחייל שומרוני. בפקודה נכתב עוד כי מדובר בהמלצות בפני המפקד המאשר, שאין בהן כדי להחליף את שיקול דעתו הבלעדי במקרים אלה.

עם זאת, הדגישו כותביה במחלקת הפרט כי "הבנת הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו, תסייע למפקדים למצות את החייל ולאפשר לו להתמיד בשירות מועיל ומשמעותי בצה"ל".

מימין: צדי ואלעד (צ' - ברית שליט)
מימין: צדי ואלעד (צ' - ברית שליט)

למה דווקא פה?
לישון כל יום בבית, ליהנות מדמי כלכלה ואף להיות פטור משבתות ומחגים בבסיס - מתכון מנצח? כרגיל, תלוי בעיני המתבונן. "כשחברים שלך שומעים שיש לך הת"ש 7, מיד שואלים אותי איך השגתי אותן", מספר טוראי אבי מרחיב, מגויס טרי לשורות חיל המשטרה הצבאית.

"אבל זו לא באמת קומבינה, אנחנו צריכים את זה: על האוכל למשל, אנחנו מבזבזים מאות שקלים בחודש רק כי אנחנו לא יכולים לאכול בחדר האוכל. אבל התוצאה היא, שלפעמים אנשים מסתכלים עלינו בעין צרה - 'למה אתם שונים? למה אתם לא אוכלים עם כולם?' ואז אני מוצא את עצמי יושב ומסביר לכל אחד".

"בשבתות, הם חושבים שאנחנו יוצאים בשביל לבלות במועדונים", מוסיף אלעד ששוני, אופטיקאי במחנה ג'וליס, "אבל את רוב השבת אנחנו מבלים בכלל בבית-הכנסת".

"החבר'ה האלה רואים בכל שישי בערב את הבחורים בגילם נוסעים לכיוון הדיסקוטק או לכיוון הביליארד, והם פה, לבושים בכותונת השבת, מתפללים לא פחות משבע תפילות", יוצא להגנתם גם מנשה צדקה, שמסיים מדי יום את העבודה בצריפין וממשיך את הרומן עם צה"ל מהבית, דרך הטלפון.

"השבת אצל השומרונים היא מנוחה טוטאלית. השומרונים שומרים את השבת ככתבה וכלשונה בתורה ואף מחמירים יותר מהדתיים", מוסיף צדקה.

"זה הכי מבאס בעולם", אומר הוד, "לא נכנסתי לחדר האוכל כבר שנה וחודשיים, והאוכל אצלנו הוא ברמה של קייטרינג. אסור לי בכלל להיכנס למבנה. אז אפשר להסתכל עליי ולהגיד: 'הוא לא עשה בחיים תורנות מטבח', ואפשר גם להגיד: 'הוא בחיים לא ישב יחד עם חברים שלו לאכול צהריים'".

אלא שממש כמו בטלנובלה של בת העדה לשעבר, השחקנית סופי צדקה, גם הסכם חתום בידי קצינים רמי דרג לא מבטיח שירות חף מבעיות. על אף שמנשה מנסה לסייע להם ככל שניתן, נתקלים החיילים לא אחת במפקדים שלא מבינים למה זה קרה דווקא להם.

"בפעמים הראשונות כשאתה רק מגיע, והם לא מכירים אותך ואתה מציג את ההטבות שלך, אז הם שואלים אותך: 'מה אתה רוצה, בשביל מה באת, בשביל מה אתה משרת?'" מגלה בן, "אבל לזכותנו ייאמר שהשומרונים מצטיינים בתפקידים שלהם, הם לא עושים את זה בשביל לצאת ידי חובה".

"בן-דודתי נשלח בכלל לג'וליס", נזכר גם מנשה, "ובריאיון הקבלה הוא הציג עצמו כחייל שומרוני וביקש את התנאים וההקלות. אז האל"ם שראיין אותו שואל אותו: 'תגיד לי, אתה אומר שיש שלושה חיילים שומרונים בכל הצבא - ודווקא אתה מכל השלושה נפלת בג'וליס? לא יכולת ליפול במקום אחר?' אבל ברבות הימים הוא סיים כמצטיין נשיא ואף אחד כבר לא שאל את זה".

החיילים לא מכחישים את העובדה שבוחנים אותם בזכוכית מגדלת. "צריך להוכיח את עצמך יותר בעניין התנדבויות", אומר הוד, "למשל, אם יש לנו ביחידה איזו מטלה שצריכים מתנדבים אליה, סינג'ור, אז אני לא אתעלם ממנה ואשאיר אותה לאחרים. הרי אתה לא שומר כמו כולם, ואם תתרחק גם מהסינג'ורים האלה, יגידו: 'מה, שומרונים גם לא יכולים להתנדב?' אז אתה הולך לקראתם ואם צריכים כוננות יום, למשל, אני אתנדב לעשות אותה".

בלי חשיבה קרבית
השיבה היומית הביתה, כמו גם הצורך במפקדים אוהדים שהפנימו זה מכבר שהשד אינו נורא כל-כך, הגבילו עם השנים את אפשרויות השיבוץ של החייל השומרוני. לראיה, רק שני קצינים בני העדה צמחו עד היום בצה"ל: האחד, רס"ן ישראל צדקה, שירת כקצין שלישות בתותחנים, ובנו, סרן יגאל צדקה, קצין לוגיסטיקה, קיבל אך לא מזמן את דרגת הרס"ן במילואים.

אז שאלון העדפות מותאם אישית עדיין לא נשלח מצה"ל, ועל כן ההעדפות נעות בדרך כלל בין בסיס ההדרכה של חיל החימוש לבין יחידת לוט"ם, הממוקמים שניהם בצריפין.

"בשבועיים האחרונים טיפלתי בשלושת החיילים האחרונים שהתגייסו", מספר מנשה, "ומלכתחילה רציתי לשלוח אותם לבה"ד 20, אבל את אבי רצו לשבץ במשטרה הצבאית. אני לא רציתי שישלחו אותו לשם, כי אין לי שם אנשי קשר שיוכלו לעזור לו בהמשך השירות, אבל במיטב הסבירו לי שבכך אני תוחם אותם רק לחימוש ולתקשוב. ככה עלה הרעיון של חוקר מצ"ח, שהוצע לו בגלל הנתונים האישיים הגבוהים שלו. היום אני מאמין שאם הוא יישאר שם ויעבור את הקורס, הוא גם יהיה קצין".

עם זאת, נראה שבחילות מרובי השומרונים דווקא מרוצים מהמנהג של צדקה.

"יש בבה"ד 20 רנ"ג שעברו אצלו כבר 12 שומרונים במהלך השנים", הוא מספר. "הוא מתקשר אליי מדי פעם ואומר לי: 'תביא לי שני בחורים שומרונים ואני משחרר את כל העשרה האחרים שיש לי'. מבחינת משמעת, מבחינת הספק בעבודה, מבחינת רצינות - יש להם שם טוב בצבא".

עד כמה הרצונות האישיים שלכם קובעים? מה אם אתם לא רוצים לשרת בחיל החימוש?

בן: "אני רוצה להיות טייס, אז מה זה עוזר לי? אם הייתי יכול לנסות, הייתי מנסה, אבל אני מוגבל באפשרויות השיבוץ שלי".

אלעד: "אני רציתי צנחנים, אבל זה הפך לעניין של מה יותר חשוב בעיניך: שלוש השנים האלה שיעברו עוד מעט, או העדה שלך. ביחד זה לא הולך".

אבי מרחיב, אחראי הגברה בבה"ד 7: "פשוט לא חושבים על זה מלכתחילה כאופציה. אנחנו לא מייצרים לנו חשיבה קרבית, אלא מחפשים את התפקיד היותר תורם מבין הלא-קרביים".

מנשה: "החינוך בבית הוא חינוך למסגרת, לפולקלור, למסורת השומרונית. כשאתה משרת בגדוד והפעילות שלהם היא שונה מפעילות של קל"בניק, אז זה פוגע ביכולות שלך למלא אחר ההתחייבויות שלך כחייל שומרוני. ואז אתה חייב להתפשר, או שאתה מורד במוסכמות.

"אתה לא תמצא פה נערים שלנו שמורדים במוסכמות, כי אם הם היו רוצים למרוד, הם היו מתחילים את המרידה עוד קודם, עם סמים או עם דיסקוטקים בשישי".

אז אולי שווה לוותר על האדיקות הדתית הזאת בשביל להגשים את עצמכם בצה"ל?

הוד: "זה החינוך שאתה מקבל מגיל אפס, זה לא כמו דתיים, זאת חברה יותר סגורה, אתה לא יכול 'לחזור בשאלה'. זה או שאתה כולך בפנים, או שאתה לגמרי בחוץ. אף אחד לא יחזיק פה בכוח מי שרוצה ללכת לקרבי, אבל אף אחד גם לא ייקח עליו אחריות. אתה משלם בכך שאתה מתנתק מהמשפחה, מהחברים, מהעדה. אבל אומרים לך: 'תעשה את השיקולים שלך'".

אבי: "זה לא שווה כי ככה אתה מפסיד שני דברים - גם את השירות הקרבי, כי בגלל הת"ש אתה לא יכול, וגם את המשפחה שלך והחברים שלך, כי פרצת את המסגרת. יש פה יותר הפסד מרווח. בסדר, אז שלוש שנים נהניתי, מה הלאה? איבדתי פה הרבה דברים שרכשתי מילדות. המחיר לא שווה את זה".

בן: "לא יבוא היום שנוותר על הדת, ואתה יכול לצטט אותי, לא היום ולא עוד הרבה זמן, לא יבוא. כבר שנים שומרונים משרתים בצבא והתקן נשאר אותו תקן. לא מכריחים אותנו להישאר שומרונים, זה חלק מההנאה שלנו, מהגאווה.

"בשנה הקרובה אף אחד לא צפוי להתגייס", הוא ממשיך, "אבל בעוד שלוש שנים יתגייסו חמישה ביחד. בינתיים אנחנו החיילים ששומרים על השכונה, טוב לנו פה ואנחנו באמת נמצאים בחממה".

יהושע: "בינתיים אנחנו מסודרים פה בשכונה. יש לנו כמעט את כל מה שצריך ביחידה: נשק, מנהל רשת, מש"ק משמעת..."

אבי: "יאללה, אז בואו נקים פה גדוד בשכונה. עזבו גדוד, אפשר להקים בסיס".

הוד: "אתה רוצה שיהיה לנו פה בסיס בלי בנות?"

יוסי (צ' - ברית שליט)
יוסי (צ' - ברית שליט)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים