תפקיד: לוחם במחלקת החבלה בפלחו"ד גדוד 50 של הנח"ל.
גיל: 21.
מגורים: מושב פארן.
על התפקיד: "עד עכשיו שירתתי בגדוד 50 כלוחם חבלה בפלחו"ד. היום אני נמצא בחפיפה, במטרה להיות סמל חבלה בפלוגה. אחרי החפיפה אצא לקורס לסמלים בכירים".
הכי אוהב בתפקיד: "לפקד. אני חושב שלהוביל זה להיות חבר. מתוך החברות הזו, לנהל אנשים זה דבר גדול. אני אוהב את האחריות, אני מרגיש שזה בונה את האישיות שלי ומחזק אותי".
מצפה מהתפקיד החדש: "שאצליח להחדיר בחבר'ה רצון לממש את המטרה שלנו. בסופו של דבר, להעלות את המוטיבציה של הלוחמים שלך זה סוג של אמנות, לא מדע מדויק. אתה לא יודע מה יגרום לחייל לקום לעשות את הדברים, וצריך למצוא את זה אצל כל אחד".
שעה אהובה ביום: "במטולה, איפה שאני נמצא עכשיו, השעות הכי טובות הן הזריחה והשקיעה. בשעות האלה מזג האוויר לא הורג אותך והיתושים עוד לא יוצאים החוצה. חוץ מזה, יוצא לך לראות צבעים שלא הכרת. זה נוף שמזכיר טיפה את חוץ לארץ, מין בריחה כזאת לכמה דקות".
שובר שגרה: "היום משתחרר הסמל שלי, ואנחנו מתכננים להפתיע אותו. כמה חבר'ה חזקים בשחור ישימו לו אזיקים, יכסו לו את העיניים בפלנלית וייקחו אותו לחורשה ליד. אם הכל ילך חלק, נחגוג שם על פויקה".
פאדיחה בשירות: "בשבוע השדאות, רגע לפני מסע סמל, המפקד שלח את כולם למלא מים במימיות ולשתות. היה אז קור אימים. עמדנו בחי"ת, כולם שקועים בתוך המעילים, לא מסוגלים להוציא את הראשים החוצה, איך הוא רצה שנשתה מים בקור הזה? פתאום ראיתי, במרחק של 200 מטר ממני, את האוהל של המפל"ג ובתוכו תרמוקל עם תה חם. הייתי חייל צעיר ופעור ואמרתי: 'הקשב המפקד, אפשר למלאי צ'אי?' קיבלתי הרבה שכיבות סמיכה".
