תפקיד: לוחמת בגדוד קרקל.
גיל: 20.
מגורים: רמת ישי.
על התפקיד: "להיות לוחמת זה סוג של אתגר כיפי. אנחנו עוברות טירונות של ארבעה חודשים, אימון משלים בן חודשיים ובסוף תופסות קו עד לסיום המסלול. ההמשך מתחלק לשניים: מי שהגיע מגרעין יוצא לפרק משימה ואחריו משתחרר, והאחרים יוצאים לקורסי פיקוד או ממשיכים לשרת כלוחמים בגדוד. אני הגעתי מגרעין, לכן עוד חמישה חודשים אני יוצאת לפרק משימה".
הכי אוהבת בתפקיד: "את החברים במחלקה ובפלוגה ואת ההווי שיש לנו. זה תענוג להעביר את השירות עם האנשים שפה. אף אחד לא מתבאס לצאת למשימה, כי הוא עושה את זה עם האנשים שהוא אוהב".
הכי לא אוהבת בתפקיד: "את העובדה שכל-כך חם בערבה. חוץ מזה, יש גם את עניין היציאות - 16 ימים בצבא וחמישה בבית. יחסית ללוחמים זה מעולה, אבל עדיין קשה כשכל החברות יוצאות חמשושים".
רגע משמעותי בשירות: באחד מהמסעות בטירונות הייתי קשרית, ולכל אורך הדרך רצתי אחרי המ"מ עם מכשיר הקשר הכבד על הגב. הייתי ממש שבורה ושפוכה, ואמרתי לעצמי שכל מה שבא לי לעשות עכשיו זה ליפול על הקרקע ולשכב. למרות המחשבות המשכתי לרוץ, ולאט-לאט עלה לי חיוך ענק על הפנים. לראשונה הרגשתי איתנה".
פאדיחה בשירות: בשבוע-שטח ביצענו תרגילים בזוגות. אחרי כמה נפילות טובות על האדמה, אמרתי לחברה שביצעה איתי את התרגיל: 'החזייה שלי נפלה'. המ"כית שעמדה מאחוריי שמעה, וצעקה לי: 'בטוח שבמלחמה לא היית אומרת את זה'".
עם השחרור: "אני אגור עם הגרעין ואמלא את המשימה החינוכית שבה נבחר. אני גם מאוד רוצה להדריך במחנות הקיץ של הסוכנות היהודית. חוץ מזה, אני גם רוקדת כבר המון שנים. אחרי השחרור אני מקווה שיהיה לי יותר זמן להקדיש לזה".
