תפקיד: טבח בגדוד הסיור הבדואי.
גיל: 21.
מגורים: באר שבע.
על התפקיד: "בחצי השנה הראשונה של השירות שלי הייתי שוטף כלים בגדוד, ולאט-לאט למדתי לבשל לבד. הצבא הכניס אותי למטבח, ואני לומד לאהוב את זה. אני נהנה להכין אוכל לשבת, כמו עופות, שניצלים או לחמים. אני אוהב את הגדוד, הכל כאן קטן יחסית ונקי. בעקבות התפקיד התחלתי לבשל גם בבית - לחברה ולאמא שלי".
אוהב בתפקיד: "שאני יודע לעשות אותו שלי גם בלי שאומרים לי מה לעשות, בלי להסתכל במתכון. בהתחלה כל הזמן שאלתי את המפקדים, אבל עכשיו אחרים באים ושואלים אותי. אני כבר לא צריך מתכונים, הכל בא מהראש. שלוש שנים זה חתיכת ניסיון. עכשיו אני הכי ותיק במטבח, וזה כיף להרגיש שיש לך משהו משלך".
לא אוהב בתפקיד: "אם התבשיל לא יוצא לי כמו שהתכוונתי - אם אני מתבלבל בין מלח לסוכר, אם הוא נשרף או אם הוא פשוט לא יוצא טעים - זה יכול להיות מאוד מעצבן. זה קרה לי הרבה בהתחלה, אבל עכשיו אני כבר לא עושה טעויות כאלה".
רגע משמעותי בשירות: "בתחילת השירות השאירו אותי שבת לבד בבסיס וממש נלחצתי, כי לא ידעתי להכין כלום. הכנתי תפוחי אדמה, ניסיתי לעשות משהו טוב ולא ממש הצלחתי. כל החיילים באו לעזור לי, אבל יצא על הפנים. לא היו תגובות חיוביות. בסופו של דבר הסתדרנו, ומאז יש לי הרבה יותר ביטחון, ואני יודע שהכל יהיה בסדר. דווקא דרך השבת הראשונה הזאת למדתי איך לבשל".
עם השחרור: "הייתי רוצה להיות שף. הייתי רוצה שתהיה לי מסעדה משלי, ולהגיש בשרים מכל הסוגים. זה החלום שלי, להרוויח טוב. חוץ מזה, הייתי רוצה לעשות טיול גדול בתאילנד ובהודו ואז לחזור לכאן ולבנות את החיים".
