לאחר ש"וורטון" שוב הופיע בראש הדירוג האחרון של ה-Financial Times, ושיקגו הופיעה ראשונה בטבלה האחרונה של Business week, הדיקנים של שתי האוניברסיטאות צריכים לפתוח את בקבוקי השמפניה. דיפאק ג'יין, דיקן בית הספר "קלוג", שהודח מראשית הטבלה של Business Week, ודאי סובל עתה מהתקפי חרדה.
עם זאת' המציאות היא, שמנהלי בתי הספר לעסקים הפכו יותר ויותר אדישים לדירוגים בשנים האחרונות, לאחר שהתרבות הדירוגים מאשרת את ספקנותם, ולאחר שהבינו כי הדירוגים ככל הנראה מאבדים מהשפעתם על המתעניינים בלימודי MBA ברחבי העולם.
לפי הסקר הבינלאומי הרחב ביותר של מועמדים פוטנציאליים ללימודי עסקים, דירוגי בתי הספר לעסקים כבר אינם מהווים שיקול עיקרי אצל הסטודנטים בבואם לבחור תוכנית MBA. השיקול העיקרי הוא מוניטין בית הספר, ולאחר מכן נתוני ההצלחה של משרד ההשמה שלו, היצע המלגות ואפשרויות הסיוע הכלכלי, ומגוון התחומים שבהם מתמחה בית הספר. הסקר, שנערך על ידי TopMBA.com, שאל 6,000 מתעניינים בלימודי MBA, שנכחו בכנסי ה-MBA World Tour בשנה שעברה, מה יהיה השיקול העיקרי עבורם בבחירת בית הספר לעסקים. דירוג בית הספר היה רק השיקול השישי בחשיבותו, מה שמהווה המשך לירידה עקבית במשקל שמעניקים לו המתעניינים בשלוש השנים האחרונות.
דירוגי תכניות ה-MBA נתונים למחלוקת
בעשור האחרון, סקטור לימודי הניהול פיתח אובססיה לדירוג בתי הספר לעסקים. מוציאים לאור כגון ה-Financial Times, המגזין Business Week וה-Wall Street Journal מממנים סקרים חוזרים ונשנים המושכים תשומת לב עד כדי כך שתוצאותיהם מייצרות את המהדורות הנמכרות ביותר של הפרסומים הללו. אולם, יש כיום חילוקי דעות הולכים וגוברים סביב השאלה האם הדירוגים הללו מהווים מידע שימושי עבור המתעניינים בלימודי MBA, או שמא הם מטעים בכך שהם יוצרים "אינסטינקט של עדר" כלפי מספר בתי ספר.מנהלים בבתי הספר לעסקים נבדלים זה מזה ביחסם לנושא הדירוגים. על אף שבית הספר "וורטון" נמצא בראש הדירוגים לעיתים קרובות, הדיקן פאט הארקר חש כי "יש הסכמה רחבה בין הנוגעים בדבר (בוגרים וחברי סגל אקדמי ומנהלי במוסדות לימוד), שהמתודולוגיות של הדירוגים הללו מוטעות באופן חמור. כמה מהאנשים מאמינים שאם הדירוגים הללו מסייעים לנו, למי אכפת אם הם מוטעים. אבל איננו יכולים לאחוז בחבל משני קצותיו. או שאנחנו מביעים תמיכה בנוהג פסול ולא עקבי, או שאנחנו מביעים את דעתנו, מציעים חלופות טובות יותר למידע, ועובדים יחד עם התקשורת כדי לאפשר לנציגיה לדווח על סמך נתונים שימושיים ואובייקטיביים יותר".
ג'וארן מייסנר, מרצה לקבלת החלטות בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת לנקסטר מסכים: "לנקסטר במקום טוב בכמה דירוגים, אבל לא באחרים. כל הדירוגים הם בעלי ערך מוגבל משום ששקילת הגורמים השונים מתבצעת על ידי מקבל החלטות אחד - המדרג - והיא אינה מייצגת בהכרח את הצרכים של רוב המתעניינים בלימודים".
קים קיטינג, ראש מחלקת יחסי הציבור בבית הספר לעסקים "טאק" באוניברסיטת דארטמות' בארה"ב, טוענת כי לדירוג יש תפקיד חשוב. "דירוגי בתי הספר לעסקים הם עדיין כלי משמעותי עבור סטודנטים מתעניינים, מגייסי כוח אדם ובעלי עניין אחרים בלימודי מנהל עסקים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ששת הדירוגים המובילים היא להתבונן בהם באופן כולל ולבחון את ההיבטים השונים והתכונות השונות שכל אחד מהם סוקר". עם הפגמים הקיימים בכל אחד מהדירוגים יש להשלים, אומרת קיטינג.
דירוג ה-TopMBA
חברת TopMBA הגיבה לפניות שהגיעו מכיוון המתעניינים בלימודים ונציגי האקדמיה, על ידי פיתוח מערכת (הנמצאת בכתובת http://www.topMBA.com/Scorecard) המאפשרת למתעניינים בלימודים להרכיב דירוג משלהם בהסתמך על נתונים מוסמכים שנאספו. מקור הנתונים הללו במחקרים שבוצעו על ידי החברה בקרב מגייסי כוח אדם ובתי ספר לעסקים החל משנת 1990 - שבע שנים לפני דירוג ה-Financial Times הראשון. התוצאות זוכות להערכה גבוהה והמשוב ממגייסי כוח האדם מספק בסיס אמין ועצמאי לדירוג בתי הספר. הלה ינסן מ-INSEAD מעידה: "אני אוהבת את המתודולוגיה שאומצה על ידי מחלקת מחקר כוח האדם של TopMBA.com. זוהי גישה אמינה והגיונית להערכת בתי ספר לעסקים".מה יכולים המועמדים להבין מהדירוגים המתפרסמים מטעם ה-Financial Times, ה- Business Week, ה-Wall Street Journal, או מהמחקר שבוצע על ידי TopMBA.com? ראשית, אל תסתמכו על הדירוג הסופי כדי ליצור את סדר העדיפויות האישי שלכם לבתי ספר. בחנו את המספרים שמאחורי הדירוג והחליטו האם הקריטריונים חשובים לכם. אם תשוו בין בתי הספר המובילים בכל אחד מהדירוגים, תראו שהם פחות או יותר זהים. בתי הספר נעים למעלה או למטה משנה לשנה ומדירוג לדירוג, משום שאין דירוג יחיד, אובייקטיבי, של תוכניות ה-MBA הטובות ביותר.
דירוגים שונים - מתודולוגיות שונות
מלבד מספר בתי ספר מובילים, תוצאות הדירוגים שונות למדי בכל, וזאת משום שכל אחד מהם נקבע על פי מתודולוגיה שונה. כל ניסיון מושכל לעשות שימוש בדירוג חייב להתחיל בהבנה בסיסית של המתודולוגיה שעומדת בבסיסו של אותו דירוג.הדירוג של ה- Business Week מעריך את איכותן של תוכניות ה-MBA על פי שלושה קריטריונים: שביעות רצון הסטודנטים, שביעות רצון המעסיקים, ותפוקת מחקרים. אחת מהחולשות של הדירוג היא שיש בו הטיה חזקה לכיוון מגייסי כוח אדם וסטודנטים אמריקנים (היחס של סטודנטים אירופאיים בין הנבדקים הוא לעיתים רחוקות יותר מ-10%). חולשה אחרת היא שזהו אינטרס מובהק של הסטודנט לדבר בשבחו של מוסד הלימודים שלו ובכך לסייע לו לטפס במעלה הדירוג. בנוסף, ההערכות של ה- Business Week את תפוקת המחקר האקדמי נשענות באופן מלא על מאמרים שפורסמו על ידי חברי סגל בכתבי עת מדעיים אמריקניים בלבד. כתוצאה מכך, לא ניתן לאמוד את האיכות ההשוואתית של תפוקת המחקר של מוסדות מחוץ לארה"ב, שחברי הסגל שלהם רגילים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת שאינם יוצאים לאור בארה"ב.
ה- Financial Times נשען על אמות מידה אובייקטיביות יותר, ואינו כולל תשובות של מגייסי כוח אדם. הדירוג נותן משקל נכבד ל"משכורת משוקללת שלוש שנים לאחר התואר", ולאחר מכן ל"דירוג המחקר" ולדירוג של "מספר תלמידי דוקטורט" בבית הספר. בהשוואה לדירוגים של ה- Business Week וה-Wall Street Journal, זה של ה-Financial Times הוא גלובלי יותר, ומשווה באופן ישיר בין תוכניות MBA אמריקניות ובינלאומיות. מגבלות המתודולוגיה של ה-Financial Times נעות סביב התוקף של ההשוואה הישירה בין תוכניות MBA של שנה אחת עם אלה של השנתיים. בנוסף, הדגש החזק על בדיקת משכורות הבוגרים שלוש שנים לאחר התואר עלול להטות את התוצאות לטובת בתי ספר שלהם קשרים הדוקים יותר לתעשיית בנקאות ההשקעות (שנוטה לשלם את השכר הגבוה ביותר לבוגרים בשלב הזה) ועל כן ההטייה שיש בבתי ספר אמריקניים לטובת מוסדות בחוף המזרחי, לעומת אלה במרכז היבשת או בחוף המערבי.
הדירוג של ה-Wall Street Journal מעורר את חילוקי הדעות החריפים ביותר, מפני שהוא עושה שימוש בקריטריונים שלא אומצו על ידי אחרים. באופן ספציפי, הוא שואל מגייסי כוח אדם ומבקש מהם להתמקד על חוויית הגיוס שלהם, ועל פרופיל המועמדים שהם פוגשים מבתי הספר השונים, ולא על איכות בית הספר עצמו. העיתון אף אינו מבחין בין בוגרים, החוזרים לקמפוס, לבין מגייסים עצמאיים.
דירוג ה-TopMBA - אפשרות להתאמה אישית
סקר המגייסים של QS World Tour / TopMBA.com, היוצא לאור מטעם QS, לוקח בחשבון נתונים ממגייסי כוח אדם ברחבי העולם. בתגובה לחששות בנוגע לדירוג של מוסדות, TopMBA.com מציג את התוצאות באינטרנט, בצורה של "גיליון ציונים" (Scorecard), המאפשר למועמדים ללימודי MBA ליצור דירוג משלהם למוסדות הלימוד. בתי הספר נבחרים באמצעות רשימה מקיפה של 20 קריטריונים, ולאחר מכן מדורגים לפי ההעדפות האישיות, בתהליך מקוון ופשוט לשימוש. גיליון הציונים מבוסס על נתונים מוסמכים שנשאבו מבתי ספר וממגייסי כוח אדם בכל רחבי העולם. מועמד מעוניין במוניטין שלו זוכה בית הספר בקרב מגייסי כוח אדם בלבד, יכול לבחון את התוצאות המפורטות בטבלה. יחד עם זאת, מרבית המועמדים יעניקו משקל מסוים גם לנתוני ההשמה, איכות סגל המרצים או לחלופין היצע המלגות.לדברי ריצ'ל טאפט, מנהלת שיווק בבית הספר לעסקים במנצ'סטר, "גיליון הציונים הוא כלי המידע המעמיק והאינטראקטיבי ביותר העומד לרשות המתעניינים בלימודי MBA היום". מנהל תוכנית ה-MBA באוניברסיטת קרנפילד מוסיף: "מחקר המגייסים של TopMBA.com הוא בלע ערך מוסף רב משום שהוא מהווה משוב ברור מהשוק אודות הפופולריות של תוכניות MBA בינלאומיות בקרב מגייסי כוח אדם. הוא גם מספק לנו אינדיקציה ברורה על מה שאנו צריכים לעשות כדי להשתפר. כל השיפורים שאנחנו מבצעים כדי להגביר את הנראות שלנו בעיני מגייסים יספקו תועלת ישירה לסטודנטים שלנו - סימן נוסף של מחקר שימושי".
לבסוף, חשוב לזכור כי הבעיה העיקרית עם דירוגים היא שהם מתיימרים לעשות באופן אובייקטיבי את מה שהוא בבסיסו תהליך מאוד אישי וסובייקטיבי. על המשתמשים לצלול לעומקו של כל דירוג ולזהות את הגורמים שיכולים לתת מידע שימושי או תובנה אודות מוסדות הלימוד המעניינים אותם.
מידע נוסף למועמדים
מועמדים ללימודי MBA יכולים לצפות בתוצאותיו של מחקר המגייסים ובתי הספר ללימודי עסקים של TopMBA.com בכתובת: www.topmba.com/scorecard או לקחת עותקים של הדו"חות באתרי ה-MBA World Tour בסתיו 2007.הכתבה באדיבות חברת QS מארגנת כנס ה-MBA העולמי ומפעילת אתר www.TopMBA.com
