"בארץ יש כיום יותר ויותר פתיחות ויוזמות שונות להקים מסגרות אלטרנטיביות לחינוך הקיים, המעורר אי-נחת רבה בקרב הורים" אומרת חני קפון, העומדת בראש חפ"ן המכון לחינוך פתוח ניסויי, שהוא חלק מתוך המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים משנת 1982.
את המכון ייסד באמצע שנות ה-70 פרופ' משה כספי, מייסד בית הספר הניסויי בירושלים. "חזונו של כספי היה ליצור אלטרנטיבה לבית הספר הקיים", מסבירה קפון, "וזאת באמצעות תהליכי התחנכות ולמידה, המבוססים על תהליכי התפתחות וצמיחה אישיים, הנשענים על היכרות האדם עם כוחותיו ועם יכולותיו. רבים מן הבוגרים הראשונים השתלבו בסגל המורים של בית הספר 'הניסויי' בירושלים, משום שהיה בין הראשונים בזרם חינוכי זה.
כיום, תחת הכותרת 'פתוח' פועלים כעשרה בתי ספר ברחבי הארץ. בימים אלה מסתיים תהליך הקמתו של בית ספר פתוח חדש בנתיבות".
סגל המכון מקיים קשרים עם בתי הספר האלה?
"מכון חפ"ן מקיים יחסי גומלין עם בתי הספר בתהליכי הקמה, ועם צוותי בתי הספר שמעוניינים בכך. הלומדות והלומדים במכון מתנסים בבתי ספר בעלי תפיסות חינוכיות פתוחות במסגרת עבודתם המעשית, שהיא חלק מן ההכשרה. צוות המכון מלוות את הבוגרים בהשתלבותם בעולם ההוראה במהלך שעות ההוראה שלהם בתוך בתי הספר וגם במסגרת מפגשים רבים על בסיס אישי".
הלימודים הייחודיים במכון לחינוך פתוח ניסויי מיועדים לבעלי תואר אקדמי, המתעניינים בחינוך ומתרגשים ממפגשים משמעותיים מחוללי שינוי, "משום שמדובר בתפיסה הוליסטית של נושא החינוך", מסבירה קפון. "הלומדות והלומדים בחפ"ן רואים את החינוך כדרך לעשייה ולהתפתחות אישיות וקבוצתיות. חינוך זה נקרא פתוח, גם משום שהוא מתאים את עצמו וקשוב למלמדים וללומדים, לתחומי העניין שלהם ולכישוריהם. זהו חינוך אשר מבוסס על דיאלוג ועל הקשבה, על מעורבות ועל מחויבות. חשוב לנו התהליך ולא רק המטרה, התוצר".
מדוע הוא ניסויי?
"משום היותו פתוח, 'תוצאותיו' של חינוך זה אינן בהכרח ידועות מראש, והן משתנות מאדם לאדם. המאפיין ה'ניסויי' הוא חלק מתפיסת עולם המכירה ביסוד השינוי ובאשליית השליטה. משום כך אנחנו מתמקדים בהיכרות הלומדים את תבניות חשיבתם והתנהגותם, וביחסים שנוצרים בינם לבין חבריהם בקבוצה ועם הילדים בעבודתם המעשית.
כשליש מתכנית הלימודים, שנפרשת על-פני שנה אחת, עוסק בתהליכי התפתחות אישיים וקבוצתיים, מתוך ההנחה שמורה, גם אם הוא מלווה ומסייע ללמידה, הוא מנהיג; וכדי להנהיג קבוצה, עליו לדעת קודם כל להנהיג את עצמו. אם ילמד להנהיג את עצמו תוך רגישות לסביבתו, יש סבירות גבוהה שיידע להנהיג גם את הילדים שאיתם יעבוד, וביחד הם יחוו תהליכים מעצימים, מעשירים, מבריאים, מלמדים ומשמחים.
"הנחות יסוד אלה הן הבסיס לשיעורים רבים בחפ"ן, בהם מתנסים הלומדים בעבודה משותפת בקבוצות קטנות, בפורום של המליאה, בתהליכי קבלת החלטות, בהוראת עמיתים, במתן משובים ובקבלתם, ועוד".
מערכת השיעורים מורכבת מקשת רחבה של אפשרויות המיועדות להרחיב את דעתו, את הבנותיו, את ניסיונו ואת נפשו של כל לומד. אפשרויות אלה כוללות תחומי תוכן, כמו: יצירה פלסטית, תיאטרון, מוזיקה, תנועה, ומפגשי לימוד שעוסקים בפסיכולוגיה, בפילוסופיה של החינוך ובמדעי החברה.
יש גם מסגרות זמן, שעיקר עיסוקן בהתפתחות אישית וקבוצתית. קיימת פתיחות לרעיונות ולהלכי רוח המגיעים מן הקבוצה, וחלק מהשיעורים משתנים ונקבעים לפי בקשת חברי הקבוצה. אין מבחנים, אבל יש פרויקטים ועבודות. אין ציונים, אבל יש משובים ודיאלוג אישי עם הצוות ועם חברי הקבוצה".
היכן הבוגרים משתלבים בעבודה?
"כ-80% מבוגרי מכון חפ"ן מלמדים בתוך מערכת החינוך. רובם כמורים בבתי ספר ייחודיים כמו 'הניסויי' בירושלים, בית ספר 'קסם', שהוקם על-ידי עמותת הורים שרובם בוגרי חפ"ן, 'קשת' וגם בבתי הספר הדמוקרטיים. חלק מן הבוגרים משתלבים בבתי הספר הממלכתיים ומעוררים הדים של רוח אחרת בתוך קהילת בית הספר.
אחרים פותחים גנים פרטיים או מצטרפים לגנים קיימים. ישנם גם כאלה הפונים לתחומים אחרים בחינוך ועובדים במתנ"סים, בצהרונים ובתפקידי ניהול שונים".
