האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לא מוריד פרופיל

ראש ענף המיון הרפואי, סא"ל ד"ר ארנון אפק, גאה ברפורמה לה הוא שותף, אך לא מסתיר גם את דאגתו: "המשתמטים מערערים את בסיס קיומה של מדינת ישראל". עם סיום תפקידו אומר האיש שאמון על קביעת הפרופילים בצה"ל: "המגמה היא שהפרופיל הרפואי לא יקבע את סוג השירות של החייל

עידו אלעזר | 30-08-2007 10:24:00

רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו כראש ענף המיון הרפואי בחיל הרפואה, מודה סא"ל ד"ר ארנון אפק כי משהו כבד יושב לו על הלב. אחרי שלוש שנים בהן סייע למלש"בים להתגייס לצה"ל, ולאחר שני עשורים של תפקידים שונים בחיל, סיים אפק לחקור את מה שמטריד אותו כל-כך: תופעת ההשתמטות משירות צבאי. כמצופה מרופא ומקצין מנוסה כמוהו, לד"ר אפק יש ממצאים חד-משמעיים בנוגע לתופעה המדוברת הזו.

“המשתמטים מערערים את בסיס קיומה של מדינת ישראל", הוא מצהיר בדרמטיות. "ככל שמספר המשתמטים עולה, קטנות האוכלוסיות שמשרתות בצבא ותחושת השייכות הולכת ופוחתת. צה"ל הוא הגוף היחיד שמאחד את המדינה ובו לכולם יש הזדמנות שווה. אם תופעת ההשתמטות תהפוך למקובלת והחברה לא תדביק אות קין למשתמטים - אנשים לא יבינו לשם מה נועד הצבא ולמה הם בכלל חיים במדינת ישראל. כפי שכולנו נוכחנו לדעת במלחמת לבנון השנייה, טרם הוסר האיום הקיומי מעל המדינה. מעבר לזה, השירות הצבאי הוא הרי חלק מהתרבות ומהחוק בישראל".

איך אתה מסביר את התפשטות תופעת ההשתמטות בשנים האחרונות?

"שורש התופעה טמון במגמת האינדיבידואליזם שפשתה בשנים האחרונות בחברה הישראלית. כל הערכים המשותפים מתגמדים מול רצונותיו של הפרט, תחושת החופש גוברת והמדינה מאבדת את הערכים הקולקטיביים שלה. בצה"ל יש ייצוג גם לילדי האליטות וגם לילדי הפריפריה. זו אמנם קלישאה, אבל צה"ל הוא אכן כור ההיתוך של החברה הישראלית וחבל שהוא מידלדל. הרי רוב בכירי ומפקדי צה"ל הם במקור מהפריפריה, כאלה שבנו את עצמם והגיעו לעמדות בכירות בתוך ומחוץ לצבא, לאחר שהשירות בצה"ל פתח להם דלתות. אם ארצות הברית לצורך העניין היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הרי שצה"ל מהווה לצעירים ישראלים רבים את 'ארץ ההזדמנויות השוות'".

סא"ל ד"ר אפק. "צה"ל הוא עדיין ארץ ההזדמנויות השוות". (חגי הירשפלד)
סא"ל ד"ר אפק. "צה"ל הוא עדיין ארץ ההזדמנויות השוות". (חגי הירשפלד)

למד להגיד לא
במסגרת תפקידו האחרון כרע"ן המיון הרפואי, היה סא"ל ד"ר אפק שותף ביישום יוזמת האגף למשאבי אנוש לפתוח את שערי צה"ל בפני מאות ואף אלפי מלש"בים שעד לאחרונה היו יכולים רק לחלום על שירות צבאי. אפק (44), תושב ראש העין, נשוי ואב לשלושה, לא מסתיר את שביעות רצונו מגל המחאה הגואה נגד תופעת ההשתמטות.

“התקשורת מצביעה על נתוני השתמטות מדאיגים, ובצדק. קשה להתווכח עם נתונים עובדתיים. אבל לצד המספרים הבומבסטיים, יש מאות בני נוער ומלש"בים שהתנדבו לשרת בצה"ל, קיבלו פרופיל רפואי והגנה רפואית מתאימה (ראו מסגרת - ע"א) וזכו להשתלב. היה לי למשל שחקן באחת מנבחרות ישראל שסבל מבעיית ראייה, ולמרות זאת רצה להגיע ליחידה מובחרת. אישרנו לו באופן חריג להגיע ליום הסיירות. הוא אמנם לא התקבל, אך כיום הוא לוחם בפלס"ר הנח"ל, מיועד לקצונה ואין מאושר ממנו. זה הסיפוק של התפקיד הזה".

בנוסף, אפק ראה בתפקידו האחרון הזדמנות היסטורית לסגירת מעגל. "בן-דוד שלי, אריה גלל, נפל במלחמת ששת הימים וההתמודדות עם השכול משנה דברים גם באופן אישי, בוודאי בתא המשפחתי", הוא מספר. "כשאני זוכה להזדמנות להעלות לחייל פרופיל, או לחלופין להעניק פרופיל התנדבותי, זו תחושה שאין כדוגמתה. אני באמת גאה באותם נערים בני 18-19 שבחרו להתגייס לצה"ל ולשרת בו. התפקיד הזה נתן לי הזדמנות להעלות חיוך על פניהם של אלפים, אבל גם לימד אותי לומר את המילה 'לא'. היה למשל, מקרה בו חייל חיובי ביותר, שסבל מהפרעה נפשית, התגייס אך לא הצליח לסיים טירונות. בסוף הוא שוחרר מהצבא. היה לי קשה עם זה, אבל ידעתי שנתתי לו הזדמנות".

הוויכוח סביב סוגיית השירות או אי-השירות של משתתפי 'כוכב נולד', פעל לטענת סא"ל אפק לטובת אלה הנלחמים בתופעה: "אנו, כצבא, הרווחנו כיוון שהנושא הוצף על פני השטח. ברגע שג'קו אייזנברג החליט לשתף את הציבור בהגיגיו, אנשים הבינו שאין סיבה להתגאות בסרבנות. זה כמו לירוק בפרצוף של האנשים שכן משרתים בצבא. המשתמטים שוכחים שיש חיילים שנתנו את חייהם למען המדינה ושיש משפחות שכולות שחייהן השתנו כליל בעקבות האובדן. הביקורת כלפי משתתפי התוכנית, וגם סתם אמנים מצליחים שלא שירתו בצבא, היא לדעתי מוצדקת. הם צריכים למצוא דרך זו או אחרת לתרום למדינה".

מי שבוחר שלא לשרת בצה"ל ניזוק מכך להערכתך בסופו של יום?

"בוגר תיכון שמחליט, מסיבה זו או אחרת, שהצבא לא בשבילו, מאבד במקום מסוים את הזיקה לעם ולמדינה. כשהחברים שלו מהתיכון חוזרים מהצבא הביתה לשישי-שבת הם אולי מקנאים בו, אבל בשורה התחתונה הם אלה שמרוויחים בסוף. אחרי הכל, את החברים הכי טובים הם יפגשו בצבא, הם יזכרו את הטירונות, את הקרב בעזה ואת שאר הרגעים שעברו אליהם במהלך השנתיים או שלוש השנים שהם ישרתו בצה"ל.

"חייל אחרי שנה בצבא הוא בן-אדם אחר לגמרי מזה שהתגייס. לוחם, למשל, בונה את עצמו פיזית ונפשית, ובעתיד לא יהיה כמעט מצב שהוא לא יוכל להתמודד עימו. חייל בצבא לומד מהי אחריות, מהי משמעת ובסופו של דבר זה בית-ספר טוב מאוד לחיים. מי שמשתמט, מרוויח לכאורה שלוש שנים בהן הוא לומד, עובד ומתפתח, אבל זה כלום לעומת השינוי שהשירות הצבאי מחולל. גיוס לצה"ל לא רק תורם למדינה, אלא גם תורם ומפתח את מי שעובר אותו".

שינויים נפשיים
קברניטי הצבא מוטרדים, מטבע הדברים, מן הנתונים הבעייתיים, לפיהם אחד מכל ארבעה מלש"בים לא מתגייס לצה"ל. הנתונים אף מראים כי חיילים רבים מנסים להשתחרר מהצבא, או לא להתגייס כלל, על רקע פרופיל 12 - אי-כשירות לשירות ביטחון מסיבות גופניות או נפשיות, שצובר פופולריות מדאיגה, וכן בעזרתן של הצהרות על בעיות וליקויים שפוסלים אדם מלשרת בצבא.

על רקע זה, מגבשים כעת בצה"ל תוכנית חדשה המאפשרת ליותר מלש"בים מאי פעם לשרת בתפקידים מגוונים ומשמעותיים. בין היתר, משנה התוכנית את שיטת המיון הרפואי, מתוך מגמה לגייס בעתיד יותר בני נוער שעד כה קיבלו פטור משירות ביטחון, ואף לפתוח בפניהם קורסים צבאיים שונים. הליך המיון הרפואי, עליו מופקד ד"ר אפק, נחשב לאחד המורכבים והחשובים בצה"ל. הפרופיל הרפואי נקבע לראשונה בתהליך המיון שעובר המלש"ב בלשכת הגיוס, אך הוא עשוי להשתנות במהלך השירות הצבאי - בסדיר ובמילואים - בעקבות אירועים המשפיעים על מצב בריאותו של החייל.

”עד ראש אמ"ש הנוכחי, האלוף אלעזר שטרן, לא נלחמנו מספיק על גיוס אוכלוסיות מסוימות לצבא", מגלה ד"ר אפק. "בשנים האחרונות זה השתנה. אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יבואו לשרת בצה"ל, גם אם הם דורשים עיסוק רב יותר בעניינם וגם אם תרומתם שולית. יש כאן מסר חברתי ולאומי: 'צה"ל רוצה אתכם'. יש שינוי שאנו מובילים בגישה ובתפיסה של הצבא. שמעתי באופן אישי את פורום המטכ"ל מתלהב ומתרגש מהתוכנית".

כך, למשל, צפוי תחום בריאות הנפש לעבור שינוי של ממש במסגרת התוכנית החדשה. חייל שסובל מהפרעות נפשיות בחומרה "סבירה", יקבל סעיף של קשיי-הסתגלות (קה"ס) בהתאם למצבו. זאת, במקום הורדה ישירה של הפרופיל הנפשי, כפי שהיה נהוג עד כה. בנוסף, יזכה החייל להקלות ת"ש שונות, כגון לינת בית. אחת למספר חודשים ייבחן החייל על-ידי קצין בריאות הנפש (קב"ן) או ועדה רפואית. על-פי תוצאות המבדק, ישתנה או יבוטל הקה"ס ויועלה הפרופיל. בעקבות מהלך זה, ייפתחו בפני אותו חייל תפקידי שלישות, מחשבים ותחומים נוספים, ואף יאפשרו לו לצאת לקורסים צבאיים נחשבים, תוך תיאום עם רופאי היחידה.

"הבנו שכאשר אנחנו נותנים פרופיל נפשי נמוך לחייל מתוך רצון להגן עליו ולשמור על בריאותו, אנחנו פוגעים בו הרבה יותר מאשר עוזרים לו", מסביר ד"ר אפק. "אנחנו סבורים שחייל כזה יוכל לתרום ככל יכולתו למערכת הצבאית, תוך קבלת הגנה מתאימה ורלוונטית. הרי לא תמיד חייל אחרי טירונות נמצא במצב נפשי בו הוא יכול להתמודד עם שירות צבאי. אנו מאמינים שלאחר תקופת זמן מסוימת בה הוא מסתגל למסגרת ולדרישותיה, ומצבו הנפשי משתפר, אין סיבה להגביל אותו ויש לאפשר לו מיצוי מיטבי.
בגדול, הכוונה היא שהפרופיל הרפואי להיבטיו לא יקבע את סוג השירות של החייל".

כתוצאה מהרפורמה החדשה שתיושם בהדרגה במהלך השנתיים הקרובות, יגייס צה"ל לשורותיו גם מלש"בים הסובלים מדיכאון, מחרדות וממצוקות נפשיות אחרות וישבצם בהתאם למצבם ולכישוריהם. כמו כן ייפתחו בפניהם קורסים שונים שעד היום היו מבחינתם מחוץ לתחום, ביניהם קורסים פיקודיים, כאשר יציאה לקורס קצינים תידון באופן פרטני, בהתאם לכל מקרה ספציפי.
בעתיד אף יתבצע מיפוי של בסיסים בהתאם לפרופילים, ובכך יוגדר במפורש מקום שירותו של החייל. מטרת המיפוי היא לאפשר לאותו מתגייס לממש את תנאי השירות המסוימים שהוגדרו בעבורו. "לא סתם אנחנו משלבים מתנדבים בקורסי קצונה ופותחים בפניהם תפקידים נוספים", מדגיש ד"ר אפק.

נראה שצה"ל ממש מתאמץ להרחיב את מעגל המתגייסים, על אף שכזכור זו עדיין חובה לשרת בצבא ולא אקט התנדבותי.

“הצבא מתאים את עצמו לעידן האינדיבידואליות ולכן הוא פותח מסלולים ותפקידים אטרקטיביים לחיילים. המטרה היא ליצור לחייל סוג שירות משמעותי, הולם וראוי, בצורה ובדרך שיתרמו לו, שישמרו על בריאותו ואף יעניקו לו את הזכות והכבוד לתרום לצה"ל ולמדינה. אני מאמין בכך במובן הכי תמים שיכול להיות. העיקרון שעומד מאחורי התוכנית החדשה שלנו הוא לבנות שירות צבאי שיהיה מותאם יותר לחייל תוך מימוש וביטוי ליכולותיו, לרגשותיו ולתרומתו האפשרית. כמו שכל יחידה מבצעת לעצמה מיתוג עם חולצות וכובעים, ואין כל פסול בכך, כך צה"ל בונה למתגייסים שלו מסלול, מתוך הבנת החשיבות והתרומה ההדדית של השירות הצבאי. אפילו בתנ"ך, כשבני ישראל יצאו להילחם באויב שקם עליהם - כולם התייצבו".

יש תחושה שבשנים האחרונות קל יותר להוציא פרופיל 21 ולהשתחרר מהצבא.

“אני לא חושב ככה. כרופא, אני מאמין לחייל ומחויב לבדוק את מצבו הרפואי, כך שאם חייל מתלונן על כאבים ועל בעיות, וגם אם אני חושב שהוא משקר - אני עדיין חייב להאמין לו ולספק לו פתרון הולם. במידה וחייל בוחר לספר סיפורים, או להחמיר את מצבו בכוונה, הוא עובר על החוק ודינו כדין כל שקרן אחר. אבל בניגוד לתופעת ההשתמטות, אני עד בשנתיים האחרונות לגל גדול של התנדבות לצבא, שלא בהכרח מקבל את ההכרה הראויה".

למי קראת ג'ובניק?
אם יש מושג שמקפיץ את סא"ל ד"ר אפק מהכיסא, הוא החלוקה הישנה ל"קרביים" ול"ג'ובניקים". כשהוא נשאל מה יש לו להגיד לחייל מתנדב שעלול לשמוע הערות פוגעות בנושא מצד חברי ילדותו הקרביים, מנענע אפק בחוזקה את ראשו מצד לצד לאות שלילה. "החלוקה בין הג'ובניקים ללוחמים לא מקובלת עליי לחלוטין", הוא מבהיר. "זוהי חלוקה מיותרת ואפילו מטופשת. אני שונא את המושג 'ג'ובניק'. יש אוכלוסייה גדולה של מלש"בים שלא יכולים להיות לוחמים בשל מגבלות רפואיות או נפשיות, אבל בהחלט מתאימים וראויים לשרת בצה"ל. הטענה כי הם תורמים פחות למערכת הצבאית היא פשוט לא נכונה, והיא סתם גורמת להם לחוש כפחות שווים או כמפונקים".

אז מה תאמר במקום זה לחברים הלוחמים?

"אני מוקיר ומעריך כל לוחם בכל לבי, אבל רוב הלוחמים לא תמיד מודעים לכך שמאחורי הלחימה שלהם עומד החייל הפשוט שארז בעבורם את המזון, שטיפל בבקשות שלהם ושסייע להם בדרכים שונות. חשוב לתת ביטוי גם לאוכלוסיית תומכי הלחימה. אצלי בענף, למשל, יש צוות של מש"קים שמטפל בבקשות של חיילים שרוצים לעבור מהיחידות שלהם ליחידות אחרות, על מנת שיוכלו לתרום יותר, או של מלש"בים שרק מחכים לרגע שילבשו מדים. המש"קים שלי הם אלה שמתקשרים למפקדים ביחידות השדה, מסבירים להם את המצב הרפואי של חייל מסוים ולמעשה עוזרים לו להמשיך ולהצליח בשירות. אם זו לא תרומה, אז אני באמת לא יודע מה זה".

יחד עם זאת מוקסם אפק בכל פעם מחדש ממלש"ב שהצליח להתקבל ליחידה המבוקשת כנגד כל הסיכויים וחרף בעיות רפואיות שונות. "היו מאות מקרים כאלה, שמטעמי סודיות רפואיות אין באפשרותי לפרטם, אבל אני מאושר בשבילם פעם אחר פעם. אני גאה בכל אותם חיילים על המאמץ, הניסיון והנחישות, ואני יודע שהמשך השירות יחשל ויחזק אותם אף יותר. הנוער במדינת ישראל לא צריך בשביל זה את 'כוכב נולד'. הוא מספיק אינטליגנטי כדי להבין שכישרון בתחומים מסוימים לא בהכרח פוטר או מונע שירות צבאי. השירות בצה"ל הוא חובה וזכות בו-זמנית, והמיון שיהיה מעתה יהיה מיון טוב ונכון יותר לחייל. יש עוד לא מעט עבודה לעשות ולהשלים, אבל אין לי ספק שבסופו של דבר, יותר חיילים יתגייסו, יתרמו ויצליחו בשירותם הצבאי".

פרופיל 77 - לטובת החי"ר ומודיעין השדה
במהלך השנה הקרובה יוכנס למערך המיון הרפואי פרופיל חדש - פרופיל 77 - שלדברי סא"ל ד"ר אפק יגדיר תת-אוכלוסייה קרבית שתהיה כשירה לביצוע טירונות רובאי 04, שעד כה התאפשרה לבעלי פרופיל 82. ההחלטה על הפרופיל החדש התקבלה בעקבות עלייה ברורה בצורך בתפקידים משמעותיים במודיעין השדה וביחידות החי"ר השונות. במסגרת העדכון השנתי של ספר הפרופילים, הוחלט בחיל הרפואה, בשיתוף עם אגף משאבי האנוש, לאפשר למלש"בים פילוג ומיון רפואי טובים יותר, כאשר חלק מאלה שאוחזים כעת בפרופיל 72, יוכלו לקבל בעתיד פרופיל 77 ולהתגייס לשירות קרבי משמעותי. בימים אלו מושלמת עבודת המטה שנועדה להגדיר את המגבלות הרפואיות הספציפיות והתנאים השונים אותם יקבלו בעלי הפרופיל החדש.

הפרופיל החדש יצטרף לפרופיל חדש אחר - פרופיל 35 - שנכנס לתוקפו בימים אלה. פרופיל 35 יאפשר לאוכלוסיות שעד כה היו פטורות משירות ביטחון, בהן חולי צליאק, חולי סוכרת וכבדי שמיעה, להתגייס לצה"ל. עם זאת, יזכו בעלי פרופיל 35 להקלות שונות במהלך השירות, כגון פטור מנשיאת נשק. בעקבות המהלך, צפוי לגדול סדר הכוחות הסדיר של צה"ל בכמה מאות חיילים מדי שנה. "מעבר לחשיבות הרפואית, יש כאן מסר למלש"בים ולחיילים שהצבא כן רוצה אותם ושהם כן יכולים לתרום לצבא ולמדינה, על אף מגבלותיהם הרפואיות", מוסיף סא"ל אפק.

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי