האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

למה בכלל מגע?

זהו סיפור על חוקר שחקר את כמות הפעמים שבהם אנשים נוגעים זה בזה באקראי בדקה. החוקר נסע למדינות רבות התבונן וספר נגיעות אלה. בסין הוא ספר 100, ביפן-50, בארה"ב-80, באיטליה-120, בישראל-90 לבסוף הגיע לבריטניה ועד היום הוא עדיין מחכה...

ד"ר גלעד שפמן Msc.D. | 27-08-2007 13:44:00

בדיחה זו משקפת באופן הומוריסטי את ההבדלים בתקשורת המגעית הבין - אישית בתרבויות שונות.

ברמה הבסיסית, כל היונקים זקוקים למגע. ובני האדם בכללם. בספרו של אשלי מונטגיו "החשיבות האנושית של העור –"The human significance of the skin", הוא מציין כי רוב היונקים זקוקים לליקוק של הוריהם באזור אברי ההפרשה. ללא מגע זה, ללא הגירוי הנכון, הוולדות לא ידעו כיצד להפריש והם ימותו מהרעלה עצמית. בהמשך חייהם בעלי החיים מספקים לעצמם גירויים מגעיים רבים כחלק מבטויי הקרבה שלהם זה לזה. מחקרים רבים נעשו בתחום,אחד מהם הוא ניסוי עם גור קופים אשר הניחו בכלובו שתי "אמהות" בובות. אחת ממתכת עם בקבוקים ליניקה והשניה מפרווה ללא חלב. הגור העדיף את בובת הפרווה וכשהיה רעב הלך לבובה עם החלב, ינק וכשסיים חזר לבובת הפרווה. גם בעלי חיים וגם בני אדם מייצרים התנהגויות חריגות כאשר חסר להם מגע. בתחום המחקר הגריאטרי טבעו מושג-"רעב למגע".

תצפיות באנשים בודדים מורות על ירידה בתפקודים ואחת ההמלצות היא להחזיק בעל חיים. מעבר לטיפול בבעל החיים קיימת התקשרות רגשית אשר חלק מהביטוי שלה הוא המגע הפיזי בין האדם לבעל החיים שבמחיצתו . ביטוי נוסף לצורך המגעי הוא צורך מוגבר במין. אנשים רבים מפרשים את הצורך המגעי שלהם כצורך מיני.אשר לעיתים באים לידי ביטוי כסטיותחברתיות(התעללות מינית וכו) דוגמא לכך היא לקוח אשר שיתף את המטפל שלו כי מאז שהוא מקבל עיסויים (ללא הרפייה מינית) דחיפות הבגידות שלו ירדה. זו דוגמא אחת מיני רבות להשלכות החיוביות הנובעות מקבלת עיסוי (שהוא סוג של מגע מכוון). ניתן לראות ירידה באלימות בקרב ילדים אשר החלו לקבל מגע-בד"כ בצורה של עיסוי. כדי להדגים זאת אנו יכולים לבחון את מחקרו של פרופסור טיפני פילד אשר ערך מחקר השוואתי בנושא ההתנהגות המגעית של הצרפתים לבין זו של האמריקאים-. בתצפיות שנערכו על אנשים היושבים בבית קפה נבדקה ההתנהגות המגעית שלהם לאורך פרקי זמן.

קצת נתונים
כמות המגעים ב- 30 דקות: בצרפת בממוצע - 110 מגעים הדדיים. בארה"ב בממוצע – 2 מגעים הדדיים. לעומת זאת בארה"ב, היו הרבה יותר מגעים עצמיים.
בבדיקות נעשו גם בגני ילדים - נבדקו מגעים "חיוביים" של ילדים זה בזה וכן גם מגעים "שליליים": מגע חיובי: בצרפת - 66%, בארה"ב - 32%. מגע שלילי: בצרפת - 1%, בארה"ב 29%.

הצופים גם הוסיפו הערות לא כמותיות אלא איכותיות: בצרפת אינטימי יותר ועם יותר רגש. בארה"ב יותר גירויים עצמיים - למשל: ליטוף עצמי. בצרפת יש מגעיות רבה ומיעוט תוקפנות בין אנשים. בארה"ב מעט מגע ותוקפנות רבה.

על פי הנתונים, בארה"ב מספר ההתאבדויות והרציחות גדול - יותר מאשר בכל המדינות המתועשות.
קיימות שתי צורות עיקריות של תחושה. א. התחושה הטקטילית - התחושה של העור. בעור יש כמה סוגים של חיישנים : מישוש- החוש המפורסם המאפשר לנו לחוש מרקמים שונים, צמיגות חומרים, נוזליות,לחות, קשיות, ספוגיות ועוד. קירבה-דרך השערות אנו יכולים לחוש כאשר אנו מתקרבים לחפץ או אדם לפני שאנחנו נוגעים בו פיזית. חום- טמפרטורה של עצמים אותם אנו חווים כחמים או כקרים. לחץ-עוצמת הלחץ אשר אנו מפעילים על חפץ או אדם או שהוא מפעיל עלינו.
ב.התחושה הפרופיוצפטיבית – התחושה העמוקה של הגוף. מספקת לנו מידע על מיקום האיברים במרחב, מהו העומס המופעל על השרירים, האם שריר רפוי או מכווץ ומאפשרת לנו לדעת מבלי לראות היכן נמצאים האיברים שלנו.(לדוגמא: לגעת בקצה האף בעיניים עצומות) ללא תחושה זו אין לנו אפשרות לנוע אלא אם אנו מפעילים את חוש הראיה במקום.

בספרו "האיש שחשב שאשתו כובע" כתב אוליבר סאקס על אישה שהתחושה העמוקה אבדה לה. הוא הופתע לראות אותה נעה לאחר תקופה ממושכת של חוסר תנועה. מסתבר שהאישה לימדה את עצמה לנוע תוך שהיא מתבוננת באיברים אשר אותם היא רצתה להניע. תנועה זו היתה גסה ולא מווסתת באותה רמת דיוק ועידון כפי שהמערכת הפרופריוצפטיבית מאפשרת לנו.

אנו יכולים לראות את אופן פעולתה של המערכת הזו כאשר אנו באים להרים חבילה קלה וחושבים שהיא כבדה. בתחילה התנועה מהירה משום שאנו מצפים להתנגדות גדולה ועד שהמוח מגיב למידע על משקל החבילה התנועה מהירה. מרגע שהמוח זיהה תנועה מהירה מידי הוא מווסת את התנועה ומאט אותה למהירות המתאימה. כל זה נעשה בשבריר שניה.

כל אדם זקוק למגע שיספק את שתי התחושות (הטקטילית והפרופריוצפטיבית). כאן נכנס העיסוי.
העיסוי הוא מגע המבוסס על טכניקות ידועות. את העיסוי ניתן לעשות טכני לחלוטין. וזאת ללא הקשבה לגוף המקבל, לעומת זאת אפשר לעסות מתוך הקשבה מגעית: "מגע-מכוון" – זהו מגע בו אנו משתמשים בכפות הידיים על מנת להקשיב לגוף של מקבל העיסוי ולמידע שעובר מתוך גופו. ניתן להבחין בנוקשות של העור, השרירים, וליחסם למצבים רגשיים: כשאדם כועס העור שלו קשה יותר.

כמו כן ניתן גם להבחין בסוגים שונים של מתחים להסב את תשומת ליבו של המקבל למה שמתחולל בתוך גופו.
הקשבה במגע מוסיפה אינטימיות והופכת את העיסוי לחוויה שהיא יותר מאשר נגיעה סתמית.

זהו מפגש שיש בו אמפטיה בה חווה המטופל התייחסות יחודית לצרכיו. ההקשבה המגעית היא אומנות, כדי להגיע לידי שליטה בה על המטפל להיות בקיא ומאומן היטב בטכניקות העיסוי.
רק מתוך מצב זה ניתן להגיע להקשבה אמיתית למקבל העיסוי ולצרכיו.

כישורי למידה

המפגש "המגעי"
המפגש המגעי הוא הזדמנות לגעת באופן קשוב באדם השני, כאשר המטפל עובד מתוך הקשבה איכות הטיפול עולה וכן גם רמת האפקטיביות שלו. מנסיוני כמטפל קיבלתי תגובות משוב מאנשים על כך שהם מרגישים שאני מקשיב למה שקורה בתוך גופם וכיצד הדבר מאפשר להם להפתח במפגש הטיפולי.

"מגע נכון" הוא מגע המביא לתחושת שחרור והתרחבות אצל המקבל. "מגע לא נכון" הוא מגע מכווץ ויוצר תחושת התנגדות. לכל אדם עשויה להתאים עוצמת מגע טקטילית ופרופיוצפטיבית שונה. ליטופים ומגעים עמוקים בעוצמות שונות יתאימו לאנשים שונים. נקודה נוספת למחשה היא שאנו בד"כ נוגעים באופן שבו אנו אוהבים לקבל מגע.

הבנה זו של הצרכים השונים עשויה לעזור לנו להבין כי האדם השני אינו בהכרח רוצה לקבל את מה שאנו רוצים לתת, וכי כדאי להתאים את אופן המגע למקבל. דוגמא בולטת לכך היא ילדים המרביצים לילדים אחרים כדי שירביצו להם, הם נהנים מהתחושה של המכה. בדוגמא אחרת נפגשתי בסדנה להורים וילדים.

אחת האמהות סיפרה כי בעלה נוהג לנשוך אותה, והוא אינו מבין שהיא אינה אוהבת סוג זה של מגע. כאשר הצעתי לה לנשוך אותו בחזרה היא הזדעזעה מהרעיון בדיוק מאותה הסיבה שקשה היה לה להבין שסוג המגע שהוא זקוק לו הוא מגע חזק יותר.

להלן מספר הצעות להתנסויות מגעיות דרכן תוכלו לחוות באופן פיזי חלק מן הנושאים בהם עסקנו:

א. "שלום": נגיעה ללא תנועה, עטיפה של האזור בו אנו נוגעים למשל כף רגל, כך יד, מרכז החזה או כל אזור בו אני מעוניין לגעת. ניתן להשאר עם טכניקה זו מספר שניות ולעבור לאזור אחר או להשאר באזור אחד פרק זמן ממושך של מספר דקות ואז לעבור לאזור אחר, בטכניקה זו רצוי שמגע יהיה סימטרי בשני צידי הגוף. פעילות זו מביאה לזרימת אנרגיה בין גוף הנותן לגוף המקבל ומגבירה את עוצמתה אצל שניהם בו זמנית.

ב. ליטוף (אפלורז'): טכניקת החלקה עם שמן או קרם גוף רצוי בעל שמנוניות יחסית גבוה על מנת שהקרם לא יספג מהר מידי. בעיסוי השבדי מבצעים טכניקה זו בלחץ לכיוון הלב ובליטוף לכיוון הפריפריה כדי להגביר את זרימת הלב הורידית. חשוב להקפיד על מגע עוטף ולנוע בקצב שיהיה נעים למקבל העיסוי. החלקה מהירה ממריצה יותר. החלקה איטית הינה בעלת אפקט מרגיעה ובקונוטציות מסויימות עשויה להיות בעלת גוון אירוטי. טכניקה זו עונה על הצורך הטקטילי.

ג. מגע עמוק: החלקה עם שורש כף היד או עם עם אגרוף כאשר האצבעות אינן קמוצות בחוזקה. טכניקה זו נותנת מענה לתחושה הפרופריוצפטיבית בשרירים, לשחרור מתחים ולהפגת כאבים. את המגע העמוק מבצעים לאורך הגפיים והגו ואין לעשותו על הבטן או על עצמות. טכניקה זו חשוב לבצע בהקשבה ושימת לב לרמת הלחץ שמתאימה ונוחה למקבל העיסוי. המגע העמוק עשוי לכאוב אך חשוב שהוא לא יכאב ברמה שמקבל העיסוי יתכווץ.

אזהרה: קיימים מצבים בהם אסור לעסות(כמו מצב של פריצת דיסק, סוכרת ,אוסטאופרוזיס וכו') במידה ויש ספק האם מותר יש להיוועץ ברופא או מטפל המכיר את התוויות הנגד לעיסוי.

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי