תפקיד: לוחם שריון בגדוד 53 "סופה", בתפקיד סרס"פ בפלוגת טנקים.
מגורים: היישוב צורית ליד כרמיאל.
גיל: 21.
מצב משפחתי: רווק.
חוויה זכורה במיוחד מהשירות: "לפני חצי שנה נהגתי בסופה ליד מכבים, ואיתי היה סגן מפקד הפלוגה שלי. זה היה בלילה. בשלב מסוים עשינו רוורס וכמעט התהפכנו לאיזה בור שהיה בכביש, והגלגלים הקדמיים היו באוויר. בעצם הדבר היחיד שאיזן את הסופה ומנע ממנה ליפול אחורה - היה אני".
מורשת קרב: "במהלך הטירונות שלי עשינו אבט"שים, ובזמן החופשי הרשו לנו ללכת לקניון במעלה אדומים. ואז, באמצע הקניון, ראיתי את המ"פ שלי, נעמדתי והצדעתי לו".
תחביב יוצא דופן: "אני על תקן יחידת הבינוי הפלוגתית. כל ההתעסקות עם חשמל, צביעות והאמל"חיה - זה אני. אני פשוט פריק של תקלות, בכל פעם שאני רואה תקלה אני חייב לתקן אותה".
מדד השביזות: "לא הייתי שבוז אפילו פעם אחת בשירות הצבאי שלי. אני משתדל תמיד להסתכל על החצי המלא של הכוס, כי להסתכל על מה שרע לי לא יוביל אותי לשום מקום".
מפקד שהשפיע עליי: "סמ"ר אילן פקר, שתמיד ידע מה לעשות ומתי לעשות את זה, ואפשר היה לסמוך עליו בעיניים עצומות. לא במקרה הוא קיבל אצלנו את הכינוי 'שיפקה', על שם הפלפלים הקטנים החריפים".
מוטו: "אם אלוהים לא היה רוצה שנאכל חיות, אז הוא לא היה עושה אותן מבשר".
מקום אהוב בארץ: "אצבע הגליל. בגלל השקט, הירוק, המים, האוויר - כל מה שאין במרכז".
חלום: "גראז' משלי, שיהיה בו כל כלי עבודה שנוצר אי-פעם".
אחרי השחרור: "אני וחבר משפצים צריף ביישוב שלי, ואחר-כך עוברים לגור בו".