בשנים האחרונות הולכת והופכת מדינת ישראל ליצואנית סטודנטים לרפואה לרחבי העולם ומצד שני, ליבואנית של רופאים בעיקר ממדינות חבר-העמים. במשך שנים מתקיימות שיחות על הקמת בית ספר חמישי לרפואה, דבר שמתחיל לקרום עור וגידים לאחרונה. בינתיים, תנאי הקבלה ממשיכים להיות מופרזים, ומאלצים את הישראלים להשקיע עשרות אלפי דולרים בשנה במדינות זרות. אם תשאלו את הסטודנטים הגולים שלא מרצון, רובם היו מעדיפים ללמוד בארץ. "חבל שאת מאה אלף הדולרים שכל סטודנט משלם, הוא משקיע בהונגריה במקום בישראל", אומר בתסכול גיל רצ'בסקי, סגן אגודת הסטודנטים של ישראלים בבודפשט.
אז מי הוא אותו צעיר חדור מוטיבציה שיעשה כמעט הכל כדי להגשים את חלומו המדיקלי? תלמידי הרפואה שמגיעים מישראל הם למרבה הפלא צעירים מכל שכבות האוכלוסייה. "יש אנשים עם ממוצע בגרות 70, ויש כאלה עם פסיכומטרי 762 שלא התקבלו. לרוב, המועמדים ללימודי רפואה מנסים לעשות פעם או פעמיים את מבחן הפסיכומטרי עד שהם בוחרים באפשרות ללמוד בחו"ל", מדווח דותן ברדה, מנהל מחלקות איטליה ורומניה בקמפוס לימודים, חברה המתמחה בלימודים בחו"ל.
כ-600 ישראלים נוסעים מדי שנה ללמוד רפואה ברחבי העולם, בעיקר באירופה. "הסטודנטים סובלים ממחסום פסיכולוגי בהתחלה. חושבים שלימודים בחו"ל זו משימה בלתי אפשרית בגלל תנאי הקבלה, השפה, והעלות הכלכלית", אומר דותן. במציאות, הקשיים שבהם נתקלים הסטודנטים הם ניתוק מהבית, ואנשים שלא עשו חישוב כלכלי נכון ומתקשים לעמוד בהוצאה הכספית הגדולה. עם זאת, מסביר דותן, כי עלות לימודים של שש שנים באיטליה ורומניה אפילו זולה יותר מעלות הלימודים בישראל.
סטודנטים לרפואה בבולוניה. נבחנים בעל-פה.
טבלת עלויות לימודים בחו"ל. לא זול ללמוד רפואה.
אוהבים את מזרח אירופה
לישראלים מתברר, יש את המדינות המועדפות עליהם ללימודי הרפואה, בראש טבלת הביקוש נמצאות הונגריה ואיטליה ואחריהן: רומניה, רוסיה, צ'כיה, ספרד, צרפת וגרמניה. דרישות הקבלה במערב אירופה הן תעודת בגרות ולרוב מבחני כניסה במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ולוגיקה. כדי להקל על ההתמודדות עם החומר לבחינה וכדי לרכז את ההכנה למבחני הקבלה, קיימות לרוב מכינות למבחני הכניסה. המכינות ממקדות את הנבחנים אך ממש לא מבטיחות את קבלתם ללימודים.
למרות זאת, במדינות מזרח אירופה והגוש הקומוניסטי לשעבר, מספיקה לרוב תעודת בגרות בלבד ובתי הספר לא מבקשים הרבה מעבר. התלמידים שמתקבלים במדינות הללו אומנם מתקבלים בקלות אך צריכים להוכיח את עצמם בשנתם הראשונה, העובדה כי התקבלו ממש לא מבטיחה לאותם צעירים את תואר הדוקטור. בכל המדינות הלימודים באנגלית, מלבד איטליה וגרמניה, בהן הלימודים באיטלקית וגרמנית.
ישראלים בודדים מגיעים למדינות מערביות מתקדמות כמו ארצות הברית, אנגליה, ואוסטרליה הנמצאות בראש דירוג האוניברסיטאות. תנאי הקבלה שם נחשבים לקשים ודורשים ממוצע ציונים גבוהה ומבחני כניסה מה שלא עושה את החיים קלים לאותם סטודנטים שלא עמדו ברף הקבלה הישראלי. בנוסף, המחיר הכלכלי שצריך אותו סטודנט לשלם הוא גבוה מאוד.
עלות הלימודים הגבוהה, יחד עם יוקר המחייה של מדינה מערבית מתקדמת הופכים את החוויה לאפשרית רק עבור בעלי גב כלכלי חזק מההורים או עבור סטודנטים המתקבלים על בסיס מלגה (מעטים הם הסטודנטים הזרים שמקבלים מלגה במוסדות הללו).
תנו להתמחות בארץ
"מאז שהתחלתי את הלימודים בהונגריה אני לא אותו בן-אדם", מספר אסף לוי, סטודנט בדברצן, הונגריה. "הייתי ילד של אמא ואז עברתי למדינה זרה, שפה שונה, אני גר לבד, מכין אוכל לבד ומטפל לבד בחשבונות. זוהי חוויה מיוחדת ללמוד עם: נורבגים, שוודים, אנגליים, איריים, אמריקאים ואפילו איראנים. עם זאת, אנחנו מנסים להסתיר לרוב את העובדה שאנחנו מישראל, ידוע שההונגרים לא משתגעים על ישראל"."לימודי הרפואה מטבעם לא קלים. בארץ מאוד מקשים בכניסה, אבל סביר להניח שמי שהתחיל יסיים. בהונגריה מקבלים במכוון כמות גדולה של סטודנטים אבל לא מסמיכים את כולם. ישנם מבחנים הידועים כמכשילים, מי שלא עובר את מועד ג' צריך לעשות שוב את אותו הקורס ולא יכול להמשיך לשנה הבאה".
לוי מספר כי החיסרון הבולט בהונגריה הן השנים הקליניות, שנה רביעית עד שישית. אלו שנים שהסטודנטים נמצאים במחלקות השונות בבתי החולים ומטפלים הלכה למעשה בחולים. "לא כל המטופלים יודעים אנגלית, וצריך לנהל עם החולים שיחות בהונגרית. אנחנו עוברים קורסים בשפה ומקבלים חוברת של משפטי מפתח, אבל עדיין זה יותר קשה", מוסיף לוי ושואל: "יש בתי חולים באילת ובאשקלון שיש שם מחסור בכוח אדם, למה לא מצרפים אותנו לשם בשנים הקליניות?
גיל רצ'בסקי שמייצג את הסטודנטים הישראלים בהונגריה, מביע את כעסם על המדינה. "כחלק מהלימודים, אנחנו צריכים לעשות בקיץ חודש מחלקות. האוניברסיטה לוקחת דמי הרשמה של 25 יורו עבור כל שבוע, בלי לתת דבר בתמורה. אנחנו לא מקבלים תוכנית מסודרת, כל אחד דואג לעצנו באופן עצמאי. רק בבית חולים תל-השומר לא נדרש לשלם דמי הרשמה, והרישום מתבצע ישירות דרך כוח האדם , וזאת רק בזכות הבת של בכיר בבית החולים, שלמדה בהונגריה".
אגודת הסטודנטים לרפואה, שלוקחת את הכסף מהסטודנטים שלומדים בהונגריה, מסרה בתגובה כי הם רק מהווים את האדמיניסטרציה ומעבירים את הכסף לפקולטה לרפואה. ממזכירות הפקולטה לא התקבל הסבר עבור מה הם נדרשים לשלם.
כמו רבים אחרים, מודה רצ'בסקי כי לימודים במדינה זרה זה כיף רק בשנתיים הראשונות. "אתה רחוק מהבית, מהמשפחה, מהחברים, אחרי שנתיים רוצים כבר לחזור. בתור אנשים שישרתו את מערכת הבריאות הישראלית, אנחנו מבקשים יותר יחס, שבשנה השישית, שהיא שנה פרקטית, יצרפו אותנו למהלך הלימודים של הסטודנטים שלומדים בארץ".
נמאס מפיצה
באיטליה לומדים באיטלקית. יש שרואים בלימוד השפה השלישית חיסרון ויש שמוצאים בכך יתרון. זאת, בשל היכולת לתקשר עם מטופלים מקומיים. אחרי הכל, בשנות ההתמחות, הם צפויים להגיע לרמת שליטה גבוהה בשפה."ההחלטה הקשה ביותר היא לקום ולעשות את זה", אומר איציק דרורי, סטודנט לרפואה מבולוניה. "לימודים בשפה האיטלקית זה מה שמשך אותי. אני מרוויח כאן שפה נוספת. מה שמאוד מטריד את דרורי הוא באופן מפתיע דווקא נושא המזון. "אין מספיק 'פאסט-פוד' באיטליה, כל מה שיש להם זה פיצה וספגטי, ונמאס. אני גם לא יודע לבשל אז קשה לי".
לעופר מור, ההחלטה ללמוד באיטליה הייתה יותר קלה. "אבא שלי למד רפואה באיטליה, וידעתי שזו אופציה". גם למור השפה לא היוותה מכשול. " כבר במבחן הראשון באיטלקית, אחרי שלושה חודשים , חשתי שיפור בידיעת השפה. אחרי שאתה מצליח לעבור אותו, אתה רואה שזה אפשרי. יש כמובן הבדל גדול בין השפה הרפואית לשפה היומית. יותר קל לי לדבר בשפה המקצועית מאשר עם מישהו מהרחוב כי אוצר המילים שלי ברפואה גדול יותר".
אחד ההבדלים הגדולים בלימודים באיטליה לעומת לימודי רפואה בישראל הן הבחינות. שם, להבדיל מהארץ שהבחינות אמריקאיות, כל הבחינות הן בעל-פה. מור ודרורי מסכימים ביניהם שהבחינות בעל פה קשות יותר. "אין זמן לחשוב. הפרופסור יושב ממולך ומחכה לתשובות. זה מלחיץ", אומר מור בשם שניהם. ודרורי מוסיף כי "צריך מינימום חודש וחצי ללמוד לבחינה".
כמו אצל הסטודנטים בהונגריה, גם הם היו מעדיפים ללמוד בישראל. לדברי מור, אין כמו החיים בישראל, מהאוכל, הסביבה ומקומות הבילוי, ועד האנשים. הוא מזהיר את אלו שחושבים על לימודי הרפואה באיטליה כי במהלך הלימודים "לא רואים אור יום". עם זאת, הוא רואה את האור בקצה המנהרה: "ברגע שאתה חוזר רופא, יכול לרפא אנשים, אני מקווה שזה שווה את זה".
מור ודרורי. למרות שמדובר באיטליה גם הם היו מעדיפים ללמוד בארץ.
לדעת לבחור את האופציות
דר' עליזה זידמן, מנהלת מחלקה פנימית ב' בביה"ח השרון, היא גם מנהלת קורס לרישוי רופאים שלומדים בחו"ל.לקורס מגיעים בוגרים מכל מקום בעולם, שרוצים עזרה להכנת מבחן הרישוי בארץ. לדברי דר' זידמן, ההבדל המהותי בין המדינות הזרות הוא שיטת ההכנה לבחינות ולא הרמה. "מבחן הרישוי בארץ הוא מבחן אמריקאי. מבחן שדורש צורת חשיבה שונה, הגישה לבחינה אמריקאית היא כמו לבחינה הפסיכומטרית.
צריך לדעת לבחור בין האופציות, לדעת מה להוציא, מה עיקר ומה תפל. בהונגריה שיטת הלימוד הכי קרובה לשיטה בארץ, שמכינה לבחינה אמריקאית", אומרת דר' זידמן ומוסיפה כי במזרח אירופה, במדינות כמו רומניה ורוסיה שיטת ההכנה לבחינות שונה , ולכן שם הפער גדול יותר.
מי שלא מרגיש מוכן למבחנים בארץ, יכול לעשות את קורס ההכנה במשך חצי שנה ובעלות לא זולה של כ-7,000 שח. הקורס מורכב מהרצאות על הנושאים הגדולים, ורוב הקורס הוא תרגול של שאלות אמריקאיות. בשנתיים האחרונות אגב, יש בין 60% ל-80% הצלחה בבחינות.
"בסופו של דבר ההצלחה תלויה באישיות של המתמחה", מסכמת דר' זידמן. "אחרי שעוברים את בחינת ההסמכה רוב המחסומים יורדים. אין ספק שקל יותר לבוגר מאוניברסיטה בארץ להשתלב, כי הוא כבר מכיר את המערכת. בהתחלה רואים הבדלים בחשיפה לחולים, היכרות עם המחלקות, עם המכשור. אבל תוך זמן סביר ההבדלים מטשטשים וקשה לדעת מי למד איפה".
המרדף אחרי החלום להיות רופא יכול להיות מתודלק על ידי אלפי סיבות, מלהעניק להורים הפולנים קצת נחת ועד לחלום אישי לעבור ולנצח את אחד המסלולים הקשים ביותר לרכישת מקצוע. התנאים בשנים הראשונות הם קשים. מלבד השכר הנמוך, וגם העבודה הקשה והמשמרות שפשוט לא נגמרות מעלות תהיות לגבי שפיותם של העוסקים במלאכה. ניתן רק לקוות כי בית ספר חדש לרפואה בארץ יוכל להקל קצת על צוואר הבקבוק שמונע כעת מצעירים ישראלים להיות רופאים בבית חולים ישראלי.
