האוניברסיטה הפתוחה תכננה את מהלך הבחירות במשך שלוש שנים. התכנון כלל התייעצות עם יושבי ראש של אגודות סטודנטים, עם פעילים, עם בוגרים של האוניברסיטה, עם סטודנטים, עם מומחים ועוד.
כל הידע שנצבר תורגם והותאם לייחודה של האוניברסיטה הפתוחה מבחינת קצב הלימודים, דפוסי התמדה בלימודים, גיל הסטודנטים, עיסוקיהם, פריסתם ברחבי הארץ, דפוסי הנוכחות שלהם במפגשי הנחייה, מידת המעורבות שלהם בחיים סטודנטיאלים ועוד.
בגמר התכנון הוכן מתווה להקמת אגודת סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. העקרונות המנחים היו: נגישות של כל הסטודנטים לאפשרות ההצבעה, שוויון, שקיפות המהלך, ופרסומו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. בכל היעדים האלה עמדנו.
בחירות אלה היו הבחירות הראשונות באוניברסיטה הפתוחה, והן אמורות היו להיות מכוננות, כלומר להקים גוף חדש ומייצג ולא לבחור בגוף קיים. לכן הן שונות מכל הליך בחירה שמתקיים באוניברסיטה אחרת שבה בוחרים גוף מוכר ומקובל. התלבטנו האם לערוך סקר בין הסטודנטים בשאלה האם רוצים בהקמת אגודה או מתנגדים להקמת אגודה. הרעיון של הסקר נפל, שכן חששנו כי תמיד תופנה כלפינו הטענה כי הסקר היה מוטה. מכאן עלתה התפיסה שחייב להיות אחוז מסוים של מצביעים כדי שהבחירות תהיינה תקפות. הויכוח היה על גובה האחוז. הפשרה הייתה 12%. רף זה נמוך מכל תוצאות ההצבעות בכל מערכות הבחירות האחרונות שהיו באגודות הסטודנטים של האוניברסיטאות בארץ. קביעת אחוז לתקפות הבחירות ידועה ומוכרת גם ממערכות בחירה אחרות בעולם. ועוד, חשבנו שלאור אופייה המיוחד של אוכלוסיית הלומדים באוניברסיטה הפתוחה, מן הראוי שאכן הבחירות ישקפו את רצונם של הסטודנטים.
אלמלא קבענו רף כל שהוא, הרי שגם 500 סטודנטים היו יכולים להחליט בשביל כל הסטודנטים על עצם הקמת האגודה. החשוב מכל, לא חסכנו מעצמנו פרסום של קיום הרף. אמרנו זאת בכל הזדמנות, וכתבנו זאת במפורש בכל מקום. המידע הזה היה ידוע למרבית ציבור הסטודנטים.
עברתי בעשרות מפגשי הנחייה. דיברתי בפני מאות סטודנטים והסברתי להם גם את משמעות הרף לתקפות הבחירות. לכן, ההשוואה לאוניברסיטאות אחרות אינה נכונה, השקיפות והיידוע של היבט זה היו מלאים, והרעיון הוא נכון כאשר באים להקים מוסד מכונן. ועוד, בשונה מאוניברסיטאות אחרות בהן נערכות הבחירות יום אחד (מהבוקר עד הערב) בלבד, הרי שבאוניברסיטה הפתוחה הבחירות נערכו שבוע ימים, והיו נגישות מכל אתר אינטרנט בכל זמן.
אני דוחה את הטענה כי היו בעיות טכניות בהצבעת הסטודנטים. המערכת לא נפלה ולו פעם אחת. רק 250 סטודנטים ביקשו שננפיק להם סיסמאות חדשות, ועשינו זאת בחפץ לב ובמהירות. כ- 500 סטודנטים בלבד עשו ניסיון להגיע לשלב הקלדת סיסמת הבחירות ולא סיימו את התהליך. הטענה כי לא הייתה לסטודנטים סיסמא אינה נכונה. כדי להבטיח שהמכתב אכן הגיע לכל הסטודנטים, שלחנו להם מייל שהודיע כי יצא אליהם מכתב ובו סיסמא להצבעה, ומי שאין ברשותו סיסמא יכול לקבלה במשלוח בדואר לפני הבחירות ובפקס לאחר תחילת מערכת הבחירות.
לצורך ניהול מערכת הבחירות הוקם אתר אינטרנט לתפארת, פשוט, ברור, משקף את התהליכים המרכזיים. לוח הזמנים של מערכת הבחירות היה ידוע לכל. כל הבחירות התקיימו בדיוק לפי הלו"ז שנקבע. הפתיחות שלנו כלפי הסטודנטים הייתה כה גדולה, שלבקשתם שינינו את שיטת תעמולת הבחירות. במקום להעביר את כתובות המייל שלהם למועמדים, הקמנו להם אתר תעמולת בחירות. מעטים מבין המועמדים ניצלו את האפשרות הזו. גם הצעת הסטודנטים להעלות קליפים התקבלה בברכה ובוצעה, אף שלא הייתה בתכנון לוח הזמנים הראשוני. אני סבור שזו פתיחות שמשקפת את רצונה של האוניברסיטה לעשות הכל כדי שמערכת הבחירות תצליח. לפי מיטב ידיעתי, ומנוכחות אישית במרכזי הלימוד, כל המועמדים יכולים היו לחלק פליירים של הבחירות. הדבר נכון גם לגבי כל המועמדים במכללת רמת גן.
הצבת עמדות הצבעה ברחבי הקמפוסים נועדה לאפשר הצבעה לאלה שאין להם חיבור קבוע למחשב. כיוון שבמכללת רמת גן מספר רב של עמדות מחשב שכולן מחוברות לאינטרנט, לא חשבנו להעמיד שם עמדת מחשב. אני מבקש להבהיר כי מספר הסטודנטים שהצביעו בעמדות הממוחשבות שהצבנו ברחבי הארץ היה מועט ביותר; מועט מדי לטעמנו.
באשר לטענות בדבר חשאיות ההצבעה והסיסמאות אני מבקש לצטט את דבריו של מר אורי ברדה, מנהל מערכות המידע של האוניברסיטה: "בעולם האבטחה מקובל שסיסמאות הן לא אמצעי האבטחה החזק ביותר למערכות בעלות רגישות גבוהה מאוד כמו מערכות בחירות. במערכת בחירות, תהליך זיהוי המצביע הוא המרכיב המרכזי בשמירה על טוהר הבחירות. מערכת שאילתא מאובטחת ותקינה, ואין על כך עוררין. הסיסמאות שאנו מפיצים לסטודנטים עבור מערכת שאילתא, עוברות תהליכי שינוי ובקרה, ומן הסתם מספר עובדים מצומצם חשוף לסיסמאות. לטובת שמירה על טוהר מלא של הבחירות. היינו חייבים להנפיק סיסמאות חדשות כך שלא יהיה ספק בזהות המצביע".
באשר למשמעות הבחירות. האוניברסיטה הפתוחה טרם אמרה את דברה בנושא זה. האוניברסיטה הפתוחה צריכה ללמוד את תוצאות הבחירות ואת המשמעות שלהן. תהליך הלימוד של תוצאות הבחירות יהיה מסודר ועמוק ככל האפשר. בין היתר, בכוונתו לערוך סקר מקיף מאוד בין הסטודנטים באשר לעמדתם בנושא אגודת הסטודנטים. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהרוב המכריע של הסטודנטים (כ- 94%) לא הצביעו בבחירות. הסטודנטים באוניברסיטה יכולים היו להצביע באמצעות פתק לבן וקולותיהם היו נחשבים כחלק מהקולות המצביעים. גם את התהליך הזה הסטודנטים לא ביצעו.
האוניברסיטה הפתוחה צריכה ללמוד את תוצאות הבחירות. היא צריכה ללמוד את תוצאות הבחירות גם בהתייחס לחוק זכויות הסטודנט שפורסם לאחרונה. האוניברסיטה הקדימה את החקיקה בכנסת בכוונתה להקים אגודת סטודנטים. האוניברסיטה השקיעה מאמצים רבים, מחשבה רבה ומשאבים לא מעטים כדי להצליח במהלך של הבחירות. האוניברסיטה חושבת שאגודת סטודנטים היא מוסד חיוני שיתרום לסטודנטים ולאוניברסיטה, ואנו מקווים כי בסופו של דבר אכן תקום באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים.
