אין מה לעשות, יש תסריטים שלא ניתן לחזותם מראש: השמש זורחת, השעון מצלצל, ודווקא אז הקיבה שלכם מחליטה להראות מי כאן הבוס. בקרים כאלה מותירים בידכם שתי ברירות: יום דל"ת... או יום גימ"ל. היה וניצלתם את עשרת ימי הדל"ת שמוקצים לחייל בשנה, או לחילופין - היה ומפקדכם עשוי לחשוד בתפקודי הקיבה שלכם ולשלול מכם את יום הדל"ת הנכסף, הברירה היחידה שנשארת - אם כי כואבת - היא מסדר החולים.
מרגע זה ואילך אתם יכולים להתחיל לשנן לעצמכם את המנטרה "היום יהיה לי יום כיף!". סביר להניח שצפוי לכם יום ארוך ומתיש, אבל אם תרצו - תוכלו לשכנע את עצמכם שהוא בעצם יום אתגרי ומחשל. כיף, משתעלים יקרים, לא יהיה כאן בכל מקרה (אלא אם תחליטו לפתוח בוויכוח טעון על שלל המשמעויות של המילה הזו).
על פניו, מסדר חולים הוא מושג חיובי וחיוני למדי: לא קבעתם תור לרופא, אבל קמתם עם חום? קחו ג'סטה. הנה, האח יקבל אתכם בתור מיוחד לאנשים מיוחדים כמוכם, בלי שתיאלצו לבצע מראש אפילו שיחת טלפון אחת. בפועל, כמובן, החלום קצת פחות מתקתק, ועוד לפני שתספיקו לשאול "סליחה, איפה מחכים פה למסדר חולים?" תיתקלו בתור המשתרך ממש עד הכניסה למרפאה.
ובכל זאת, אם ננסה לא לאבד את האופטימיות, אין ספק שספר טוב, ממחטות ובקבוק מים יעזרו לכם להעביר את דקות ההמתנה בסבבה. זאת אומרת - אם הן בכלל יעברו. טוב להן כאן, במרפאה הצבאית. ועד שהן בכל זאת עוברות, הן הופכות לשעה, ולעוד שעה ולעוד אחת.
אז אחרי שניסיתם כבר פעמיים להתחיל עם החיילת שמשמאלכם (לא, תירגעו, לא עם אותה אחת - ההיא כבר נכנסה מזמן לרופא); אחרי שקראתם את כל לוח החינוך והפכתם לספצים בכל הנוגע לדמות החודש שלנו (והפעם - מדור מורחב על אודות רבי עקיבא). ולאחר שגיליתם מה קרה לביצה שהונחה בין שני מכשירי טלפון סלולרי במהלך שיחה (רמז: ביצה רכה אחרי 25 דקות, ביצה קשה אחרי שעה) - אין ספק, האירוע מיצה את עצמו.
שימו לב: חישובים מתמטיים מסובכים ומורכבים, כמו למשל כמה חיילים חיכו בתור הזה לפני שהגעתם וכמה הגיעו אחריכם, הם בכלל לא רלוונטיים כאן: אל"ף, כיוון שבדרך כלל אין שום סדר במסדר חולים, ולנסות להוכיח שהגולנצ'יק שעומד ליד הדלת לא היה שם לפניך, זה מסובך כמעט כמו להוכיח שאין לך אחות, בזמן שיש לך שתיים. בי"ת, גם אם תמחו - מש"קית החינוך שנמצאת מולכם תמשיך להתעקש שהיא באמת התייצבה בבוקר ראשונה עם שלוש המש"קיות שהגיעו רק עכשיו, והן נעלמו לה לרגע (שארך ארבע שעות וחצי).
נאמר את הדברים בצורה הכי ישירה: אם עצבי ברזל הם לא הצד החזק שלכם, זה לא עומד להיות יום פשוט. בכלל. אבל בסוף - מילה שלנו - הוא ייגמר, ואז גם תשיגו את הגימ"ל הנכסף, או לפחות - תור לרופא לשעה שמונה בערב. מחר.
הנאיבי - הממתין הנאיבי חי בסרט מתוק, שבו אם נאמר לו להגיע למרפאה ב-11 לפני הצהריים, הוא יקדים ויגיע כבר ב-10, למקרה שהתור יתקדם מהר מדי. יקירנו צפוי, כמובן, להתבדות בתוך דקות ספורות, כלומר ברגע שיבין שלפניו בתור מחכים החבר'ה של שמונה וחצי בבוקר.
הנעלם - החייל הנעלם ממתין לידכם, ואז הולך לכמה דקות, ואז שב, ואז נעלם מחדש. אחרי חצי שעה הוא שוב חוזר, מחכה כמה דקות, ושוב נמתח הקפיץ והוא מתאדה מהאזור. לכאורה, עשוי ידידנו להיראות כמתחכם שעוד לא ירדנו לסוף דעתו. לאמיתו של דבר, הוא מתרוצץ חסר מנוחה מחדר לחדר ומקומה לקומה, מפספס את התור שלו שלוש פעמים ברצף, ועל הדרך גם מרעיל את עצמו בעוד שבע סיגריות. לבריאות.
הנדחף - הממתין המתוחכם ביותר וגם הארסי ביותר במחוזותינו. הנדחף ניחן בכישרון רב לחכות בנון-שלנטיות בין הממתינים ה"כשרים" (להלן - אלו שקבעו תור למהדרין), ולזנק אל עבר הדלת ברגע שזו נפתחת והנבדק האחרון יוצא ממנה. בכישורי שכנוע מרשימים הוא מסביר לצוות הרפואי ש"אני רק שאלה", עוקף - בלי למצמץ אפילו - את שורת הממתינים (בחלקם, מה לעשות, נאיביים אומללים), ונכנס ישירות לחדר הרופא.
המעכב - גם הוא, כמו קודמו בתור, ניחן בכישרון להרגיז את הממתינים שמסביבו. המעכב מגיע לרופא בגלל 13 סיבות שונות - רובן מורכבות ודורשות הסברים ארוכים. זה מה שהופך את התור שלו - רבע שעה במקור - ל-50 דקות מפרכות, לא כולל הזמן שלוקח למדפסת להדפיס את כל ההפניות.
להתכונן ל"מי רוצה להיות מיליונר": תתחילו להתרברב - בפעם הבאה שציון מהשלישות מארגן לכם ערב טריוויה, אתם הולכים להראות לכולם מי האיינשטיין של היחידה. שעתיים וחצי של המתנה מייגעת יכולות לעשות פלאים למוח האנושי, במיוחד כאשר סביבתו שופעת בעלונים ממשפחת ה"כל מה שרציתם לדעת על מחלות אוזניים" ו"עולמו המופלא של בית השחי".
לקדם אינטרסים אישיים: קהל הממתינים במרפאה הוא אוכלוסייה פוטנציאלית לכל אינטרס שתרצו לקדם - בין אם מדובר בהתיידדות זמנית עם שוטר צבאי לצורך בירור התאריך של מבצע מלביש הקרוב, ובין אם במפגש מרגש עם אפסנאי נחמד, שלגמרי במקרה הצטברו אצלו עודפים של כמה עשרות זוגות נעליים קלות. אם הקהל לא נראה לכם מעניין במיוחד, תמיד תוכלו לעשות עיניים לפקידה המשועממת בקבלה. מי יודע, אולי בפעם הבאה שתזדקקו לתור, באמת יהיה לה אחד כזה בשבילכם.
