טובינגן היא עיר קטנה הנמצאת בדרום מערב גרמניה, קרוב לשטוטגרט (נמל התעופה הקרוב). העיר ידועה, בין השאר, במרכז העתיק שלה המהווה אטרקציה תיירותית. האזור יקר, גם יחסית לגרמניה (לאחרונה נמסר לי כי הוא השני בגרמניה ביוקר המחייה), אך יש הטוענים כי האווירה שווה את המחיר. העיר שקטה ושלווה, רמת הפשע נמוכה מאד ואפילו הקבצנים מנומסים. בקיצור, אפשר לתאר את המקום כקיבוץ מורחב ללא לינה משותפת.
בעיר חיים עשרות אלפי אנשים, אבל בסוף, אותם עשרים איש נפגשים שוב ושוב בשוק, בקונצרט או במכולת. לא שיש על מה להתלונן, אבל אי אפשר להשוות את חיי התרבות והלילה בעיירה לברלין. זה לא אומר שאין מה לעשות פה, אבל לא מדובר כאן בכרך השוקק ביותר במערב אירופה.
העיר הקטנה התברכה ביופי אירופאי קלאסי שכאילו נלקח מגלוית פרסומת וגם מזג האוויר נוח. אין פה חודשים שלמים שבהם שמי מתכת אפורים נוגעים בקרקע ויוצרים אווירה מדכאת. יש פה חורף, יש גשם בקיץ, אבל בדרך כלל שלושה ימים אפורים יתחלפו ביומים של שמש עליזה. האביב והקיץ מלווים בצבע ירוק מלבב, והפריחה מדהימה (למי שאלרגי נא להכין הרבה טישיו). בכלל, הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, היושבת במורדות האלבים השוובים (כן, זו לא טעות, אנחנו לא באלפים, ובטח שלא שוודים. הגרמנים מתמחים בשימוש בשמות דומים למקומות שונים).
ה-Schwabische Alb הם האח המוכשר יותר (והפחות מוכר) של היער השחור המפורסם, ושווים ביקור כמעט כל סוף שבוע פנוי. חוץ מזה, תוך שעה נסיעה ברכבת, אתם עומדים במרכז שטוטגרט. שטוטגרט עצמה עוד לא הצליחה לפלס לעצמה דרך לרשימת הערים החביבות עלי, אבל היא מרכז רכבות (ומטוסים) גדול, שיכול לקשר אתכם בקלות לכל אטרקציה תיירותית ברחבי אירופה.
אם הגעת עד פה ועדיין החשק ללמוד בגרמניה זורם לך בדם, יש לזכור שני גורמים נוספים: (1) החיים מתנהלים בגרמנית. ופה הכוונה היא שיש לקבל כל תקשורת בשפה אחרת כהפתעה נעימה. באזור זה הלימודים בגרמנית (אם כי התמורות במערכת הן רבות וקבוצות המעסיקות חוקרים זרים מאמצות את האנגלית כשפה המרכזית. אנחנו למשל, מלמדים קורסים באנגלית, אם כי לא בכמות שתצטבר לתואר). רוב התושבים דוברים רק גרמנית (או שוובית - דיאלקט מקומי), הרדיו (ד"א, הוא גרוע ברובו) בגרמנית והסרטים מדובבים לגרמנית; (2) רכבת גרמנית; גרמני לבוש מדים (עם או בלי רועה גרמני); גרמני בן שמונים; צעקות בגרמנית. כל אלו ועוד נמצאים בגרמניה.
רוב היהודים נושאים עמם מטען מהשואה. לחלק הדבר לא יפריע, חלק לא מסוגלים לנשום ברכבת, קופאים ליד שוטרים ועוסקים בשאלת "מה הוא עשה במלחמה" למראה כל זקן. גם אם לדעתך לא תהייה לך בעיה עם זה, אתה עשוי להיות מופתע מעצמך במצבים מסוימים. יתרה מזאת, אתה עשוי להיות מופתע לגלות שחברים ו/או בני משפחה עשויים לחוש חוסר נוחות ולא לבקר אותך כאן.
טובינגן היא גן עדן לכל מי שאיכות הסביבה חשובה לו. רמת המודעות, הקלות בה ניתן לאתר מוצרים ירוקים ושיטות עבודה פחות מזיקות (אני למשל, מחוברת לרשת החשמל הירוקה, במקום לרשת הארצית), שימוש באופנים (בלי תחושת המלחמה המתמדת על הכביש, ובלי ההערות המועילות מכל נהג), גורם לי להוריק מקנאה כל פעם מחדש.
עוד סטריאוטיפ שנשבר פה הוא ההתנהגות הגרמנית. כן, יש בהם את הרצינות כבדת הראש המצופה והם מדברים במבטא מצחיק, אבל הם גם יכולים להיות ספונטניים, ישירים, וחבריים במיוחד (הם לא יהססו להיכנס למקרר כדי להוציא את הבירה המועדפת עליהם, וגם לא לעשות תוכניות מעכשיו לעכשיו). למעשה, הם גם תמיד מאחרים. לעומת זאת, אנא זכרו שעם הדורות המבוגרים יותר צריך לנהוג על פי כל כללי הנימוס. מה שבטוח הוא שאם תבחר ללמוד פה למרות הכל, צפוי לך פסק זמן מהרעש התזזיתי הישראלי. לפעמים הרוגע יכול להיות ממכר.
לפני תחילת הלימודים, רצוי לבדוק מהו המסלול האקדמי בפקולטה הנחשקת. בעבר המסלול המקובל היה לימודי דיפלומה: תואר מקביל לתואר שני בישראל עם מספר הבדלים: (1) יש מקומות בהם תואר שני מקבל יותר כבוד; (2) לימודי דיפלומה אורכים כחמש שנים ובסיומם סטודנט שנכנס לאוניברסיטה ללא תואר וללא ידע יוצא עם דיפלומה (ולעיתים עם ידע). במסלול כזה לא מקובל להפסיק את הלימודים בשלב מוקדם ולהסתפק במקבילה לתואר הראשון הישראלי. למעשה, אדם שיציג תואר ראשון (בהנחה שניתן לקבל תעודה לפני סיום המסלול השלם. שוב, תלוי בפקולטה) עשוי לקבל יחס גרוע כי ההנחה הבסיסית היא שלא הצליח לסיים את לימודי הדיפלומה; (3) כל התואר הוא רצף לימודי אחד שעשוי לכלול גם מחקר קטן (בהתאם לפקולטה), שרמתו, בדרך כלל, נמוכה מזו הנדרשת מסטודנט לתואר שני בישראל (לפחות בתואר שני מחקרי המוכר לנו).
כיום יש מעבר הדרגתי לשיטה של קבלת תארים כמו בארץ (ראשון, שני, דוקטור). בנוסף לבדיקת המסלול האקדמי, רצוי לבדוק גם מה הדרישות לתואר הנכסף בפקולטה הספציפית (קורסי חובה, פרוייקטים, שתיית בירה וכד'). בכלל, אולי זו לא פרסומת מעולה, אבל בגלל השינויים שנוצרים כרגע בתוכנית הלימודים, יתכן שעדיף לחכות מעט עם הנסיעה, או לבחור בה כיעד ללימודי דוקטורט ולא לתארים נמוכים.