האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

הסוף של ספדי

ההצלחה במניעת השתלטות ההון והבטון על הרי ירושלים, היא סיבה טובה להבין מהם המרכיבים שבונים קמפיין מוצלח.

עמרי מקובר, "ירוק ברשת" | 13-03-2007 11:06:00

"הכרח הוא שיהיה לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר ומן הבנוי, מן הסגור והשגור, ולאגור לו מגע מרענן עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבע, עם לפני היות האדם. ארץ נושבת בלי פרחי בר – מחנק בה. ארץ נושבת, שהכל בה כביש ומדרכה – תאכל כל חלקה טובה בלב צעיריה." (ס. יזהר)

נדמה שמאז המאבק על "כביש 6" לא התנהל מאבק סביבתי גדול מהמאבק לביטול תוכנית ספדי בארצנו הקטנטונת. האיום הגדול על השטחים הפתוחים איחד את תושבי ירושלים והסביבה, הגיע לידיעת כל המדינה, ואף עורר סטודנטים אדישים ממרבצם.

בראשית פברואר, לאחר יותר משלוש שנים של מאבק עיקש, ביטלה המועצה הארצית לתכנון ובניה את התוכנית. ברוב מוחץ של עשרים וארבעה מתנגדים מול שלושה תומכים, הוסרה הגזירה מהרי הבירה. תרועת ניצחון לארגונים הירוקים

תרועת ניצחון לארגונים הירוקים? (צילום: יאיר כהן)
תרועת ניצחון לארגונים הירוקים? (צילום: יאיר כהן)

מודל לחיקוי
מילות המפתח במאבק נגד תוכנית ספדי הן מוטיבציה, ואמונה בצדקת הדרך. מעבר למה שנכתב על המאבק באינספור מאמרים וכתבות, הוא מהווה מודל לניהול נכון של קמפיין ויצירת שינוי ציבורי על ידי סטודנטים בכלל, ופעילי מגמה ירוקה בפרט.

במהלך הקמפיין נשברו שיאים חדשים של יצירתיות ופעולות ישירות. בראשית ימי המאבק, אי שם בשנתי הראשונה באוניברסיטה, (תחילת 2004), התחלנו בקמפיין נגד התוכנית. בהתחלה החתמנו סטודנטים ואזרחים על התנגדויות לבנייה שהגיעו במשך זמן קצר למספר חסר תקדים של 16,000 התנגדויות.

ההחתמות נעשו בכל זמן ומקום: בדוכנים בקמפוסים, במרכז העיר, ובמבצעים יזומים בשכונות הסמוכות לשטחים שיועדו לבניה. סטודנטים הוחתמו במהלך הרצאות, ומטיילים הוחתמו בהרי ירושלים, בחגים, בחופשות ובכל הזדמנות שהתאימה. החתימות צולמו בשלושה עותקים (בזבוז משווע של נייר אבל ככה זה בבירוקרטיה הישראלית), והוגשו לשר הפנים דאז, אברהם פורז, שהחליט לעצור את קידום התוכנית לבדיקה מחודשת, וכך צברנו זמן יקר.

בעקבות הקמפיין הציבורי וההתנגדויות הרבות שהוגשו, מונתה באוגוסט 2005 ועדה מטעם משרד הפנים ששמעה את טענות המתנגדים. הרוח היצירתית והמקורית שליוותה את המאבק באה לידי ביטוי בשלל פעילויות במהלך ימי הועדה. החל מהקמת דוכן בו נמכרו בקבוקים שעליהם התווית "מים ואוויר מהרי ירושלים", ועד אפיית בייגלה ענק הממחיש את "אפקט הבייגלה": ניוון מרכז העיר עקב בנייה בפרברים. בשלב זה החליטה הוועדה להמשיך ולקדם את התכנית על אף המחאה הציבורית.

בשנה וחצי שחלפו מאז, ערכה הקואליציה למען הרי ירושלים ימי עיון וכנסים שתרמו להעלאת מודעות הציבור לנושא. בדצמבר 2005 אמורה היתה להתקבל ההחלטה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, האוטוריטה העליונה בנושא אישור תוכניות בניה. גם הפעם, אורגנה הפגנה גדולה שכללה מיצגים רבים הקשורים לנזק העתיד להיגרם. חברי המועצה התרשמו מההתנגדות, והחליטו לדחות את ההכרעה כדי ללמוד את הנושא היטב.

בפרק הזמן הזה כל התאים בירושלים גויסו למאבק: ניקויי מעינות באזורים המיועדים לבניה, מסה קריטית במרכז העיר, גיוס השדולה הסביבתית בכנסת ביוזמת הלובי הסביבתי, שליחת משלוח מנות "מיוחד" לראש העיר ובו אצטרובלים, בלוטים ושאר מתנות "טבעיות", ופתק מצורף בו נכתב: "אנו תושבי יער ירושלים מבקשים לבטל את רוע הגזירה לקראת פורים ולאפשר לנו לחיות בו בשלווה גם בשנה הבאה".

הדיון בתכנית נדחה שוב ושוב מסיבות שונות, ובאוקטובר האחרון שוב התכנסה המועצה הארצית לתכנון ובניה, כשהפעם נראה היה שתגיע להכרעה סופית. אוהל מחאה הוקם על ידי פעילי מגמה ירוקה מול משרד הפנים, מייצגים מקוריים כמו טקס הלוויה לערי ירושלים, משכו את עינה של התקשורת, ונעשה מאמץ גדול לגייס עשרות אנשים להפגנה בבוקר ההחלטה. להפגנה הגיעו לא פחות מ-800 איש, מה שהפך אותה לאחת ההפגנות הסביבתיות הגדולות ביותר שנראו בשנים האחרונות. בעקבות ההתנגדות נדחתה ההחלטה שוב, ומונתה ועדה שתבדוק את מצאי עתודות הקרקע בירושלים.

חודשי ההמתנה להכרעה הסופית לוו גם הם בפעילות ענפה. העובדה שהישיבה בה התקבלה ההחלטה על גורל התוכנית התקיימה בצורה סמלית מעט לאחר ט"ו בשבט, עודדה את מוחם היצירתי של פעילי מגמה ירוקה: לופליאנסקי זכה לקבל שתילים לכבוד החג, וכן נערכו נטיעות באזורים המיועדים להריסה.

מספר ימים לפני הישיבה המכריעה, פורסם דו"ח עתודות הקרקע שהוכיח מעל לכל ספק שיש כ-40,000 עתודות קרקע בתוך העיר. בשורה זו, יחד עם הודעתו של לופליאנסקי על נסיגתו מתמיכה בתוכנית, הטו את המאזניים, והמאבק נחתם בניצחון.

"רק תאמין"
קמפיין תכנית ספדי היה בשבילי קורס באוניברסיטה של החיים, שליווה אותי במשך כל התואר. למדתי ממנו רבות, ואני שמח כי לקחתי חלק אינטגרלי בפעילות למען מטרה כה חשובה וצודקת בעיניי, שלבסוף הוכיחה את עצמה.

הקמפיין מוכיח שכמו במשל המפורסם על האב ובניו: לבד אנחנו כלום, אבל ביחד – השמיים הגבול. לאור העובדה שהתכנון לטווח הארוך והמודעות הסביבתית בארץ אינם בראש מעיניהם של מקבלי ההחלטות במדינה, עלינו מוטלת האחריות לפעול יחד למען עתידנו. אם לא נתחיל היום, נתעורר מחר אל מציאות עגומה ונגלה שהרסו לנו את פינת החמד שאנחנו כל כך אוהבים, שסתמו לנו את המעיין שרחצנו בו בילדות, או שהאנטנות הסלולאריות מקיפות אותנו. אך כמאמר חז"ל: "אם תאמין שאפשר לקלקל, תאמין גם שאפשר לתקן".

אני רוצה להודות לעשרות פעילי הארגון שפעלו רבות למען ביטול תוכנית ספדי, ומפאת קוצר מקום לא אפרט את שמותיהם.

תודה לעידן דורפמן על העזרה בכתיבת הכתבה.

עמרי מקובר היה רכז תא גבעת רם בשנת תשס"ו.

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי