נתונים המתפרסמים על ידי המועצה להשכלה גבוהה לקראת יום האשה הבינלאומי מראים על התייצבות היחס בין נשים לגברים הלומדים במוסדות אקדמיים. בשלושים השנים האחרונות עלה בהתמדה שיעור הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, ומגמה זו הגיעה לשיא ב-2000 אז היה חלקן של הנשים מקרב הלומדים לתואר ראשון 57.5%. בשנים האחרונות ירד במקצת שיעור הנשים והתייצב על 56%. בין הסיבות להתייצבות: המשך התרחבותם של המוסדות המלמדים את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, שבהם שיעור הנשים הוא נמוך יותר וכן, אי-הגידול במכללות להכשרת מורים, שבהם שיעור הנשים הוא הגבוה ביותר.
באוניברסיטאות עומד חלקן של הנשים מבין הלומדים לתואר ראשון על 55%, במכללות שיעורן הוא 45% ובמכללות להכשרת מורים מהוות הנשים 81% מהלומדים לתואר ראשון. החלוקה לתחומי הלימוד מראה כי שיעור הנשים גבוה במיוחד בתחומי מדעי הרוח (64%), מדעי החברה ומנהל עסקים (59%), מקצועות עזר רפואיים (79%), המדעים הביולוגיים (61%) וחקלאות (55%). חלקן של הנשים במקצועות משפטים (47%), רפואה (51%), מדעי המחשב וסטטיסטיקה (30%), מדעים פיסיקליים (39%), הנדסה ואדריכלות (25%) נופל משיעורן בקרב כלל הסטודנטים. שיעור הנשים הערביות מבין כלל הסטודנטים הערבים מגיע ל-58% לעומת שיעור של 40% ב- 1990.
נתוני המועצה להשכלה גבוהה מראים עוד כי שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי באוניברסיטאות המחקר הגיע בשנת תשס"ה (2005) ל-25% לעומת 20% ב-1995. בחלוקה לפי דרגות אקדמיות עולה כי הן מהוות 12% מדרגת פרופסור מן המניין- הדרגה האקדמית הגבוהה ביותר- לעומת 8% ב-1995. 22% מבעלי דרגת פרופסור חבר הן נשים לעומת 16% ב-1995, 35% מהמרצים הבכירים (31%) ו-43% מבעלי דרגת מרצה (35%).
בדיקת שיעור הנשים בסגל על פי אוניברסיטאות מראה כי באוניברסיטת חיפה חלקן הוא הגבוה ביותר - 33%. לאחריה האוניברסיטאות בר-אילן (29%) ותל-אביב (27%), מכון וייצמן למדע (26%), אוניברסיטת בן-גוריון (24%), האוניברסיטה העברית (23%), הטכניון (15%).
