בוועדת שוחט ממשיכים לבחון את סוגיית השכר הדיפרנציאלי למרצים כשאחת המטרות הבולטות היא התמודדות עם "בריחת המוחות" מישראל בשנים האחרונות. בניסיון לבחון את מידת ההשפעה שתהיה להמלצות הוועדה על חזרתם של חוקרים ישראלים לארץ, יצאה השבוע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בראשות פרופ' מנחם יערי, נשיא האקדמיה וחבר בוועדת שוחט, בפרויקט לאיסוף פרטיהם של אנשי אקדמיה ישראלים הפועלים בחו"ל. מעולם לא התבצע רישום מסודר של החוקרים הישראלים השוהים בחו"ל וכעת מנסה האקדמיה להגיע לאלפי החוקרים באמצעות רשויות מחקר ואנשי אקדמיה בישראל. בדוא"ל, המכיל שאלון מפורט, מתבקשים החוקרים למלא את פרטיהם האישיים, מקום מושבם, תחומי המחקר שלהם ולענות על שאלות העוסקות בתנאי העבודה בחו"ל בהשוואה לאלה שמוצעים בישראל.
"רבים סבורים כי מדינת ישראל אינה עושה די כדי לשמור על קשר עם מדענים, חוקרים ותלמידי מחקר ישראלים השוהים בחו"ל" נכתב בפנייה שנחתמה על ידי פרופ' יערי. "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החליטה לפעול להגברת קשר זה ושמירתו. כוונת האקדמיה היא להביא במידת האפשר את דברכם, החוקרים הישראלים בחו"ל, לידיעת הגורמים המוסמכים בישראל ולעשות כמיטב יכולתה לסייע לכם בנושאים הייחודיים המעסיקים אתכם".
ארגוני הסגל האקדמי מתנגדים לשינוי בשיטת ההעסקה, גם אם תונהג במקרים חריגים בלבד. החשש הוא כי הכנסת החוזים האישיים, גם אם תהיה מוגבלת בתחילה, תסמן מגמה שתוביל בסופו של דבר לשינוי מרחיק לכת בהסדרי השכר עם המרצים. בוועדת שוחט מבטיחים בתגובה כי כל המלצה בעלת השלכה על הסכמי השכר של הסגל בכיר, תהיה טעונה הסכמה בין הצדדים וכי לא יבוטל מוסד הקביעות הנהוג כיום באוניברסיטאות.
