חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, יהושוע שופמן, קובעת כי אין לשלול ממוסדות אקדמיים לא מתוקצבים, לרבות שלוחות של אוניברסיטאות זרות, מלקבל מהמל"ג היתר להפעלת מוסד אקדמי ישראלי במעמד זהה לכל מכללה או אוניברסיטה מן המניין.
חוות הדעת של שופמן תידון בישיבתה האחרונה של המועצה להשכלה גבוהה בהרכבה הנוכחי ב-27/02/07, כך מדווח אתר החדשות NFC. שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר מסרה כי בישיבה זו תתקבל ההכרעה בבקשות שהגישו מספר שלוחות זרות הפועלות בישראל, ובהן שלוחת דרבי, לקבלת אישור לפעילות במוסד אקדמי ישראלי.
חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש באה לאחר שבישיבת המועצה להשכלה גבוהה שנערכה בסוף דצמבר התקבלה החלטה להקפיא את הטיפול בבקשות עד לקבלת חוות דעת משפטית וסיום הדיון במועצה. שרת החינוך , פרופ' יולי תמיר, המכהנת כיו"ר המל"ג הובילה את המהלך להפסקת הליכי האישור.
בפני המועצה להשכלה גבוהה עומדות בקשות לאישור פתיחתן של 11 מכללות אקדמיות פרטיות. כמחצית מהבקשות הוגשו על ידי שלוחות של אוניברסיטאות זרות לאחר שב-2005 הוחלט במסגרת חוק ההסדרים כי שלוחות יהיו רשאיות להפוך למכללות ישראליות, אם רמתן האקדמית תמצא דומה לזאת הנהוגה בישראל.
עד עתה העניקה המועצה היתר לארבע שלוחות להפוך למכללות פרטיות- הקריה האקדמית אונו, מרכז פרס, מכון לנדר ומכון שכטר. במכללות הציבוריות טוענים כי הגדלת מספר המכללות הפרטיות עלולה לערער את מפת ההשכלה הגבוהה בישראל. בין הטענות המועלות נגד הכשרת המוסדות: הריכוז הגבוה של המוסדות במרכז הארץ ועקב כך התחרות הגדלה עם המוסדות הקיימים ואי נגישות לפריפריה, והתמקדותן בתחומי לימוד פופולריים הגודעים חלק מהכנסות המוסדות המתוקצבים. בעד הקמתן של המכללות הפרטיות מועלות טענות על חופש העיסוק והצבת תחרות למוסדות האקדמיים המתוקצבים והלא מתוקצבים הקיימים כיום.
קביעתו של שופמן תומכת בהגמשת הכשרתן של המכללות החדשות. בדיון שקיים שופמן ב-23/01 בהשתתפות נציגי המל"ג ומשרד החינוך נדונו סמכויות הועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג לקבוע שיקולי תכנון בכל הנוגע להקמת מוסדות פרטיים והפעלתם של מסלולי תואר שני על ידי השלוחות הזרות.
בנוגע לתכנון, קבע המשנה ליועץ כי עמדתה המשפטית של המל"ג ראויה ועל פיה, בכל הנוגע למוסדות הלא מתוקצבים, תימשך מדיניות המל"ג, לפיה לא נשקלים שיקולי תכנון במובן שמתקיים כלפי מוסדות מתוקצבים, ביחס למתן היתר והכרה למוסד להשכלה גבוהה שאינו מתוקצב. "מקובלת על הייעוץ המשפטי לממשלה המסקנה כי סירוב לתת היתר והכרה למוסד המבקש לפעול כמוסד להשכלה גבוהה חוץ תקציבי, העומד בכל הדרישות המקצועיות הרלוונטיים, אך בשל עובדת קיומם של מוסדות אחרים היכולים לספק את הצרכים של מדינת ישראל, תהיה, ככלל, פגיעה מעבר למידה הנדרשת בחופש העיסוק."
לפי קביעתו של שופמן רק בנסיבות חריגות ביותר, שבהן תגרום פתיחתו של מוסד פרטי פגיעה בהשכלה הגבוהה, עשויים שיקולי תכנון להיות שיקולים רלוונטיים ביחס לבקשותיהם של המוסדות האקדמיים הפרטיים.
לדברי גיל רשף, המנכ"ל המיועד של המרכז למדעי הניהול, החברה והרוח- הגרסה העתידית של שלוחת אוניברסיטת דרבי בתום הפיכתה למוסד אקדמי מאושר על ידי המל"ג- "שרת החינוך רוצה לבחון האם ניתן לתכנן את פעילותם של המוסדות החוץ-תקציביים" דהיינו, המכללות הפרטיות. "אבל קביעתו של שופמן, המתבססת גם על התקדימים, היא כי אין למל"ג סמכות כזו. המל"ג הנוכחי כבר אישר הקמת מוסדות לא-מתוקצבים וגיור של שלוחות. יש כאן תהליך שנמשך כבר מספר שנים על פי הנחיות המל"ג, עם וועדות מקצועיות שבוחנות את המוסדות, מיליונים שהושקעו וכל זאת לאחר הסכמים שנחתמו בכנסת. אי אפשר עכשיו לעצור ולבטל את הכל".
לדברי רשף, המכללות הלא מתוקצבות מפעילות לחץ על שרת החינוך והמל"ג לבחון את התהליך מחדש. "מדובר במכללות, בעיקר במרכז הארץ, שרוצות באמצעות סגירת מוסדות לא-מתוקצבים להביא למצב של אלפים שלא יהיה להם איפה ללמוד. או אז יווצר לחץ על הממשלה לתקצב את אותן מוסדות כדי לאפשר לאותם אלפים ללמוד".
שוש ארד, יו"ר מועצת נשיאי המכללות הציבוריות, אמרה בעבר כי אישור פעילותן של המכללות לא תאפשר תחרות הוגנת למכללות הציבוריות. לדברי ארד, בניגוד לנעשה במכללות הפרטיות, המל"ג מגבילה את תחומי הלימוד של המכללות הציבוריות ואישור התכניות לוקח שנים. הפרטיות מקימות בזריזות תכניות זולות לתפעול בתחומים מבוקשים ומושכות את אליהן את הסטודנטים.
קביעתו האחרונה של שופמן מתייחסת לטענות העולות מצד המכללות המתוקצבות נגד מתן ההקלות לשלוחות באישור פתיחת מסלולי תואר שני. בנושא זה אמר בעבר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' שלמה גרוסמן, כי ברוב המקרים השלוחות הכשירו סטודנטים לתואר שני במשך שנים, ולכן לא יהיה זה הוגן להתייחס אליהן כאל מוסדות החסרים תשתית אקדמית בתחום. ולמרות זאת, עד היום לחלק מהמוסדות עדיין לא ניתן ההיתר המיוחל לפעילותן של השלוחות כמוסדות אקדמיים מן המניין. המל"ג בראשות שרת החינוך, כאמור, תדון בנושא ב-27/02.
השינוי הצפוי בהרכב המל"ג לא צריך להשפיע על המשך התהליך, אומר רשף. "ישנו עיקרון הרצף השלטוני - המל"ג החדש צריך להמשיך ולקיים את החלטות המל"ג הקודם וגם אם רוצים לערוך שינויים, לא יכולים לכפות זאת על אותם מוסדות שכבר נמצאים באמצע התהליך להפיכה למוסד מוכר".
מהמל"ג נמסר כי "לחלק מהמוסדות החוץ-תקציביים ניתן אישור ותהליך האישור של תכניות הלימוד והמוסדות אורך זמן רב ונעשה כלפי כל תכנית וכל מוסד באופן פרטני. הדבר דורש דיון מהותי שעדיין לא התקיים על ההשלכות השונות שיש לאישור פעילותן של כל המוסדות הפרטיים. החלטה כוללת תתקבל ככל הנראה רק על ידי ההרכב החדש של המל"ג".
