תפקיד: חניך בקורס מ"כים, גדוד חרוב בחטיבת כפיר
גיל: 19
מגורים: שוהם
על הקורס: "בחרתי להיות מפקד כי זה תפקיד עם הרבה אחריות, והרבה השפעה במחלקה. בנוסף, בתפקיד המ"כ יש הרבה קשר עם החיילים. ראיתי את המפקדים שלי והבנתי שאני רוצה להיות כמוהם"
הכי אוהב בתפקיד: "בתור לוחם אהבתי את זה שמחלקה זה כולם ביחד, האחריות משותפת לכולם. אני מאמין שנוצרו קשרים וחברויות שיישארו אחרי הצבא"
הכי לא אוהב בתפקיד: "זה לא פשוט לצאת הביתה רק פעם בכמה שבועות. מבחינה פיזית כבר נכנסתי לכושר טוב, קורה שאנחנו צריכים להשלים משימה קשה, אבל מסתדרים".
רגע של סיפוק: "סוף מסע הכומתה, אחרי האימון המתקדם. המפקד שלי נתן לי את הכומתה שלו, ובגלל זה אני מסתובב איתה עד היום - למרות שהיא שחורה. המסעות שלנו היו מאוד קשים, מזג האוויר היה קשה, כולם פחדו מהמסע ואחרי שהוא הסתיים הייתה במחלקה אווירה מטורפת. זה היה הרגע הכי טוב בשירות".
חיסרון שיש לי: "עצלן. אני פשוט עצלן. אבל כשיש דברים שחייבים לעשות ברור שהם ייעשו. כמפקד יש לי אחריות יותר גדולה".
מפקד שהשפיע עליי: "אחד המ"כים, דורון. הוא היה כועס עלינו לא מעט ובכל זאת אהבנו אותו. ברגעים הקשים הוא היה מכניס בנו את הכוח. היום הוא מ"מ בחרוב, אבל אנחנו עדיין בקשר"
אירוע משמעותי בשירות: "את הקילומטר האחרון של מסע הכומתה הלכנו כשכל האלונקות עלינו ב-7 בבוקר, והתחלנו ב-7 בערב. כשכל הבסיס הצטרף אלינו, זה היה רגע מיוחד".
מוטו: "הכל בראש".
שעה אהובה ביום: "10 בלילה, כשאנחנו משוחררים".
חלום: "לגור בחו"ל לפחות שנתיים, לראות עולם אחר".
