האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

התלבשו על הצבא

מדוע אנרכיסטים רבים שמפגינים נגד חיילי צה"ל נועלים נעליים צבאיות ומכנסי דגמ"ח בצבעי הסוואה?

מאיה קרני | 04-01-2007 10:30:00

זה הזמן להודות. לא רק תיירות אמריקאיות זהובות שיער ותכולות עיניים מהלכות ברחובות העיר העתיקה, כאשר כתובת צבא הגנה לישראל מתנוססת בצהוב מרצד על חולצת החאקי שלהן. גם בדיזנגוף סנטר ובפרדס חנה מדדות מדי פעם צבריות לבושות מכנסיים מדוגמים בצבעי הסוואה. סטאלין ומוסוליני, שני דיקטטורים שלא הפכו למנהיגים בזכות רקע צבאי, נאמו במדי צבא וצעדו במגפי קלגסים. מיק ג'אגר, מנהיג מסוג אחר בתרבות האמריקאית, נהג לעלות על במות לעיני כמה עשרות אלפי צופים, כשהוא לבוש באפוד צבאי של קצינים. על מסלולי תצוגות האופנה במילאנו, משלח ג'ון גליאנו נערות דקיקות להתהלך כששמלה עשויה שריון מתכת לגופן, ותו לא. גליאנו - למי שאינו תושב מילאנו או סתם יותר מדי עשיר - הוא מי שקובע מה יהיה עתידו של היקף המותניים של נשות עולם.

מעיל עם צבעי הסוואה. לא פעם מתבצעת מחאה בעזרת פרטי לבוש. (עמוס חלפון)
מעיל עם צבעי הסוואה. לא פעם מתבצעת מחאה בעזרת פרטי לבוש. (עמוס חלפון)

מאז מלחמות העולם
מתי בפעם האחרונה חשבת מה עומד מאחורי הדגמ"ח שקנית במיטב כספך?

אלמנטים צבאיים בולטים מאוד בחלונות הראווה, בארץ ובעולם. לא כך היו פני הדברים מאז ומעולם; נראה שהמאה ה-20 הייתה המכוננת בתחום ניצחון הירוק והחאקי. מי חשבה לפני 100 שנה להמיר את השמלה בחולצה בצבעי הסוואה? איזה גבר שפוי התהלך בביתו בסוף המאה ה-19 במכנסיים דומים לאלה שאיתם לחם בקרב? איך קרה שהאופנה הצבאית השתלטה על נוף מחוזותינו?

"מלחמת העולם הראשונה הייתה האירוע הראשון שהוביל את הגברים לקו החזית, ואת הנשים למפעלי התעשייה, ככוח עבודה חלופי לגברים שנהרגו", מסבירה ד"ר דניאלה אוהד, "והמעבר הזה הוביל לצורך בביגוד אחר, במקום השמלות שהיו נהוגות. במקביל, מדי הצבא הפכו למקור לבוש סטריאוטיפי". ב-15 השנים האחרונות עוסקת ד"ר אוהד בהוראת תולדות העיצוב במאות ה-19 וה-20 בעולם המערבי, והיא כיום מרצה מן המניין במחלקה לאדריכלות ולעיצוב פנים בבית-הספר פארסונס בניו יורק.

"באמצעות ערב רב של שפות ויזואליות, צורות ודימויים, העניקו המעצבים למאה ה-20 את הלבוש התואם לסגנון החיים המודרני", מסבירה אוהד. לפיכך, הדרך שבה אנו מתלבשים היא מראה לנורמות שאנו חיים לפיהן. המלחמות אפוא היוו זרז והשראה לעיצוב אופנה חתרני. "השורדים בעולם החדש - האנשים שחיו לאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית - הם מי שהסתגלו למצב וניצלו את ההזדמנויות שנקרו בפניהם".

"המראה הצבאי הוא מראה נצחי, ועולה באינטרפרטציות שונות מעונה לעונה, החל ממסלולי הדוגמניות במילאנו ובפריז, וכלה בחלונות הראווה בנתניה או בירדן", מסבירה נועה אלבר, מעצבת אופנה ומרצה בבית-הספר "שנקר" לאופנה. "האייטם הקלאסי ביותר בכל המלתחות בעולם הוא מעיל הטרנץ' האופנתי שנולד במלחמת העולם הראשונה. הוא החל כמעיל עם כותפות, עורפית, רכיסה כפולה, וחגורה שנקשרת. שדרוגים שלו אנו רואים היום במלתחות של גברים ונשים, ובאופנות המיועדות לכל גיל".

"בגד הוא כרטיס ביקור ויזואלי, ויוצר לנו מערכת חברתית תרבותית. לבוש מהווה מסר אידאולוגי", אומרת ערה לב, מרצה להיסטוריה של הלבוש בבית-הספר "שנקר" לאופנה. "האידאולוגיה הזו מתבטאת דרך אלמנטים צבאיים ושלטוניים. מגיל ילדות אנחנו לומדים ליצור התניות ולדעת לפי בגד אם מדובר באויב או בידיד".

הפוך על הפוך
אלא שברבות השנים, לבוש, בעל אלמנטים צבאיים בפרט, הפך דרך להעביר ביקורת הפוכה. "ההתרחשויות בעולם", אומרת לב, "תורמות להיפוכי המשמעויות הללו".

בסרט "שיער", שעובד על-ידי מילוש פורמן ב-79' והציג את מחאת ילדי הפרחים של שנות ה-60, לובש גיבור החבורה המרדנית והאנטי-ממסדית מעיל צבא וחובש כובע צבאי לראשו.

"בחברה שבה השלטון הוא הצבא, והצבא הוא השלטון, ביגוד מהווה גם אופציית מילוט כדי להבחין בין האזרח לבין השליט", מסבירה לב. "לבוש הוא ביטוי היררכי בשלטון, סמל סטטוס מעמדי, במיוחד בחברות דיקטטוריות. יש בביטויי הלבוש צורך גם בחברה דמוקרטית, על מנת לשמור על הסדר הטוב. לכאן או לכאן, חברה לא יכולה להתקיים ללא לבוש. חברה עירומה, היא חברה של תוהו ובוהו".

עוד לפני המאה ה-20, מעמד נקבע באמצעות כמות וגודל, שבאו לידי ביטוי בבגדים. "כבר בעבר לראשי שבטים של האינדיאנים היו צעיפים גדולים יותר, וראשי ממלכות היו לבושים בהידור ובמיטב הבדים", מדגימה לב. "גם ראשי ממשלות בשלטונות דמוקרטיים כיום לבושים בהידור".

"אירועי פרל הארבור היו מהאירועים המכוננים שהובילו ליצירת לקסיקון עשיר בדימויים תעמולתיים על הבגדים המסורתיים", מסבירה ד"ר אוהד. "קימונו, סמל הממלכה היפנית עם דוגמאות טנקים עליו, היה לפריט אופנתי באותה התקופה, ואף מלכת אנגליה התלבשה בלבוש צבאי בצבעי צבא הממלכה, מה שיצר בקרב העם רצון לחיקוי".

"ככל שהדרגה המעמדית גבוהה יותר, הן בשלטון הממלכתי והן בזה הצבאי, היה שימוש ביותר שכבות או יותר פריטים", מסבירה לב. "כך גם היום; ככל שהדרגה גבוהה יותר עולה גם כמות הפלאפלים. ביוון העתיקה, מי שהיה נושא שריון קשקשים לגופו, היה בן המעמד הגבוה".

בן-גוריון כחלוץ אופנה
לטענת סוציולוגים ואנשי אופנה, ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, היה חלוץ האופנה בארץ זבת החלב והדבש. התפיסה לפיה כל העם צבא, והציונות היא נחלת הכלל, הפכה את סגנון הלבוש הצבאי לסמל הזדהות אופנתי, שכמוהו לא נראה עד היום.

"בני ההתיישבות העובדת לבשו חאקי, שהיה לבגד שמכבד את בעליו", מדגימה לב. "'צבא הוא עבודה ועבודה היא צבא' הייתה המנטרה של אותה התקופה, שבאה לידי ביטוי באלמנטים של צבעי המדים, והגזרה הגבוהה שהייתה מקובלת במדי החקלאים ובמדי החיילים".

בשלב מאוחר יותר, על מסלולי הארץ צעדה איקונה אופנתית נוספת, נשית ופמיניסטית בדרכה, גולדה מאיר, שהשאירה חותם מיתולוגי על מדי החיילות - הלוא הן נעלי גולדה.

ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבית-הספר "בצלאל", פרופ' עזרי טרזי, מונה מספר נימוקים לשימוש הנרחב בעולם העיצוב באלמנטים צבאיים. "זהו עיצוב תכליתי. הוא נועד לתנאים קשים, עמם מתמודדים חיילים, והתדמית הזו של התמודדות עם הקשה והמורכב מושכת. מושך גם השימוש בעיצוב בחומרים מיוחדים, בידיעה שהצבא היה הראשון שהשתמש בהם. כמו כן, תדמית האנטי-אופנה מושכת אותנו, שמתיימרים להיות אינדיבידואליסטים ומיוחדים. לבוש צבאי הוא שונה, לכאורה, ולכן הוא מושך. העניין הוא שמרוב שוני נוצרות קבוצות של זהות משותפת".

טרזי אף טוען שעיצוב צבאי מייצג גוון אוניברסלי, שמושך אותנו, החפצים להידמות לאחינו בגולה. עוד, הוא טוען, יש בעיצוב הצבאי מעין אג'נדה שמוחאת כנגד הצרכנות, השאובה מהעובדה שצבא מחלק את פריטיו חינם אין כסף, והמשרתים בו לא רוכשים אותם. ולבסוף, האיקונה התרבותית שאולי בולטת ביותר: הגבריות. עיצוב השאוב מן הצבא מבטא גבריות, הנאמרת בקנה אחד עם כוחניות, עוצמה, יראה. תכונות שהאדם המודרני מגדיר דרכן מעמד ועליונות.

"מאה שנים רצופות מלחמות, עימותים, מהפכות פוליטיות ומאבקים מדיניים הייתה המאה ה-20", מנסה ד"ר אוהד להסביר את השימוש הנרחב באלמנטים צבאיים בלבוש ובעיצוב. "תנודות בין מלחמה ושלום הפרו את תולדות עיצוב המאה העשרים ומצאו ביטוי ויזואלי בבנייה, בעיצוב פנים, בריהוט, ובתרבות העיצוב המודרני. קריאות אנטי מלחמתיות לצד לאומניות פנאטית, ניצחונות ותבוסות, מלחמות ותעמולות צבאיות מצאו כולם ביטוי בצורה ובעיצוב. כך היה העיצוב המודרני - אלמנט מרכזי בתרבות המאה - לכלי בידי מנהיגי העולם לביטוי של עוצמה צבאית, זהות לאומית, אידאולוגיה פוליטית ותעמולה מדינית, כלי לתצוגה רעיונית ולאומנית בפני אומות עולם".

המעצבים היפנים פציפיסטים
ואולם, לצד המיליטריזם, עומדים גם בקצהו השני של מתרס המסלול, הפציפיסטים. לטענת נועה אלבר, המעצבים הפציפיסטיים ביותר הם דווקא היפנים. "עיצוב יפני בשנים האחרונות בולט במסריו הפציפיסטיים; הרבה אופטימיות נראית על מסלולי התוגה שלהם. אנחנו נמצאים בעידן של מלחמות, אבל אלו מולידות אצל היפנים דווקא יצר אחר, רומנטי, נשי. האמירה הבולטת אצלם היא שכוחניות מגיעה מהמגדר השני דווקא, מהנשים, ורואים הרבה אלמנטים צבאיים רכים בבגדי הלבשה תחתונה סקסיים, שמהווים אנטיתזה לכוחניות המצ'ואיסטית שנלווית לעיצובים השאובים מהצבא בדרך כלל".

גם עם ראייה קדימה, אין להתעלם מאחת מפקודות צה"ל ההולכת דווקא נגד המיליטריזציה בעיצוב אופנה, ואולי יש בה עוגן אחרון להצלת החברה מחזרה לימי החאקי והזית של קום המדינה. במדינת ישראל, למי שאינו חייל אסור לשוטט סתם כך עם מדים, גורסת הפקודה. פרנקו מוסקיני, מעצב אופנה ידוע ואף חבר ב"פורום המטכ"ל האופנתי" עם ג'ון גליאנו, דווקא סבר אחרת.

"חודשיים לפני שנפטר העלה תצוגה מעוררת מחשבה", מספרת אלבר. "על המסלול צעדה דוגמנית לבושה אפוד צבאי, בצבעי הסוואה, שלא השתמע לשני פנים מאין הייתה שאובה ההשראה לעיצובו. אך האפוד, לא הותאם לנשיאת רימונים או כלי נשק. הדוגמנית הוציאה בזה אחר זה מראה מכיס אחד, מסרק מכיס אחר, ליפסטיק ואביזרי אסתטיקה אחרים. האמירות על מסלולי האופנה במילאנו הן מגיעות אלינו לבסוף. מכאן באה התקווה".

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי