האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

עברנו את דוברת, נעבור גם את זה

פרופ' שלמה בק, ראש פורום ראשי המכללות להוראה, על מצב החינוך בארץ, המאבק בקיצוצים בתקציבי מוסדות ההכשרה למורים וההשלכות על דור העתיד של המורים

ליאור ליוואק | 21-12-2006 17:36:00

יותר מ-200 מיליון שקלים קיצצה הממשלה בתקציב המכללות להוראה בחמש השנים האחרונות. קיצוצי השנה האחרונה והקמתה של וועדת שוחט מוציאים בשבועות האחרונים את הסטודנטים לרחובות. לאחר שגם חברי הסגל באוניברסיטאות ואף ראשי המכללות האקדמיות יצאו במאבק נגד הירידה בהקצבות, הגיעו גם ראשי המכללות להוראה למסקנה כי בלי מאבק ציבורי, לא יוחזר הגלגל לאחור. לשם קידום המאבק, נשכר, כמקובל בימינו, משרד לייעוץ אסטרטגי תקשורתי- גולדפינגר תקשורת, וההכרזות על שביתה קרובה לא איחרו לבוא. פרופ' שלמה, נשיא מכללה האקדמית ע"ש קיי לחינוך, העומד בראש פורום המאגד את ראשי עשרים ושבע המכללות להוראה, חושב שמכאן כבר אין לאן לרדת.

"השבוע יש ישיבה של וועדת הכספים שתדון בנושא. אם לא ייצא מזה כלום כנראה שלא נוכל לפתוח את הסמסטר.

זה איום?

"זה לא איום, פשוט לא יהיה כסף לעשות את זה. אנחנו לא בשמנת ולא בקצפת זה הבשר עצמו"

בוא נעשה סדר. בכמה מסתכמים הקיצוצים?

"הקיצוץ המצטבר מגיע לסכום של כ-200 מיליון שקלים בחמש השנים האחרונות. נוסף עליו עוד קיצוץ של 22 מיליון שקלים לקראת 2007 ועוד הורדה של 67 מיליון שקלים שהיו אמורים להגיע משכר לימוד". השנה החליטו במשרד החינוך, המשתתף במימון הלימודים, לכפות על המכללות הפחתה של מספר הסטודנטים שיתקבלו, כך ירדו להם עוד 67 מיליון שהיו אמורים לבוא מהסטודנטים עצמם. אבל זה עוד לא הכל." אנחנו במאבק שבו לא ברור עדיין מה גובה הקיצוץ, כרגע עוד 7 מיליון שקלים בסימן שאלה והמטרה היא לבטל את הקיצוץ לגמרי."

בק לא מבין בכלל על אילו הנחות מתבסס הקיצוץ. "הנימוק הפורמלי הוא שלא צריך להכשיר כל כך הרבה סטודנטים להוראה, אבל כבר היום מתחילים סימנים למחסור במורים. החציון של גיל המורים מתקרב ל-50, מה שאומר שצפויה פרישה של מורים לגמלאות. הצמצום בהכשרה, אשר אורכת ארבע שנים, יביא למחסור חריף במורים. כל הקיצוץ הזה הוא תמוה בעינינו אין לו הגיון ואין לו הנחות ברורות".

אולי צריך לסגור חלק מעשרים ושבע המכללות או לאחד אותן כדי לחסוך במנהלות?

"אין שם סכומים נורא גדולים. המנהלות הן באחוזים קטנים יחסית למקומות אחרים. משרד החינוך רוצה לאחד ולקצץ, אבל אם יקצצו במספר המכללות אז יהיה צורך בהוספת מבנים ובפיתוח במכללות הנותרות וגם זה לא בא בחינם"

בניגוד לשאר המוסדות האקדמיים, שתקציבם נקבע ומחולק על ידי המועצה להשכלה גבוהה, המכללות להוראה ממומנות ישירות על ידי משרד החינוך. כניסתה של פרופ' יולי תמיר למשרד החינוך השנה לא הביאה לשינוי המיוחל. "המאבק הוא קודם כל מול משרד החינוך, כי הוא מתקצב אותנו והוא מייצג את המכללות מול משרד האוצר. השרה הנוכחית הסכימה לקיצוץ והיא ממשיכה את אותה מדיניות שנמשכת כבר מספר שנים" אומר בק בנימה של אכזבה. "אנחנו מקיימים אתה דיאלוג, אבל בינתיים לא ברור לנו מה קורה".

"לא בשמנת ולא בקצפת, בבשר עצמו". פרופ' שלמה בק
"לא בשמנת ולא בקצפת, בבשר עצמו". פרופ' שלמה בק

המורים- שק חבטות
כבר 15 שנה עומד פרופ' שלמה בק (57) בראש המכללה האקדמית ע"ש קיי לחינוך שבבאר שבע. ההיסטוריה התעסוקתית העשירה שלו כוללת בין השאר את סמינר לוינסקי, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מופת, שם הוא מכהן עד היום כראש ההתמחות בפיתוח ההוראה האקדמית במכללות לחינוך. הדימוי הציבורי של מערכת החינוך בכלל ושל המורים בפרט נובע בין השאר, לדברי בק, מחוסר ההתאמה המשווע שבין הירידה המאסיבית בהשקעות מצד אחד לבין הציפיות לתוצאות, שנותרו גבוהות, מצד שני.

"המדינה כורתת את הענף שהיא יושבת עליו כי בלי חינוך סביר שום דבר לא יכול להתפתח" הוא מסביר. "ישראל היא הכי גרועה בעולם בגודל הכיתות, שכר המורה הוא הכי ירוד באופן יחסי. שעות הלימוד הן הכי מעטות וכך גם צפיפות הכיתות. ישראל היא בתחתית המדרגה ואחר כך מתפלאים. הישגים לא באים יש מאין, צריך לעבוד קשה בשבילם. כשבוחנים את הדוחו"ת של ה- OECD(הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח של המדינות המתועשות) רואים שהמצב הוא גרוע. אבל אי אפשר לחכות ולצפות שהתוצאות יהיו אחרות.

"חסרים במערכת החינוך 6,000 כיתות. זו מערכת שנמצאת בעצירה מוחלטת בשנים האחרונות וכך אי אפשר לעשות שום דבר. במערכות חינוך אחרות יש בדרך כלל 20-24 תלמידים בכיתה ובכיתות א' ו-ב' כ-16 תלמידים בכיתה, כדי שהמורים יוכלו לתת תשומת לב אישית לכל תלמיד. בארץ זה שונה באופן דרמטי- הכיתות מאוכלסות בהמון תלמידים, הדוחק מוסיף לאלימות ולמורה אין שום סיכוי להגיע לילד".

למרות דבריו של בק, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בניגוד לחינוך העל-יסודי שם באמת ממוצע ההוצאות במדינות ה-OECD גבוה יותר מאשר בישראל, ההוצאות לחינוך היסודי בישראל לילד זהות לממוצע במדינות ה-OECD גם לאחר הקיצוצים של שנות ה-2000. גם בכל הנוגע לצפיפות הכיתות, בהשוואה לממוצע ב-OECD הכיתות אכן צפופות יותר, אבל הנתונים מראים כי בסה"כ מספר התלמידים לכל מורה זהה.

אולי המערכת באמת לא מספיק יעילה?

"יש טעות אחת בהשוואה: מספר הנילדים בארץ הוא הרבה יותר גבוה יחסית לאוכלוסיה מאשר בארצות OECD. יחסית לכמות הילדים, ההשקעה לילד בארץ היא הנמוכה ביותר מבין ארצות ה – OECD".

מה לגבי הביקורת שעולה מדי פעם על איכות המורים ועל השכר הנמוך בתחום?

"זה לא רק שכר נמוך. זה תנאי עבודה גרועים- למורה אין פינה שקטה בבית הספר ואנשים נשחקים ומחפשים פתרונות אחרים. אני לא יודע אם כוח האדם הוא פחות איכותי. חלק מהדברים זה משום שהמורים נהפכו לשק חבטות וכל בעיה טופלים עליהם. כוח ההשפעה של החינוך הוא מוגבל, יש אינטרנט וטלוויזיה וגם להם יש השפעה רבה.

בק מתנגד גם לקולות המצדדים בחינוך הפרטי."קל להרוס את החינוך הציבורי ואז להפוך אותו לשק חבטות. הדרך הנכונה היא להפוך אותו לשיוויוני כי אם לא, הפערים יגדלו. מה שצריך זה לחזק את החינוך הציבורי ולהשקיע בו משאבים."

אולי החליטו למעלה, במסגרת מדיניות ההפרטה של המגזר הציבורי, שהגיע הזמן להפריט גם את החינוך?

"אין שום ספק שזה חלק מהמדיניות הניאו-ליברלית שאנחנו רואים בשנים האחרונות והגיעה גם לחינוך. מי שיש לו כסף ישרוד ומי שאין לו לא ישרוד. אני חושב שאנחנו עקרונית צריכים להתנגד לתופעה הזו שלוקחת מהעניים ומעבירה משאבים למי שיש לו בלאו הכי. כבר היום יש משבר חברתי במדינה ועם פגיעה נוספת בחינוך המשבר הזה רק יגדל. נגיע למצב שאתה מקבע קבוצה קטנה עם חינוך ברמה טובה וקבוצות הרבה יותר גדולות עם חינוך ברמה נמוכה. כך נאבד את התשתית הכי חשובה שיש לנו במדינה, הרי אין לנו משאבי טבע, מה שיש לנו זה המשאב האנושי.

אפשר לעצור את המדיניות הזו? זה תהליך הפיך?

בק עדיין אופטימי: "אפשר לעשות את זה. עם מערכת של הסברה ציבורית אפשר לעצור את התהליך, כמו שעצרו את ועדת דוברת"

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי