35 אחוזים מאוכלוסיית החירשים מובטלים, בהשוואה לכ-10 אחוזי אבטלה בקרב האוכלוסייה הכללית. שיעור הנשים חירשות הבלתי מועסקות גבוה משמעותית מזה של הגברים. הנתונים הובאו על ידי ארגוני החירשים לקראת יום ההתרמה הארצי "הטו אוזן לדממה", שיתקיים היום (יום ב'). ארגוני החירשים טוענים כי המעסיקים אינם מנצלים את יכולותיהם המקצועיות של החרשים ושל כבדי השמיעה.
לדברי ארגוני החירשים, מעסיקים רבים אינם מבחינים בין קשיי תקשורת לבין יכולות וכישורי עבודה ומסיקים כי אם החירש סובל מלקות בשמיעה, הרי שהדבר משליך על לקות כלשהי בעבודה שלו. לפיכך הם נרתעים מלהעסיק חירשים במקומות העבודה. כמו כן, מציינים ארגוני החירשים, המעסיקים חוששים מקשיי תקשורת עם העובדים החירשים ומקולניות יתר שלהם.
לחירשים אין אפשרות למצוא מקומות עבודה ללא עזרה, שכן הרשתות החברתיות שלהם מצומצמות ומגוננות, ואינן מעודדות תחרות, עצמאות והפגנת יוזמה המקובלות כל כך בסביבת העבודה. לפיכך, הם נתקלים בקשיים כבר בתהליך חיפוש העבודה. גם לאחר שהגיעו לשלב הראיון, ועליהם להתמודד מול מועמדים אחרים - ללא לקות שמיעה ובעלי איכויות מקצועיות זהות - החירשים אינם יודעים "לדחוף" עת עצמם ולהבליט את היתרונות שלהם על פני המתחרים. כיוון שכך, מרבית החירשים אינם עוסקים בתחומים שנחשבים יוקרתיים, אלא בתחומים שאינם דורשים הכשרה מקצועית ברמה גבוהה.
גם לאחר שהתקבל החירש למשרה, עליו להתמודד עם קשיים נוספים. בשלב ראשון, נתקל לקוי השמיעה בקשיי תקשורת עם העובדים האחרים בחברה והוא מתקשה ליצור קשרים חברתיים. כמו כן, בדרך כלל מרבית החירשים אינם מודעים לזכויות שלהם, ובשל התחרות הרבה והצורך בהפגנת דומיננטיות והישגיות, שני שליש מהם אינם זוכים לקידום מקצועי.
אגודת החירשים, שהבינה כי עליה לקחת יוזמה במטרה לקדם את הנושא, הקימה באחרונה מרכז לקידום תעסוקה לאנשים כבדי שמיעה. המרכז הוקם בבית הלן קלר בתל אביב, והוא מספק ייעוץ והכוונה. כמו כן מתכננם באגודת החירשים להקים חממה שתעודד את כבדי השמיעה ליזמות עסקית ופתיחת עסקים עצמאיים.
