ענפי ההנדסה נמצאים במגמת עליה מתמדת בשנים האחרונות. הביקוש הרב למהנדסים בארץ, שנגרם ממחסור תמידי במהנדסים צעירים, תורם לעליה בשכר ההתחלתי של הבוגרים הטריים. למשל, שכרו ההתחלתי של מהנדס תוכנה עומד עתה על 10,000-12,000 שקלים ברוטו. המעסיקים, המודעים לגודלו המצומצם של הענף, מחזרים אחר הסטודנטים עוד בזמן הלימודים.
"תעשיית ההיי-טק בישראל מגלגלת מחזור שנתי של 20 מיליארד דולר בשנה, כאשר כ-75 אחוזים מתוכה מיועד לייצוא", אמר אלישע ינאי, מנכ"ל חברת מוטורולה ישראל, ביום עיון מיוחד למועמדים ללימודי הנדסה, שהתקיים לאחרונה במכללת אפקה להנדסה בת"א. יום העיון עסק בהבדלים בין תחומי ההנדסה השונים, הגם שתכונות משותפות שמחפשים המעסיקים, משותפות לכל תחומי ההנדסה. כך, למשל, הסביר ינאי, נדרשים המהנדסים להיות סקרנים ובעלי רצון להיות מעודכנים, זאת עקב השינויים התכופים בשוק וקצב ההתפתחות המהיר של התחום.
המועמדים ללימודי הנדסה צריכים לזכור שלמעשה, אין זה משנה באיזה ענף הנדסה יבחרו, שכן השוק אינו רווי וכאמור, קיים חוסר תמידי במהנדסים. כך, למשל, מתריע נשיא התאחדות התעשיינים, כי מדי שנה התעשייה והמשק זקוקים לכ-10,000 בוגרי הנדסה וטכנולוגיה, אולם בפועל, מסיימים מדי שנה כ-8,000 בוגרים בלבד את התארים בתחומים אלו. כלומר, מדי שנה יש מחסור כרוני בכ-2,000 מהנדסים, וזאת מבלי לקחת בחשבון מחסור בטכנאים, הנדסאים וכו'. נתונים אלו מבטיחים ביקוש רב למהנדסים בכל ענף - ביקוש שמביא עימו גם שכר גבוה למתאימים.
יצחק פומרנץ, מנהל החטיבה היצירתית בחברת M-Systems חושב כי השיקולים אינם צריכים להיות טכניים וקרים בלבד, אלא יש לתת משקל גם ל"נשמה" ולמשיכה הטבעית של המועמד לתחום. לדבריו, מי שיבחר בלימודי הנדסה רק בשל הביקוש הגובר במשק, לא יהיה מהנדס טוב. מהנדס מוצלח הוא מי שאוהב את התחום ורוצה לחיות אותו - מי שמתייחס אליו כדרך חיים. רק גישה כזו, הוא אומר, תעזור לסטודנט לצלוח את השינויים התכופים בשוק וללמוד אותם - מתוך סקרנות בריאה ורצון להתפתח, ולא מתוך כורח.
המידע מובא באדיבות אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.
