על מה ישראלי ממוצע חושב כאשר הוא חושב על רומניה? ייתכן שעל פועלי בניין מוזנחים עם שיני זהב במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב; אולי על ממליגה - מילה שכולם מכירים אך לא הרבה באמת יודעים מה זה; אולי על אוצר הג'יבריש המתוחכם מ"ארץ נהדרת". ואולי השם "רומניה" יעלה אסוציאציה למזרח אירופה הלא מפותחת - כלומר, מדינה מהגוש הקומוניסטי לשעבר: ענייה, בעלת פיגור טכנולוגי של 30 שנה לפחות משאר העולם המערבי, רומנים שנוסעים בדלתא (DACIA) והמחשבה שבמחיר של קופסת סיגריות אתם תקנו את עולמכם.
אלו הן בדיוק המחשבות שעלו במוחי כשאני שמעתי על רומניה לראשונה. איך אני, מושבניק שכמוני, הגיע לכאן, למדינת הצ'ורבה?
כמו הרבה אחרים, חיפשתי מקום ללמוד בו ולהגשים את חלום לימודי הרפואה הנכסף. לאחר ניסיון לא מוצלח להתקבל ללימודי רפואה בארץ (ומי שניסה מכיר את הקושי), לא ויתרתי על החלום וחשבתי להגשימו בחו"ל. התעניינתי בלימודים בהונגריה ואיטליה, מדינות ותיקות בתחום אירוח ישראלים ללימודי רפואה. מכיוון שלא ממש רציתי לשבור שיניים בלימוד איטלקית, והונגריה אינה פתרון זול כל כך, חיפשתי מקומות אחרים באירופה שמציעים תכניות לימוד באנגלית. כך למעשה התגלגלתי ללימודים ברומניה, או יותר נכון אל הפקולטה לרפואה ע"ש 'קארול דבילה' בבוקרשט.
עם נחיתתי כבר נתקלתי בבירוקרטיה הרומנית המפורסמת. העם הרומני שלא ניחן בהיגיון של ממש, עושה כל פעולה לאט ובאופן ידני. זה לא שהרומנים טועים חלילה, זה פשוט העולם טועה שהוא מתקדם כל כך מהר.
מיד אחרי ההלם הבירוקרטי מצאתי את עצמי בהלם מוחלט מהמפגש הראשון עם העיר הזאת, אך הפעם ההלם היה חיובי. העיר, לעומת כל מה שדמיינתי, היא יפהפייה: קצת אפורה, אבל בעלת יופי אירופאי נהדר. מתברר כי הרודן צ'אושסקו, שאת שמו אסור להזכיר ברחוב, לא רצה שהרומנים יעזבו את רומניה. אז הוא הביא את אירופה לרומניה.
גם להם יש שער ניצחון (לא כמו הפריזאי אבל בכל זאת), שדרות מהממות ומהודרות, מזרקות ענק ופסלים, בניינים ישנים מפלצתיים אירופאים קלאסיים, פארקים ענקיים, אגמים. כמובן ניתן גם להתרשם מארמונו המפואר בהגזמה של צ'אושסקו, שתמיד אגב יחזרו ויגידו לכם שהוא הבניין השני הכי גדול בעולם אחרי הפנטגון. יש גם פיאצות ממש כמו באיטליה.באותה רוח איטלקית, העיר מציעה גם מופעי תרבות, קונצרטים, אופרה, מוזיאונים ומחול. יש חיי לילה סוערים במשך כל השבוע. לחובבי הקניות יש מגוון חנויות של טובי המעצבים וגם לא חסרים קניונים גדולים ומרכזי קניות מודרניים.
גיליתי שאוכל ממש לא חסר כאן - יש כאן אוכל ממש טוב ובשפע. בנוסף לאוכל הרומני המשובח תוכלו למסור כאן את כל מוצרי המזון של היצרניות הישראליות וגם של חברות ישראליות אחרות: פריגת, עלית, סנו, בנק לאומי ובקרוב אפילו תנובה. בנוסף ישנה הממליגה, סה"כ קמח תירס המבושל במים ונאכל עם גבינה (גיליתי שכשרעבים אוכלים הכל). כל זה ועדיין לא הזכרתי את הבחורות הרומניות, מדהימות!
ממש לא חסר כאן כלום, בוקרשט היא עיר נפלאה להעביר בה 6 שנים של לימודי רפואה מפרכים. תתפלאו כמה אנשים כמוני וכמוכם נמצאים כאן. אנחנו קהילה לא קטנה של סטודנטים ישראלים בבוקרשט, רובנו מרוכזים באותה פקולטה לרפואה ורפואת שיניים. בניין האוניברסיטה שלנו נבנה הרבה לפני שהרצל החליט על מדינת היהודים וזה בהחלט מוסיף לאווירה הקלאסית של רומניה. הלימודים הם באנגלית או ברומנית, עם זאת, בסוף איך שלא תסתכלו על זה מחכה לכם מבחן הרישוי של משרד הבריאות הישראלי, כך שזה לא ממש משנה מה תבחרו. הלימודים רציניים מאוד, זה בהחלט ניכר בעיניים אדומות ועייפות ובשערות הלבנות שמבצבצות להן אט אט אצל הסטודנטים.
לגבי השפה, כל קשר בין רומנית לשפה של ינקו ומישו מארץ נהדרת הוא מקרי בהחלט. אם מרוקאי שכמוני מדבר את השפה באופן שוטף אז כל אחד יכול. רומנית ואיטלקית הן למעשה שפות זהות, כך שמי ששולט באיטלקית לא תהיה לו כל בעיה עם רומנית. שתיהן שפות פונטיות שקל מאוד לתפוס.
