הסיפור שלו מתחיל באופקים, העיר הדרומית, מוכת האבטלה. עיר בה האנשים הם קשיי יום והחינוך והתרבות הם מצרך לעשירים בלבד. בעיר הזו נולד לפני 30 שנה ניסים עזרן להורים יוצאי מרוקו שעבדו קשה , על מנת לפרנס את ילדיהם ולהעניק להם חינוך טוב.
את כל שנות לימודיו ביסודי ובתיכון, עבר עזרן במערכת החינוך של אופקים, כאשר כל רצונו היה להשיג תעודה מכובדת. הוא לא חלם אפילו על תעודת בגרות בטח שלא לימודים באוניברסיטה. מסלול החיים באופקים מלמד אותך לשרוד ע"י השגת המינימום. כשהגיע לתיכון נראה היה, כי הוא והמורים הצליחו מעל המצופה. "בזכותי הביא התיכון מורים שלימדו 5 יח' מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, אנגלית. אני הייתי מהקבוצה הראשונה שניגשה ל-5 יח"ל ולמדה מקצועות מדעיים".
הצלחתו של ניסים בלימודים לא הקנתה לו נקודות זכות בקרב התלמידים האחרים. במקום אחר הוא כבר היה נחשב לעילוי. במקום כמו אופקים, כאשר אתה יוצא דופן בכישורים אינטליגנטיים , אתה מקוטלג כשונה, זר. הכשרון של ניסים, בודד אותו מהשאר." חברים היו לי מעט . הייתי חנון כי הייתי שונה".
בצבא הוא עשה מסלול לקצינים ושרת כקצין בחיל הקשר. למרות שכנועיו של אביו להמשיך במסלול קבע, החליט ניסים, כי הוא פורץ את המעגל ונרשם לאוניברסיטה ולא פחות ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. הקבלה ללימודים הייתה בזכות נתוני בגרות ופסיכומטרי גבוהים. אפשר לומר שהוא התקבל בזכות ולא בחסד ואולי קצת עם עזרה מהתוכנית לקבלה של שכבות חלשות.
תל אביב לתושבי אופקים היא כמו ארה"ב לתל אביבים. "לפני שנרשמתי , מספר ניסים, חשבתי שבר אילן ותל אביב הם אותה אוניברסיטה. לנסוע ולחיות בתל אביב זה כמו להיות בחו"ל בשביל מי שחי את רוב חייו בפריפריה. הרגשתי שאני מתחיל לראות עולם.
לאט לאט החל ניסים לרכוש בטחון , להשתתף בשיעורים ולהתחבר עם סטודנטים. בין לבין עבד באגודת הסטודנטים ועמד בראש פרוייקטים של סיוע משפטי לנזקקים. לאחר סיום לימודיו התמחה בבית משפט השלום ועבר בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין. למרה ההפתעה, החליט ניסים שהוא חוזר לאופקים, עיר ילדותו ופות בה משרד עורכי דין.
בנוסף, לעיסוקיו התגייס עזרן לעמותת ידיד, המטפלת במתן סיוע משפטי לנזקקים באופקים והוא פועל בה בהתנדבות פעמיים בשבוע. במהלך עבודתו בעיר וממרום שנות בגרותו, חש ניסים ,כי "אנשים באופקים, לא מודעים לזכויות שלהם. בעיר שוררת אווירת נכאים, דיכאון. החיים שם הובילו אותי להצטרף להנהגה. אנשים חיים כאן בהרגשה של בגדד, דיקטטורה, אין תרבות, אין השכלה. אני מנסה לעזור לאנשים שם ובמיוחד לתלמידים המסכנים".
בהתחלה חששתי מהשריפה ומאנשים שיתנכלו לחיי, מספר עזרן, אך החלטתי להמשיך להתמודד. השאיפות שלי, הם להביא את אופקים למרכז מבחינת תרבות, חינוך, השכלה. היום אנחנו רואים שאין הבדל מבחינת השקפה פוליטית בין הליכוד לעבודה ולכן צריך לעבוד על ההבדלים במדיניות החברתית".
לסיכום ,אומר ניסים עזרן, כי "ההשקפות על החיים הן שונות אצלו רק בזכות אוניברסיטת תל אביב. לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הייתי אדם אחר לגמרי. הלימודים באו לידי שינוי בהשקפת העולם החברתית והארצית שלי. ישנה מדיניות מכוונת לשמר את הבערות בעיירות הפיתוח והמטרה שלי היא לשנות זאת. היום אני משתמש בידע שרחשתי באוניברסיטה, כדי לעזור לתושבים באופקים. כבר היום לומדים עשרות סטודנטים במכללות ובאוניברסיטה בדרום והשאיפה להרחיב את המגמה גם לאזורים אחרים בארץ".
