"כשנשאלת השאלה מה אני יכול לעשות על מנת לדאוג לדורות הבאים ? תשובה ראויה מבחינתי היא לימודי קיימות", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. לפני 6 שנים הוקם בית הספר לקיימות במטרה לשמור על עולם טוב יותר, ונראה שהצוות הפועל במקום והסטודנטים שלומדים שם עומדים במשימה. "הקמנו את בית הספר לקיימות כדי להוציא לעולם דורות של צעירים שיעבירו הלאה את המסר של חשיבות שמירה על העולם שלנו, והבנה שלכל פעולה שלנו יש השלכות על הסביבה, החברה והכלכלה. כי אין לנו כדור ארץ אחר", מוסיף פרופ' יאיר.
תכנית הלימודים במרכז הבינתחומי הרצליה היא הראשונה מסוגה בארץ, כאשר במהלכה הסטודנטים מקבלים את הידע והכלים הנחוצים להבין היבטים של איכות הסביבה, תהליכים טבעיים-ביולוגים ושינויי אקלים, על מנת שיוכלו לפתח פתרונות וטכנולוגיות סביבתיות חדשניים לייעול משק האנרגיה, התחבורה, התעופה והמזון. איך הם שומרים על כדור הארץ למען הדורות הבאים ובמה הם עוסקים? מיד תגלו.
"ככל שיהיו יותר אנשים שיבינו מה ההשלכות של הפעולות שאנחנו עושים ביום-יום שלנו משימוש בשקיות פלסטיק ועד שימוש בדלקים מזהמים, שפיכת זבל לנחלים או לים וכיוב' כך נוכל לבנות עתיד טוב יותר לדורות הבאים", הוא מוסיף.
יתרון תכנית הלימודים בקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה הוא בשילובה עם תואר ראשון בכלכלה או בממשל, והיא כוללת גם קורסים תחומים שונים כמו משפט, יזמות ותכנון. האפשרות ללמוד שני תחומים בתואר אחד מקנה יתרון בתחומי עיסוק רבים. במגזר העסקי מדובר בפיתוח ויזמות בתחומי הסביבה ליצירת פתרונות חלופיים העובדים במבחן הקיימות, ואילו במגזר הציבורי מדובר בהבנה ואיזון בין שיקולי איכות סביבה, צמיחה, פיתוח וצדק סביבתי וחברתי בעיצוב מדיניות ארצית ומקומית לצד הבנת הזירה הבינלאומית. "אין נושא סביבתי חברתי גדול שאנחנו לא מלמדים, ואני חושב שהקומבינציה בין קיימות לעוד דיסציפלינה כמו ממשל או כלכלה, היא win-win כי הסטודנט יוצא מועשר פי שניים", אומר פרופ' יאיר ומוסיף, "הבוגרים שלנו התברגו בתפקידים משמעותיים בתחום. חלקם הקימו חברות סטארט-אפ, או השתלבו בתעשיית הקלינטק, אחרים בחברות מובילות במשק, במגזר הציבורי, בכנסת ובמשרדי הממשלה".
אייל קנטון, בוגר בית-הספר לקיימות הקים ביחד עם שותפיו, גם הם בוגרי בית-הספר, את AgroFuture רשת חממות הידרופוניות (על מצע של מים), הממוקמות על גגות מבנים עירוניים. הרעיון הוא לגדל תוצרת חקלאית בתוך העיר, ולמכור אותה ישירות לצרכן הקצה. היתרון הסביבתי טמון בחיסכון במים ובפליטות מזהמים: הטכנולוגיה עושה שימוש רק בכ-10% מכמות המים הנהוגה בחקלאות ולא משנעים סחורה למרחקים גדולים.
"הפרויקט היישומי משנה ג' הפך למציאות והביא לפתיחת עסק לייעוץ וליווי בתחום הבנייה הירוקה וההתייעלות האנרגטית", אומר נחי ברוט, מייסד משותף של חברת קיימות ושפ"ע - שיפור פני עתיד.
גם נמרוד כהן, בוגר בית-הספר, השתלב בעשייה וכיום הוא שותף מייסד ב-Avenews-GT, פלטפורמת מסחר דיגיטלית של מוצרים חקלאיים. "על סמך מספר עקרונות מפתח שרכשתי במהלך התואר, הקמתי את החברה שאני שותף בה כיום", הוא מספר.
"לימודי קיימות הם הרבה מעבר לתואר אקדמי. מדובר בתפיסת עולם שתשנה אותך ותלווה אותך בכל אשר תפנה בחיים", מציין בנג'י גולדברג, בוגר בית-הספר לקיימות בבינתחומי הרצליה וסמנכ"ל כספים ותפעול ומנהל תחום הקיימות של מחנה הקיץ רמה פוקונוס הפועל בפנסילבניה.
המה פסוואני, בוגרת טרייה של תואר ראשון בקיימות וממשל, וחבריה לצוות, גיבשו במסגרת עבודת הגמר שלהם בקורס היישומי בשנה ג' תכנית למדיניות תכנון עירוני לעירית הרצליה שתסייע לעיר להתמודד עם שינויי האקלים, ועם מקרים דוגמת שיטפונות או התחממות גלובלית. בין המלצות הסטודנטים היו: בניית מאגרים קטנים ואזורי אגירה למי גשמים והחדרתם לקרקע; הקמת הגנות פיזיות שייצבו את המצוק על חוף הים וימנעו את התמוטטותו, שימוש במשטחים בעלי גוון בהיר, שילוב צמחיה המייצרת צל לאורך הרחובות וקידום בנייה ירוקה להפחתת פערי טמפרטורה בין אזורים שונים בעיר. עבודת הגמר שלהם הראתה בצורה ברורה כיצד פתרונות יחסית פשוטים יכולים לתרום רבות לאיכות החיים בעיר, ובמקרים אחרים להצלת חיי אדם. העקרונות שלמדו בלימודיהם יוכלו לשמש אותם בעתיד בתפקידים שונים במסגרות עירוניות, תכנוניות ואחרות.
"רבים מהסטודנטים מועסקים בחברות הגדולות במשק, למשל כיועצים בחברות ייעוץ דוגמת BDO וKPMG העוסקות בתחום הקיימות, אליהם יש ביקוש גדל באחרונה, או בתפקידים הנוגעים לעולם זה בתאגידים מקומיים ובינלאומיים. החזון שלנו הוא שבוגרינו יביאו איתם לארגונים חשיבה הלוקחת בחשבון את הסביבה ואת השלכות פעילות הארגון על סביבתו, על הכלכלה והחברה", מציין פרופ' יאיר.
אם נתבונן על חברות ומיזמים גדולים נראה כי בכל חברה מתחבטים בשאלות הנוגעות לעולם הקיימות. "בכל חברות הענק, בין אם זה אמזון, גוגל, HP, יצרניות רכב, חברות בנייה ועוד - כולן בוחנות פתרונות אנרגיה חדשים, פתרונות לפסולת אלקטרונית ועוד. Moovit ו- waze לדוגמא מפתחים פתרונות של נסיעות משותפות (carpool) על מנת להפחית את העומס בכבישים ואת השימוש באנרגיה מזהמת. כל אלה שאלות מעולם הקיימות", מסביר פרופ' יאיר. מדובר באחד הנושאים
החמים והחשובים בתכנון עתידנו, אבל גם את ההווה שלנו".
מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על תואר בקיימות? אתם מוזמנים להגיע ליום פתוח במרכז הבינתחומי הרצליה ביום שישי ה-10.1 בשעה 9:00.