ירידה של כ-50 אחוזים בביקוש ללימודי עריכת דין, בקרב מתעניינים בלימודים בשנת הלימודים תשע"ה, זאת לעומת הביקוש אשתקד - כך עולה מנתוני "מדד יורם לימודים".
הנתון הנוכחי הוא מפתיע במיוחד נוכח העובדה כי מזה שנים ארוכות תחום לימודי עריכת דין בישראל הוא מבין התחומים המבוקשים ביותר בקרב מתעניינים ללימודים, וניתן ללמוד אותו באוניברסטאות ומבכללות השונות בישראל.
אם כן, מדוע הביקוש למקצוע נמצא השנה במגמת ירידה משמעותית? ומה זה אומר על העתיד לבוא?
מדוע התואר לא יוקרתי כמו שהיה בעבר?
המגמה ברורה: פחות צעירים רוצים ללמוד משפטים
בכירי האוניברסיטאות בישראל מאשרים כי אכן קיימת ירידה בביקוש, אולם, לטענתם, האוניברסיטאות פחות נפגעות כרגע מהמגמה. "יש ירידה קלה בביקוש ללימודים. יחד עם זאת לפקולטה למשפטים בתל אביב כמוסד המוביל בארץ ומהמובילים בעולם יש ביקוש גדול מצד מועמדים", מוסרים מאוניברסיטת תל אביב.דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' שחר ליפשיץ, מאשר כי הוא אכן שומע שבחלק מבתי הספר יש ירידה בביקוש. לדבריו, "רק מוסדות לימוד שמתעסקים בהכשרה מעשית, דואגים למצויינות, אווירה נעימה ויחסי אנושי גבוהים ימשיכו להצליח".
דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' גד ברזילי, מסביר כי "השנה אנחנו צופים ירידה, אבל באותה נקודת זמן לעומת שנים שעברות המצב דיי דומה". עם זאת, היתה זו אוניברסיטת חיפה שיצאה לאחרונה ברפורמה, במסגרתה, מועמדים ללימודים שנמצאים קרוב לסף הקבלה, אך לא עוברים אותו, יוכלו להיבחן במבחן פנימי, שיתן להם הזדמנות נוספת ללמוד במוסד.
גם אם נבחר להאמין לתמונה הורודה והאופטימית שהאוניברסיטאות מנסות לייצר, המגמה היא חדה וברורה ומעלה תהיות באשר ליוקרתו של תחום המשפטים בכלל ומקצוע עריכת הדין בפרט.
צופים השנה בירידה בביקוש
יותר מדי עורכי דין בשוק
כדי להבין מאיפה הירידה מגיעה, צריך להבין מה המצב של עורכי הדין בשוק והביקוש לעבודה. מי שלמד משפטים בעבר יכל לסלול לעצמו את התפקיד בקלות יתר, אך היום האפשרויות בתחום הן הרבה יותר מסובכות. דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' יובל שני, מסביר כי "יש הרבה עורכי דין בשוק המשפטי ויש תחומים בשוק שהם מוצפים, אך לתאגידים גדולים ולמשרדי ממשלה הביקוש הוא גדול".
גם התחרות מהווה מכשול עבור בעלי המקצוע, "בעבר בוגרים רבים תיכננו לפתוח משרד עורכי דין ולעסוק בתביעות בינאישיות, אולם היום יש הצפה בשוק הזה וכולם מתחרים על הלקוחות. המצב הזה מוביל למצב שהם מורידים את שכר הטרחה, מה גם שפחות אנשים נוטים לשכור עורכי דין חדשים", מוסיף שני.
בנוסף לכך, חלה שחיקה עקבית במעמדם עורכי הדין בישראל, פרופ' ברזילי פירסם מחקר שעשה עם פרופ' שולמית אלמוג ובו מצאו כי תפקיד עורכי הדין בתקופת המחאה החברתית השתנה. "הדור הצעיר כבר לא רואה בשיח המשפטי ובזכויות המשפטיות מקור לישועה חברתית, הם לא מאמינים שמישהו יפתור להם את הבעיה על ידי עורך דין ובמקום זה הם יוצאים לרחובות להפגין", הוא מסביר.
יש הרבה מאוד עורכי דין בשוק
הענף מוצף ולא כל המוסדות ישרדו
אז מי הם הנפגעים העיקריים מהירידה בביקוש? לדברי ליפשיץ, המוסדות שמרגישים את הירידה בצורה החדה ביותר הם כאלה שאינם דואגים מספיק לתוכן הנלמד, אלא רק לשם הטוב של המקום. "יש מקומות שנחשבו בעבר למוסדות לימוד טובים, אבל הם דואגים רק ליחסי הציבור שלהם ולא משקיעים בלימודים", הוא מפרט. בנוסף, הוא מציין כי נפתחו הרבה מקומות לימוד והענף התחרותי מוצף, "רק הטובים ביותר ישרדו את המצב הנתון". לטענתו, המתעניינים יבחרו ללמוד במוסד הלימודים שיקנה להם ביטחון תעסוקתי וערך מוסף מהלימודים במוסד עצמו.
לסטודנטים המתעניינים שממשיכים לחלום על עתיד בעריכת דין, ליפשיץ ממליץ לדבר עם סטודנטים ובוגרים מהמוסד שבחרו, "כי אלה הם השגרירים הטובים ביותר של המקום".
כמו כן, ישנם מועמדים ללימודים הבוחרים ללמוד את המקצוע בשל העניין במשפט, אך לאחר מכן מוצאים את עצמם מתעסקים במקצוע אחר. למתעניינים כאלה הוא ממליץ ללמוד בתוכנית העשרה ולא לימודי תואר מלאים המסמיכים בעריכת דין.
יבחרו ללמוד רק במקום שיקנה ביטחון תעסוקתי
