שנות ה-90 סימנו מפנה חשוב בהשכלה הגבוהה. מספר הסטודנטים הוכפל ומערכת שהורכבה מאוניברסיטאות בלבד הפכה מגוונת יותר , כאשר הוקמו מוסדות מגוונים שענו על דרישות המשק והחברה ושאיפות הסטודנטים.
במדינת ישראל פועלות שבע אוניברסיטאות וכ-50 מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות המעניקים תואר אקדמי.
הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה והשינויים המבניים שהתלוו אליה, העלו את הצורך להגדיר מחדש את תפקידן של אוניברסיטאות המחקר בתוך המערך המגוון של המוסדות להשכלה גבוהה.הקמת של מוסדות מסוגים שונים והעברת העומס לקליטת תוספת ביקושים להשכלה גבוהה אליהם, העניקו להנהלות האוניברסיטאות ולות"ת הזדמנות לכוון את המשך פיתוחן של שבע האוניברסיטאות הרגילות הקיימות, המוקפדות על הוראה אקדמית ברמה גבוהה ועל קידום חזית המדע בישראל באמצעות פעילות מחקר ענפה.
אין תמונה
הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה
מכללות אזוריות:במטרה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה באזורי הפריפריה במחצית הראשונה של שנות ה-90 פותחו מסלולים אקדמיים ליד מכלות אזוריות באחריות אקדמית של האוניברסיטאות. במסלולים אלו לומדים הסטודנטים בין שנה לשלוש שנים כאשר התואר האקדמי מוענק ע"י האוניברסיטה נותנת האחריות האקדמית
התפתחות המסלולים האקדמיים במכללות האזוריות והעובדה כי הם עונים על צורך אמיתי של האוכלוסייה בפריפריה, באו לידי ביטוי בגידול הרב של מספר הסטודנטים.
מכאן הגיעה ות"ת למסקנה שהאפיק של אחריות אקדמית של אוניברסיטה על מסלול אקדמי במכללה אזורית מיצה את עצמו ועל מסלולים אלה להינתק מן האחריות האוניברסיטאית.
מכללות טכנולוגיות:
המכללות הטכנולוגיות האקדמיות, המעניקות תואר B.Tech הינן פרי תכנון של המועצה להשכלה גבוהה בשנות ה-90. מאז הווסדן תרמו מכללות אלה רבות להרחבת לימודי הטכנולוגיה בישראל ולנגישות ללימודי השכלה גבוהה של קבוצות אוכלוסייה שלא השתתפו בה בעבר.
בשנת 200 החליטה המל"ג, כי במוסדות מוכרים להכשרת מהנדסים שאינם אוניברסיטאות יוכלו להגיש בקשה להעניק תואר B.Sc . בקשתם תידון בוועדת משנה מטעם המועצה להשכלה גבוהה ועל בסיס בקרת איכות אקדמית לתוכנית הלימודים.
שלוחות:
בשנת 1998 נכנס לתוקפו תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה המסדיר את פעילותן של שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל והקובע את אופן הרישוי שלהן. כתוצאה מכך, מחויבים כל המוסדות הפועלים או המבקשים לפעול בישראל כשלוחות של מוסדות אקדמיים מחו"ל לקבל רשיון מאת המועצה בהתאם להוראות החוק.
לימודים לתואר שני
הנתונים על מהלך הלימודים לתואר שני עד אמצע שנות ה-90 הצביעו על שיעורי נשירה של כ-40% מהלימודים ועל משיכת הלימודים הרבה מעבר לזמן התקני.חלקם של הסטודנטים לחינוך, מינהל עסקים ומשפטים מתוך כלל הסטודנטים לתואר שני עלה מ-25% ב-1990 ל-35% .
הצפי להמשך הביקוש ללימודי תואר שני הנובע מהגידול במקבלי תואר ראשון והסיבות שהזכרנו לעיל גרמו לכך שבשנת 1999 הסכימה המל"ג באופן עקרוני לאפשר לימודי תואר שני במוסדות לא אוניברסיטאיים וקבעה תנאים לפיהם תאפשר לימודי תואר שני במוסד לא אוניברסיטאי.
