למרות שכדי לעסוק בקלינאות תקשורת הדרישה היא רק לתואר ראשון בתחום ואין דרישה רשמית להחזיק בתואר שני על מנת לעבוד כמטפל בפועל, חלק גדול מקלינאי התקשורת בישראל ניגשים ללימודי תואר שני וחלקם אף בוחרים לגשת לתואר שלישי, כי בסופו של דבר איכות המטפל והשכר שלו נקבעים באופן ישיר על סמך התעודות והידע האקדמי. בנוסף חשוב להבין שבכל העולם המערבי על מנת לעסוק בתחום קלינאות תקשורת נדרש מהמועמדים להיות בעלי תואר שני. מטרת הלימודים לתואר זה הינם הכשרה מעשית של מטפלים בתחום, וכמו כן פיתוח יכולת החשיבה שלהם. בנוסף, תוכנית הלימודים מותאמת להכשרת חוקרים בתחום מדעי השמיעה השפה והדיבור, תוך הרחבה משמעותית של הידע התיאורטי והקליני שלהם. שינויים טכנולוגיים רבים שקרו בשנים האחרונות תרמו רבות לפיתוח של אמצעי תקשורת טיפוליים לאוכלוסיות שסובלות מליקויי דיבור ושמיעה. לדוגמא: תוכנות שמאפשרות לילדים ומבוגרים שמתקשים בתהליך הדיבור.
תנאי קבלה
תנאי הקבלה ללימודים לתואר שני בקלינאות תקשורת כוללים ברוב המקרים את הדרישות הבאות: על המועמד להיות בעל תואר ראשון בהפרעות בתקשורת בממוצע של 80 ומעלה. בחלק ממוסדות הלימוד המציעים תואר שני בתחום יידרשו המועמדים לעבור ראיון קבלה אישי שבוחן את מידת התאמתם ללימודים בתחום, וכמו כן עליהם להציג המלצות אקדמיות ממוסד הלימודים בו למדו לתואר הראשון. בחלק ממוסדות הלימוד ניתן להתקבל ללימודים גם לבוגרים של תואר ראשון מתחומים אחרים - אבל חשוב להדגיש שכאלה שירצו להתקבל ללימודים יתקבלו בפועל רק למסלול המחקרי. חשוב להבין כי אם למועמד אין תואר ראשון בהפרעות בתקשורת הוא לא יכול לעבוד כקלינאי תקשורת מן המניין, אלא רק לעסוק בתחומי המחקר או ההדרכה בתחום.