לימודים בגרמניה

גרמניה נהנית ממעמד של אחת מהמדינות האירופאיות העשירות יותר ובעלות תעשיה ותיקה וענפה. תחום המיחשוב והמפעלים הרבים המצויים בה, הופכים את גרמניה לבחירה טובה לסטודנט השואף להשתלב בכלכלה האירופאית המפותחת יותר. גרמניה גם נמצאת במרכז אירופה ונוח להגיע ממנה לכל מדינה אחרת באירופה. שכר הלימוד הכמעט חינמי (למעט מוסדות הלימוד הפרטיים) ורמת החיים הגבוהה הופכות את גרמניה לאופציה קורנת במיוחד ללימודים לתארים השונים. שפת הלימוד הרישמית היא גרמנית, אך ישנם מסלולים רבים הנלמדים גם באנגלית, בעיקר בכלכלה ובמנהל עסקים.

גרמניה היא אחת המדינות הגדולות באיחוד האירופי - היא מהווה מרכז אירופי ובינלאומי ויש בה מספר רב של אוניברסיטאות, המאופיינות בפתיחות ובחופש אקדמי. הלימודים באוניברסיטאות השונות - הן בערים הגדולות והן באזורים הכפריים - מדגישים את התחום האקדמי והמחקרי, אך עם זאת הם בעלי אוריינטציה מעשית. בנוסף, וזה אולי אחד היתרונות הגדולים ביותר, הלימודים הגבוהים במדינה אינם עולים כסף.

גרמניה היא המדינה השניה המאוכלסת ביותר באירופה והיא מונה למעלה מ-80 מליון תושבים. 87 אחוזים מאוכלוסיית המדינה חיים בערים. בעיר הבירה ברלין לבדה מתגוררים כשלושה וחצי מליון תושבים, בהמבורג - 1.7 מליון תושבים, ובמינכן - 1.25 מליון תושבים. 91 אחוזים מאוכלוסיית המדינה הם גרמנים במוצאם, רובם פרוטסטנטים או קתולים.

קהילת יהודי גרמניה, שכמעט נמחקה מעל פני האדמה בתקופת מלחמת העולם השנייה, מונה כיום כ-100,000 נפש. גידול ניכר במספר היהודים התרחש עם הגירתם של יהודי ברית המועצות לגרמניה בשנת 1990. ריכוזי יהודים גדולים מצויים בברלין (12,000 נפש), במינכן (9,000), בפרנקפורט (7,000) ובדיסלדורף ובקלן (7,000). בראש הקהילות עומדים רבנים מקומיים. אירגונים רבים בהם 'הג'וינט', ה'הסתדרות' הציונית' 'ויצ"ו' ו'בני ברית' הקימו סניפים בגרמניה והקהילות היהודיות מאוחדות במסגרת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, מסגרת העל הרישמית של היהודים שם. החוק הגרמני דורש מכל אחד מחברי הקהילה מס מיוחד לעניני הקהילה הדתית בשיעור של 9% ממס הכנסה כדי לאפשר מימון צרכי הקהילה. הדבר מאפשר לשמר את בתי הכנסת ומוסדות הדת הנוספים.

גרמניה שוכנת במרכז אירופה, ושטחה 357,000 קמ"ר. מאז איחודה מחדש עם גרמניה המזרחית, השיבה לעצמה המדינה את מעמדה כמרכז המקשר בין סקנדינביה בצפון לאזור הים התיכון בדרום, כמו גם בין האוקיינוס האטלנטי ממערב למדינות מרכז ומזרח אירופה. המדינה נחלקת לחבל מישורי בצפון, איזור גבעות במרכז ואיזור הררי בדרום. האקלים קריר בדרך כלל, אך מאופיין בלחות וברוחות.

השעון הגרמני "מאחר" בשעה אחרי ישראל. כלומר, אם בישראל השעה היא 12:00 בצהריים, בגרמניה השעה תהיה 11:00.

מוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה שייכים למדינה. כל מוסד מנהל את עצמו במסגרת החוק, המבטיח לכל קבוצה בתוך המוסד - מרצים, עוזרי הוראה וסטודנטים - להיות שותפים בניהולו. 324 מוסדות להשכלה גבוהה פזורים ברחבי המדינה, מהם 114 אוניברסיטאות (מוסדות שהמאפיין אותם הוא אורינטאציה מחקרית אקדמית) שבהן לומדים כ-1.3 מליון סטודנטים. 52 מכללות למוסיקה, אמנות וקולנוע המכשירים סטודנטים לקריירה מקצועית באמנות, מוסיקה והוראת מקצועות אילו בהן לומדים כ-30,000 סטודנטים. בנוסף ישנן 154 אוניברסיטאות למדעים (מוסדות שהלימודים בהם משלבים תיאוריה אקדמית עם פרקטיקה מעשית בתחום המדע) בהן לומדים 400,000 סטודנטים, ו-40 מכללות ואוניברסיטאות פרטיות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. האוניברסיטאות הפרטיות ממומנות על ידי הסקטור הפרטי ומקרנות וחלקן באמצעות מימון ממשלתי.

הממשלה הגרמנית העמידה בפניה יעד למשוך סטודנטים זרים איכותיים שילמדו באוניברסיטאות במדינה, כדי למשוך מוחות מוכשרים לגרמניה. לצורך כך השקיעה יותר מ-40 מליון יורו, במערכת השכלה בה הסטודנט הוא זה שקובע לעצמו את מהלך לימודיו. נראה כי היה זה מהלך חכם, שכן 10.4 אחוזים מכלל הסטודנטים בגרמניה הם זרים. עוד קיים בגרמניה ה-German Academic Exchange Service - גוף שהוקם ב 1925 על ידי המוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה. מטרתו של גוף זה היא לקדם קשרים בין מוסדות לימוד בגרמניה ובין מוסדות לימוד בחו"ל, בעיקר באמצעות חילופי סטודנטים ומלגות. האירגון מספק אינפורמציה על לימודים ואפשרויות מחקר בגרמניה ומשווק לסטודנטים בעולם את האוניברסיטאות הגרמניות.

כאמור, בבסיס מערכת ההשכלה הגבוהה בגרמניה עומד החופש האקדמי. הוא מאפין הן את האוניברסיטאות המקומיות הנהנות מאוטונומיה והן את המרצים והסטודנטים היכולים לעצב כרצונם את תוכנית הלימודים ומערכת השעות. כתוצאה, הסטודנטים הלומדים באותה תוכנית אינם נמצאים באותו שלב של לימודיהם. אין מערכת קבועה וידועה של תירגול או קבוצות לימוד. הסטודנט במערכת הוא אוטודידקט המקבל הנחיות מצוות ההוראה ועזרה מהסטודנטים אחרים תוך שהוא בונה לעצמו מערכת לימודים אישית.

בטרם קבלת החלטה על לימודים בגרמניה, מומלץ להתייחס למספר גורמים העשויים להשפיע רבות על דרכך האקדמית בחו"ל, על מידת ההצלחה שלך ועל המשך החיים המקצועיים שלך בישראל ובחו"ל. להלן מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון שיקלו עליכם לבצע את ההחלטה לאיזה מוסד לנסות להתקבל:

בדוק עם עצמך אם אתה מעדיף אוניברסיטה גדולה שיש לה יותר משאבים ושרותים הניתנים לסטודנטים אך בה אתה אנונימי, או אוניברסיטה קטנה יותר שהיחסים בין מרצים לסטודנטים אישיים יותר והקשרים החברתיים הדוקים יותר.

לפני הבחירה במוסד הלימודים, ייתכן שכדאי לברר קודם האם התואר מוכר בישראל, לצרכים שונים: הכרה לצורך לימודי המשך, זכאות לגשת לבחינות רישוי מקצועי, או הכרה לצורך קביעת דירוג ושכר בשירות המדינה ובשירות הציבורי. אם אחד מהצרכים הללו רלוונטים לגביך, מומלץ לברר האם התואר מוכר בארץ. בקישור המצורף בתחתית העמוד ישנן הוראות כיצד לבדוק את ההכרה בתואר.

בעיר יש יותר אפשרויות למציאת עבודה, אבל באזור כפרי העלויות נמוכות הרבה יותר. בנוסף, העיר היא יותר רועשת ויש אופציות רבות לבילויים, בעוד באזור הכפרי שקט יותר ואין כל כך הרבה פיתויים שיפריעו לך להשקיע את כל הריכוז בלימודים.

יש לבחון היטב מהם השירותים הנוספים אותם מציע עבורך מוסד הלימודים. לעיתים יש לכך משמעויות כלכלית למשל: שירותי מעונות, ספריות, אולמות ספורט, ספריות ועוד מגוון שירותים שעשויים לחסוך הרבה כסף כאשר אינם ניתנים כחלק מהסל הבסיסי של המוסד.

באופן עקרוני, לכל אחד ממוסדות הלימוד בגרמניה נתונה הזכות להחליט על דרישות קבלה משלו לתארים השונים. באופן מעשי, גרמניה שואפת לקבל אליה כמה שיותר סטודנטים זרים ולפיכך תגלו במהרה כי דרישות הקבלה אינן מחמירות יתר על המידה. כמובן, ככל שמוסד הלימודים נחשב יוקרתי יותר, כך תנאי הקבלה צפויים להיות קפדניים יותר. ישנן מספר דרישות המשותפות לכל המוסדות. עם זאת, לפני ההרשמה מומלץ ליצור קשר עם מוסד הלימודים הנבחר - באמצעות הטלפון, האינטרנט או הפקס - ולוודא האם ישנן דרישות קבלה מיוחדות או מסמכים ספציפיים שעליכם להביא עמכם. הממשלה הגרמנית מעודדת לימודים בשפה הגרמנית, כך שייתכן שחלק מהקורסים שלכם ייערכו בשפה זו. רצוי מאד לעבור קורס בגרמנית בטרם הלימודים, על מנת שתוכלו להשתלב בלימודים בקלות.

תעודת בגרות מלאה או פירוט ציוני התואר הראשון, עם דגש על מקצועות הקשורים לתחום הלימודים המבוקש. על התעודה להיות מתורגמת לאנגלית בחתימת נוטריון. לקבלה לתואר שלישי יש לצרף פירוט ציונים של התואר השני, ואת הניסיון המחקרי בתחום.

המבחן בודק את יכולתו של המועמד להשתמש ולהבין את השפה האנגלית ברמה אקדמאית. הנבדק נבחן ב-4 תחומים שונים: האזנה, דקדוק, כתיבה (במתכונת של חיבור) ודיבור - חלק חדש שמחליף את הקריאה. המבחן נמשך בין 2.5-3.5 שעות, מול מחשב. טווח הציונים נע בין 0-120. בסיום הבחינה ניתן ציון משוער והציון הסופי ניתן לאחר כשלושה שבועות מביצוע המבחן.

סטודנטים המעוניינים להירשם לתוכניות הנלמדות בגרמנית ולא באנגלית, נדרשים ברוב המקרים להוכיח רמת שליטה נאותה בשפה. רמה זו נמדדת באמצעות מבחן TestDaF, הדומה במתכונתו למבחני ידע בשפות דוגמת ToEFL, IELTS ואחרים. משך המבחן הכולל 3 שעות ו-10 דקות, והוא בנוי מארבעה חלקים: הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה ודיבור. בתום המבחן מוערכים כישורי השפה של הנבחן בשלוש רמות: TDN 3, TDN 4 ו-TDN 5. מרבית האוניברסיטאות דורשות TDN 4 ומעלה. המבחן נערך מספר פעמים בשנה, ב-150 מרכזי בחינה בגרמניה, וב-80 מרכזי בחינה נוספים מחוצה לה. נכון לספטמבר 2006, לא נערכים מבחני TestDaF בישראל, והמועמד ללימודים נדרש לנסוע להיבחן בגרמניה, או במדינות אחרות שבהן נערך המבחן. ההרשמה למבחן כרוכה בתשלום, העשוי להשתנות ממדינה למדינה.

גרמניה, אפילו לפני עידן האירו, לא היתה מדינה זולה למחייה. עם זאת, עלות שכר הלימוד נמוכה (בהנחה שאינכם לומדים בבית ספר פרטי, שם שכר הלימוד גבוה מאד) וסטודנטים זכאים בה להנחות משמעותיות במבחר מוסדות ועסקים.

אגודות הסטודנטים בגרמניה הם גופים מאורגנים וחזקים מאד, המסייעים בכל צרכיהם של הסטודנטים - למשל, שירותי מזון, ספורט ודירות. מדובר בגופים עצמאיים, כשכל אגודה מאחדת תחתיה מספר אוניברסיטאות ומכללות, בדרך כלל לפי חלוקה לאיזורים. בזכות הפעילות של אגודות אלה יכולים הסטודנטים (גם הזרים) בגרמניה ליהנות מהנחות והטבות משמעותיות במוסדות ובבתי עסק רבים. איגוד העל של הסטודנטים בגרמניה מעריך את הוצאות הסטודנט בגרמניה בכ-600-700 אירו בכל חודש, על בסיס סקרים שנערכו בקרב סטודנטים, לפי הפירוט הבא:

עד שנת 2006 חל איסור על מוסדות אקדמיים ציבוריים בגרמניה לגבות שכר לימוד לתואר הראשון. במקום זאת, מוסדות גבו מהסטודנטים דמי רישום, אגרות סמסטריאליות צנועות יחסית למימון פעולת אגודות הסטודנטים, וקנסות מסוימים כאשר משך הלימודים התארך מעבר לדרוש. באחרונה הסיר בית המשפט לחוקה בגרמניה את המגבלות על גביית שכר לימוד. על כן, החל משנת 2007 מוסדות אקדמיים בחל מהמדינות בגרמניה (גרמניה היא מדינה פדרלית) עשויים להתחיל לדרוש שכר לימוד, אך זה צפוי להיות נמוך משמעותית יחסית לאירופה וארה"ב - עד כ-500 אירו לשנה. במוסדות הלימוד הפרטיים נע שכר הלימוד בין 20,000-15,000 אירו לכל שנות התואר.

אישור השהייה בגרמניה ניתן לסטודנטים רק לאחר שהם מביאים לקונסוליה הוכחה בדבר יכולות המימון שלהם. נכון לסוף שנת 2006, רשויות ההגירה דורשות הוכחה על קיומם של 7,020 אירו בחשבון הבנק של המבקש. הגם ששכר הלימוד בגרמניה נמוך ביותר (בתואר הראשון), עדיין סכום זה אינו מספיק לסטודנט לקיים אורח חיים של רווחה מסוימת. בערך שליש מההוצאות החודשיות של הסטודנט מוקדש לשכר דירה.

תקנות ההגירה של גרמניה מגבילות את היקף העבודה שבה יכולים להיות מועסקים מי שאינם אזרחי המדינה או אזרחי האיחוד האירופי. על פי תקנות שנכנסו לתוקף בשנת 2005, סטודנטים זרים שאינם בעלי אזרחות כזו, יכולים לעבוד 90 ימים מלאים או 180 חצאי ימים בכל שנה, וזאת בלי צורך לקבל אישור עבודה. ישנה אפשרות לבקש אישור עבודה לצורך העסקה במשרה מלאה, אך הסיכויים לקבל אותו נמוכים יחסית, ובדרך כלל תלויים בין השאר בשיעור האבטלה בקרב האזרחים באותו האזור. ההגבלה אינה חלה על עבודות בתוך האוניברסיטה (למשל, עוזר הוראה), אך העסקה בתפקידים אלה חייבת באישור עבודה. איגוד הסטודנטים של גרמניה ממליץ לסטודנטים זרים לעבוד רק בשעות הפנאי שלהם ולא על חשבון ביצוע מטלות הלימודים, שכן אחרת הם עלולים להאריך את משך הלימודים שלהם לקראת התואר, ובכך לגרום לעצמם לעיתים לשלם קנס על התמשכות הלימודים.

על אף שכר הלימוד הנמוך ביותר לתואר הראשון בגרמניה, מוסדות שונים במדינה מעניקים סיוע כלכלי לסטודנטים בכל התארים, זרים ומקומיים כאחד. עם זאת, לרוב מדובר בגופים שאינם אוניברסיטאיים. את המלגות ניתן לאתר בעיקר דרך DAAD, "שירות החילופים האקדמיים בגרמניה", שהוא גם ספק המידע העיקרי על תוכניות חילופי סטודנטים, ועל תוכניות לימוד מיוחדות לסטודנטים זרים. יש לזכור כי הגשת הבקשה לקבלת מלגה או מענק צריכה להתבצע מבעוד מועד, בשל התחרות הרבה על הסיוע הכלכלי.

שנת הלימודים בגרמניה מתחילה, כמו בישראל, בין ספטמבר לאוקטובר. ניתן להתחיל את הלימודים כבר בסמסטר קיץ המתחיל בין מרץ לאפריל. אין הגבלת זמן רשמית לרישום וניתן לבצע את התהליך בכל נקודת זמן לאורך השנה. למרות זאת, מומלץ ועדיף להתחיל את התהליך כשנה לפני מועד תחילת הלימודים. הדבר בולט בעיקר אם אתם נרשמים לתארים בגרמנית ואינכם יודעים עדיין את השפה. ההרשמה מתבצעת מול כל אוניברסיטה בנפרד, באמצעות המשרד לסטודנטים זרים. לרוב, ניתן להוריד את טפסי ההרשמה באמצעות אתרי הבית של האוניברסיטאות. עם זאת, בתארים בהם יש מכסות המגבילות את מספר הנרשמים - כגון פסיכולוגיה ומקצועות הרפואה - ההרשמה מתבצעת דרך מרכז הרישום של המוסד בלבד.

תעודת בגרות מלאה או פירוט ציוני התואר הראשון, עם דגש על מקצועות הקשורים לתחום הלימודים המבוקש. על התעודה להיות מתורגמת לאנגלית בחתימת נוטריון. לקבלה לתואר שלישי יש לצרף פירוט ציונים של התואר השני, ואת הניסיון המחקרי בתחום.

כחלק מדרישות הקבלה ללימודים גבוהים בגרמניה, תידרש לעבור ולהציג את ציוניך באחד או יותר מהמבחנים הללו:

המבחן בודק את יכולתו של המועמד להשתמש ולהבין את השפה האנגלית ברמה אקדמאית. הנבדק נבחן ב-4 תחומים שונים: האזנה, דקדוק, כתיבה (במתכונת של חיבור) ודיבור - חלק חדש שמחליף את הקריאה. המבחן נמשך בין 2.5-3.5 שעות, מול מחשב. טווח הציונים נע בין 0-120. בסיום הבחינה ניתן ציון משוער והציון הסופי ניתן לאחר כשלושה שבועות מביצוע המבחן.

באופן כללי, כל מוסד לימודים בגרמניה עשוי לדרוש לעבור מבחנים אחרים המתאימים לתוכנית הלימודים שלו. לרוב, סטודנטים זרים יתבקשו לעבור מבחן המעיד על רמת כישורי השפה שלהם - בהתאם לשפת הלימוד בתוכנית שאליה הם מעוניינים להירשם.

מבחן TestDaF דומה במתכונתו למבחני ידע בשפות דוגמת ToEFL, IELTS ואחרים. משך המבחן הכולל 3 שעות ו-10 דקות, והוא בנוי מארבעה חלקים: הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה ודיבור. בתום המבחן מוערכים כישורי השפה של הנבחן בשלוש רמות: TDN 3, TDN 4 ו-TDN 5.

כמעט בכל עיר גדולה בגרמניה קיים שדה תעופה, אך לא לכולם מגיעות טיסות סדירות וישירות מישראל. בפועל, מישראל מגיעות טיסות לחמישה שדות תעופה ברחבי גרמניה - ברלין, מינכן, פרנקפורט, דיסלדוף וקלן. הטיסה אורכת 4 שעות. מחיר כרטיס טיסה מתל אביב למינכן עומד על סכום של כ-400 דולר - תלוי בעונת הנסיעה ובסוג הטיסה (שכר או סדירה).

מיד לאחר הגעת הודעת הקבלה מהאוניברסיטה או המכללה, ועוד לפני שמזמינים כרטיס טיסה, יש צורך להתחיל תכף ומיד בסידורי הויזה והדרכון. אלה הן שתי משימות בירוקרטיות - הראשונה מורכבת ודורשת זמן רב, והשנייה קצרצרה ופשוטה - ובדיוק משום כך נוטים לדחות אותה ולהיזכר בה ברגע האחרון, שבו כבר יש כל כך הרבה דברים אחרים לדאוג להם.

חשוב לא לדחות את בדיקת תאריך התפוגה של תוקף הדרכון שלכם. לא הייתם רוצים להיזכר במשימה הזו שבועיים לפני הנסיעה, ולרוץ למשרד הפנים (שמדי פעם בפעם גם פורצות בו שביתות עובדים שעלולות להיות ממושכות). אם במועד הנסיעה המשוער לארה"ב לדרכון שלכם יוותרו רק 6 חודשי תוקף - אנא דאגו להאריך את תוקפו בהקדם. כיום, הארכת דרכון היא פעולה פשוטה ביותר, שאינה כרוכה בתשלום: ניגשים לסניף הדואר הקרוב שבו יש תיבת שירות של משרד הפנים (פרטים באתרי משרד הפנים או חברת הדואר), ממלאים טופס, מכניסים אותו למעטפה עם תעודת הזהות והדרכון עצמו, ומשלשלים לתיבת השירות. בתוך מספר ימים הדרכון המוארך ותעודת הזהות יחזרו אליכם בדואר. כדי לקצר את התהליך עוד יותר, תוכלו להיכנס לאתר האינטרנט של משרד הפנים, להוריד את הטופס המתאים, ולבוא עם הטופס המלא לדואר.

עם ההודעה על קבלתכם ללימודים, רצוי להתחיל בהליכי הגשת הבקשה לויזה, באמצעות שגרירות גרמניה בישראל, השוכנת ברח' דניאל פריש 3, בתל-אביב. לצורך הגשת הבקשה תידרשו להביא פריטים אלה:

על הדרכון להיות בתוקף לפחות שלושה חודשים לאחר תאריך התפוגה של הויזה.

יש להגיש שני טפסי בקשה לויזה כשהם מלאים וחתומים, ולצרף להם שתי תמונות פספורט.

על ביטוח הבקירות להיות בתוקף לפחות למשך שלושת החודשים הראשונים לשהותכם בגרמניה.

כלומר, אישור המונפק על ידי המשטרה, לפיו לא הורשעתם בעבירה שיש עימה קלון או בעברה פלילית, ולא ישבתם במאסר על עברה שיש עימה קלון.

צילום (מתורגם לאנגלית) של פירוט ציוני הבגרות שלכם, או פירוט ציוניכם לתואר הראשון (אם יש לכם).

אישור כי עברתם בהצלחה את מבחן ה-DSH (מבחן ידע בשפה הגרמנית) או כי נרשמתם לקורס אינטנסיבי בן 20 שעות שבועיות לפחות, של לימוד השפה. ניתן להסתפק באישור הרשמה ל-Studienkolleg של אחת האוניברסיטאות הגרמניות.

יש להציג הוכחה על קבלת תשלומים חודשיים או החזקת סכום המכסה את העלות של שנת לימודים אחת. על פי אתר שגרירות גרמניה בישראל, העלויות החודשיות הנדרשות היום הן כ- 600 אירו. במידה ולא אתם מממנים את שהותכם, אלא אדם אחר, עליו לגשת לשגרירות ולהציג להם הוכחות למוכנותו ויכולתו למימון הלימודים במשך זמן הלימודים הממוצע (באמצעות דפי חשבון, תלושי משכורת וכ"ו). אם המממן שלכם מתגורר בגרמניה, עליו להציג הצהרה בה הוא מתחייב לממון זה במשך זמן הלימודים הממוצע. החתימה על הצהרה זו חייבת באישור.

ממשלת גרמניה מעודדת סטודנטים בינלאומיים ללמוד באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה ולכן, מקנה הקצאות רבות לסטודנטים בתחומים אטרקטיביים כמו לימודי אדריכלות ולימודי רפואה בגרמניה. כדי ללמוד ולעבוד בגרמניה יש להפיק ויזת סטודנט משגרירות גרמניה בישראל, אך ויזה זו ניתן להשיג רק אחרי קבלה רשמית למוסד לימודים בגרמניה. ראשית, כדי להתקבל ללימודים בגרמניה יש להשתתף במכינה בגרמניה ללימודי גרמנית ברמה אקדמית. במסגרת המכינה ניתן לקבל ויזה ללימודים בלבד ללא היתר לעבודה. רק לאחר מעבר של מבחן הכניסה TestDaF ורישום המועמד כסטודנט מן המניין - ניתן להמיר את הויזה הזמנית בויזת סטודנט שמאפשרת גם לעבודה בגרמניה כ-20 ש"ש במהלך הלימודים ומשרה מלאה בתקופת החופשות. כדאי להגיש את הבקשה לשגרירות בהקדם האפשרי, ברגע שבו התקבלתם ללימודים ולהתחיל בתהליך הביורוקראטי של הגשת המסמכים הדרושים כמו דרכון חתום בתוקף עד לפחות שלושה חודשים אחרי סיום תקופת הויזה המבוקשת, טפסי בקשה מלאים וחתומים, שתי תמונות פספורט, ביטוח בריאות ל-3 חודשי שהות ראשונים בגרמניה בכיסוי של מינימום 30,000 אירו. כמו כן, יש להציג תעודת יושר, תעודת גמר לימודים בארץ או בחו"ל, תעודה על שליטה בשפה מבית הספר ללימוד גרמנית וכן הוכחות למימון מקורות הלימודים דוגמת דפי עו"ש, תלושי משכורת, חסכונות וכדומה. בעלי דרכון או אזרחות אירופאית אינם נדרשים להפיק ויזת סטודנט ומורשים לעבוד במשרה מלאה מתחילת תקופת לימודיהם. http://www.campus-studies.co.il/siteFiles/1/1400/10446.asp