מערכת החינוך בישראל עוברת רפורמות רבות מדי שנה. השינויים הללו מובלים הן על ידי קובעי המדיניות במשרד החינוך והן על ידי מנהלי בתי הספר. אך השאלות רק הולכות וגדלות עם השנים: מהי מדיניות חינוך? האם היא מושפעת מאינטרסים או מאידיאולוגיה? למה צריך רפורמות? האם יש יותר מדי רפורמות, או שנדרשת דווקא יותר מעורבות של קובעי המדיניות? האם מערכת החינוך הציבורית באמת במשבר? ועוד.
תוכנית התואר השני במינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך חושפת את הסטודנטים לחשיבה רב מערכתית ולתכנים העדכניים ביותר, ומכשירה אותם להוביל ולהטביע חותם. היא מקנה למסיימי התואר ידע אקדמי מתקדם במגוון רחב של נושאים הקשורים למערכת החינוך, ומאפשרת להם להשתלב במגוון תפקידי ניהול והדרכה מרכזיים, הן במסגרות הפורמליות והן במסגרות הבלתי פורמליות.
למי מיועדים לימודי התואר השני בתחום זה?
פרופ' רונית בוגלר, ראש התוכנית למינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך מתארת: "התוכנית פונה לקהל יעד מגוון. היא מכוונת לכל מי שמעוניין בתפקיד ניהולי בארגונים שיש להם זיקה חברתית־חינוכית, למנהלי בתי ספר במסגרת משרד החינוך וכן למנהלים של מסגרות חינוכיות אחרותלמשל עמותות וארגוני מגזר שלישי."
אילו קורסים נלמדים במהלך התואר?
התוכנית מוצעת בשני מסלולים: הראשון, מסלול יישומי (ללא תזה), במסגרתו נלמדים 11 קורסים ובחינת גמר בסוף התואר. השני, מסלול מחקרי המיועד לסטודנטים מצטיינים וכולל 10 קורסים ועבודת תזה בסוף התואר. בשני המסלולים נדרשים הסטודנטים להגיש שתי עבודות סמינריונית, מתוכן לפחות אחת אמפירית.
האם נדרשת תעודת הוראה ללימוד התואר?
התוכנית פתוחה לבעלי תואר ראשון בתחומי דעת שונים, לאו דווקא בלימודי חינוך. כמו כן, אין הכרח להיות בעל תעודת הוראה. "כיום", מתארת פרופ' רונית בוגלר, "משתתפים בתוכנית סטודנטים מתוך מערכת החינוך ומחוץ למערכת זו. ביניהם אנשי צבא, אנשי הייטק, סטודנטים המגיעים מתחום ההדרכה וסטודנטים מעולמות ידע נוספים, המעוניינים בהכשרה נוספת בתחום הניהול בחינוך".
אילו משרות ואפשרויות קידום נפתחות בפני בוגרי התואר?
לדברי פרופ' בוגלר, "ככלל, תואר שני אקדמי הוא אחת מדרישות הסף להגשת מועמדות למכרזי ניהול בבתי ספר. מלבד תפקיד נחשק זה, תפקידים נוספים במערכת החינוך, כמו רכזי מדידה והערכה, דורשים תואר שני אקדמי." מורים רבים המסיימים את לימודי התואר השני זכאים לתוספת בשכרם. לכן התואר השני מאפשר העלאה במשכורת לצד הקידום עצמו. בנוסף, נפתחים בפני המסיימים גם תפקידי ניהול והדרכה רבים מחוץ למערכת החינוך המחייבים כיום תואר שני, כמו משרות הקשורות לתחום החינוך במשרדים ממשלתיים וכן בשלטון המקומי.
מה מייחד את שיטת ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה בתחום?
שיטת הלימודים מתאימה מאד לסטודנטים העובדים במשרה מלאה, במיוחד בעת האחרונה בה רבים מהסטודנטים ממשיכים את לימודיהם מהבית. "אצלנו למידה מרחוק, היא לא למידה לבד", מציינת פרופ' בוגלר, "בשונה מכל המוסדות האחרים, רק באוניברסיטה הפתוחה יש מעטפת שלמה לכל קורס, שתוכננה לתמוך בסטודנטים שלומדים מרחוק עם חומרי קריאה, מטלות, פורומים ועוד".
במסגרת הלימודים בתכנית זו באוניברסיטה הפתוחה ניתן לציין שלושה מרכיבים עיקריים:
נגישות: שיטת ההוראה/למידה של האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת נגישות מכל רחבי הארץ. תוכניות הלימודים הוכנו במיוחד עבור הוראה ולמידה מרחוק, והן משולבות במערכות של תקשורת מחשבים וסלולר, הנחייה טלפונית וחומר כתוב המותאם ללימוד עצמי.
גמישות: מגוון שיטות ההוראה ודרכי התקשורת מאפשר לסטודנטים לבחור את דרכי הלמידה המתאימות לסגנונם ולהעדפותיהם. הגמישות בתכנון הלימודים מאפשרת לסטודנטים ללמוד בקצב מוגבר או לפרוס את הלימודים למשך זמן רב יותר, ואף לשנות את קצב הלימוד על־פי הצרכים האישיים המשתנים. כך, יכולים הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לשלב לימודים ועבודה בצורה אופטימלית.
שילוב טכנולוגיות מתקדמות: מרבית הקורסים בתוכנית נלמדים בשילוב של טכנולוגיות למידה מגוונות. לכל קורס נלווה אתר קורס באינטרנט, הנחייה ומפגשים באמצעות האינטרנט, חומרי למידה מתוקשבים, הכנת עבודות וביצוע של מטלות מבוססות־מחשב.
בתקופה הנוכחית הלמידה המקוונת מאפשרת לכל אדם הנמצא בבידוד או לומד מהבית בעקבות הנחיות משרד הבריאות להמשיך את הלימודים לתואר ללא הפרעה. תוכנות כמו "זום" ותוכנות ייעודיות אחרות מאפשרות להשתתף במפגשים חיים של השיעורים, ומי שאינו פנוי לצפות בהם באותה עת, יכול לצפות בהקלטה של השידור החי. מובן שבתחום החינוך ובתחומי לימוד נוספים יש ערך רב להשתתפות במפגש החי, בזכות האפשרות לקחת חלק בדיונים, לשאול שאלות ולהבהיר נושאים שונים.
