כנגד כל הסיכויים

תפקיד: תותחן מרכבה סימן 4 ונהג בחפ"ק מ"פ בגדוד "הבוקעים".

גיל: 21

מגורים: אריאל

מצב משפחתי: רווק

על התפקיד: "מסלול של לוחם שריון אורך שמונה חודשים. התותחן בטנק אחראי על הפעלת כוח האש, וצריך בין השאר להתעסק במערכות בקרת אש. בסוף המסלול אתה מבין שההתמקצעות בטנק לא באמת משמשת אותך במשך רוב השירות הסדיר. אצלנו קוראים לזה 'חי"ריונר' - שריונר שעוסק בעצם בחי"ר".

לפני המלחמה: "תפסנו קו באיו"ש. עשינו משימות כמו מחסומים, כניסה לכפרים ומעצרים. התרגלנו לעבוד כחי"רניקים, לכל דבר ומפעם לפעם היה אימון טנקים".

ועכשיו: "היינו באימון טנקים שבסופו היה אמור להיות תרג"ד. ביום שהתחילה המתיחות הוקפצנו לחטמ"ר 300, היו צריכים את הטנקים שלנו בדרום לבנון. חבריי השתתפו בקרבות במארון א-ראס ובבינת ג'בל. החבר'ה פה לא התקלחו 21 יום. הם היו כל היום בתוך הטנק ויצאו להתרעננויות קצרות".

חוויה קשה: "נפילתם של סגן לוטן סלוין וסמ"ר קובי סמילג בפעילות בדרום לבנון. לוטן היה חבר לפלוגה, הכרתי אותו רק חודש והוא היה אדם טוב, קר רוח, שקול ודאג לצוות שלו. קובי היה חבר מהמחזור, העברתי איתו את כל התקופות, הטובות והרעות. הוא האחרון שראיתי ואמרתי לו שלום, יום לפני המבצע".

מפחיד אותי: "לאבד את החברים שלי ולהישאר לבד. אני יודע שהם עושים את העבודה, אבל חושש שיקרה להם משהו. בכל פעם שהם חוזרים מפעילות, אין מאושר ממני".

חוויה טובה: "לאחר הגיוס עברתי מחלה קשה שבגללה ירד לי הפרופיל. לא היה ברור אם אוכל לחזור לשירות, בטח לא לקרבי. בסוף, כנגד כל הסיכויים, הצלחתי להגיע לכאן".

מקום בארץ: "עד המלחמה העדפתי את הצפון. לאחרונה כל החדווה שלי אליו התפוגגה. עכשיו אני מעדיף את ה'נאפיס' בהרצליה פיתוח".

אם לא הייתי בצבא: "הייתי מנגן בלהקת מטאל, בסבב הופעות ברחבי העולם".

"כנגד כל הסיכויים, הצלחתי להגיע לכאן"