"שירתתי כחוקר תנאי שירות בנציגות קצין העיר באשדוד ואחר-כך ברחובות. עיקר העיסוק שלי התרכז בביקורים אצל משפחות שהיו זקוקות לתמיכה. לי, כקיבוצניק, זו הייתה היכרות עם פן אחר בחברה הישראלית שלא היה מוכר לי. זה היה לי חשוב ומעניין.
"התחלתי לעשות מוזיקה בצבא. אני לא יודע אם השירות הצבאי שלי השפיע על המוזיקה שלי ישירות, אבל הוא בהחלט השפיע על תפיסת המציאות שלי ועל תפיסת הישראליות שלי בצורה עמוקה. היה בחור אחד, שהיום הוא במאי מאוד מפורסם, שהגיש בקשה למעמד של חייל בודד. לקחתי את הסיפור הזה תחת אחריותי בגלל הסיטואציה המשפחתית הקשה במיוחד שבה הוא היה אז, וסידרתי לו סטטוס של חייל בודד ומגורים בקיבוץ שלי, גבעת ברנר. זו הייתה מצווה בעיניי.
"לפעמים הייתי מתוסכל מהביורוקרטיה הצבאית. היו אנשים מילואים רבים שביקשו לשרת קרוב לבית והמדיניות כלפיהם אז הייתי קשוחה. אני זוכר שני מקרים לפחות שנורא דיכאו אותי, כשהמלצנו לפני השלישות הראשית לקבל בקשות, והם דחו אותן בכל זאת".
