היה היו גיא ורוני. גיבורי הדרמה האינטרנטית הנדושה: הם הכירו באתר כזה, לא של בנייה, אתר הכרויות באינטרנט. גיא שמע על התופעה מחבריו שדחקו בו "אם לא תמצא שם חתונה, מקסימום זיון..
אז הוא ניסה... ואפילו הכיר כמה בחורות. הכיר-יצא-ניסה, אבל משום מה זה לא הלך..כל פעם מסיבות אחרות, פעם הוא לא רצה ופעם הן. באופן כללי הוא קיבל את ההרגשה שאם אין לו את הרכב והמשכורת הנכונה, אין לו מה לחפש שם...
גיא היה בחור תל אביבי טיפוסי, במחצית שנות העשרים לחייו, אחד כזה שלא עשו אותו בשקל, אבל מאידך, עדין ורגיש (במיוחד כשמדובר בבחורות..).
יום אחד הוא גמר בדעתו לסיים את הסיפור הזה עם האתר... אך לפני שהקליק על הכפתור "הסר אותי מ.." קיבל גיא הודעה כתובה, פתח אותה וראה בתמונה בחורה חמודה וחייכנית ולידה כתובת דוא"ל. אמר בליבו גיא, "למה לא, לאסט צ'אנס.."העתיק את הכתובת לדף על שולחן הכתיבה וסגר את הבאסטה.
חלפו מספר ימים וגיא העביר את הכתובת למטרטר הבינלאומי, המסנג'ר. שם הכיר אותה: בחורה בשנות העשרים המוקדמות לחייה, אדמונית ומתוקה, העונה לשם רוני. לאחר יומיים של חילופי שורות במטרטר, החליטו להרים את השפופרת ולהתוודע האחד אל השני באופן יותר אינטימי, כמובן בנסיבות הקיימות.
השיחה נמשכה לכל היותר שלוש וחצי דקות כשהבדלי הטונים, השקט בין המשפטים וחוסר הסדר הפריעו ושידרו לשניים אנרגיות שליליות, בלשון המעטה. רוני, מעט מבולבלת, סיכמה את השיחה ב"טוב, אז נדבר..". גיא השיב ב"טוב, אז ביי..". וסינן לעצמו תוך כדי ניתוק "לכל הרוחות עם האתר הזה...".
למחרת היום, פתח את המחשב כמדי יום והביט באייקון של רוני החמודה. החיוך שלה עשה משהו והוא החליט להשאיר אותה שם ולא למחוק. עוד יום חלף והחליט בכל זאת ליצור קשר. משהו בה קסם לו.. הוא פנה ב"היי" והתשובה איחרה לבוא אך היא הגיעה, באיחור של יום ומשהו.
"היי.. מצטערת, הייתי עסוקה קצת אתמול..וחוץ, חשבתי שקצת לא זרמנו.." איתי השיב ב"כן.. לא ברור מה נהיה שם.." לסיכום הסיכום, השניים סיכמו על חוסר תקשורת שייתכן והיה זמני ושינסו שוב. לא עברו 24 שעות ותוך כדי חילופי שורות, עברו להצעת גיא שוב לטלפון. הפעם זה נמשך שעה וחצי של כיף לא נורמלי. השיחה שצפה קצפה, הצחוקים הדהדו ונראה כי הרומנטיקה לבסוף נחתה בקרב השניים.
חלף לו שבוע של התעסקות בלימודים-עבודה, והשניים החליטו להיפגש. רוני חשבה על משהו מיוחד, הם נפגשו אחר הצהריים, בעיר העתיקה של יפו, בחלק שמשקיף על הים, להוסיף נופך מסתורי משהו... השניים שוחחו על הספסל, במשך שעה שבסופה שפתותיהם נפגשו בלהט מטורף שלא חדל עד למחרת בבוקר בדירת הסטודיו הקטנטונת של גיא.
הקשר התפתח והפך לאהבה אמיצה... הסתבר שהיה זה מפגש של רצונות חזקים מאוד משום ששני הצדדים הגיעו עם מטען כבד במיוחד: גיא נפרד מחברתו מזה שש שנים רק שבוע לפני הפגישה עם רוני, ורוני הייתה 'עסוקה קצת' כמטופלת במוסד פסיכיאטרי בשנתיים האחרונות כתוצאה מטראומה בעברה, אך מה זה חשוב... האהבה ניצחה, גם במגבלות הפס הרחב..
