שתדעי שכל פעם שאני רואה אותך, יש לי דפיקות חזקות בלב ורעידות בכול הגוף מהתרגשות. שתדעי שכל פעם שאני רואה אותך במקרה, זה לא באמת במקרה, אני פשוט רוצה לראות אותך. שתדעי שאני תמיד הולך לפי הלב והלב שלי מתגעגע אלייך.
שתדעי כשאני בא אלייך לעבודה ומסתכל מהצד, אני תמיד רואה תמונה אחרת כשאני שם איתך. שתדעי שאם את מאושרת, לא ברור לי, למה אני לא? שתדעי שכל כאב שלך בחיים, מגיע אלי תמיד גם ממרחקים.
שתדעי שלך טוב, גם לי טוב, אבל רק אם יש לי חלק בזה, אפילו אם הוא קטן. שתדעי שהחיים שלי טובים ושמחים, אבל הם לא שווים דבר בלעדייך. שתדעי שהקיץ הזה הוא סיוט שלא ניגמר והחיוך שלי בלב נעלם. שתדעי שבמקום שהזמן יעשה את שלו ואני אשכח ואמשיך קדימה, הזמן רק עובר והגעגוע גובר.
שתדעי שגם אם יפרידו בנינו יבשות ארגיש שאת איתי וארצה לגרום לך להרגיש הכי טוב. שתדעי שכל דקה בלי לראות אותך, זה כמו לא לראות אותך שנה. שתדעי שאני מתמיד בדברים שעשו לשנינו טוב, גם כשאני עושה אותם בלעדייך.
שתדעי שמרגש זאת מילה שאני לא משתמש בה יותר בגללך. שתדעי שאת איתי בכול מה שאני עושה. שתדעי שבכל חלום שאני חולם, את מככבת בו בתפקיד ראשי. שתדעי שכל שיר שאני שומע, אני מרגיש שגם את שומעת איתי.
שתדעי שאני אסיר תודה על כול דקה שהייתה לי איתך. שתדעי שאני מת לדעת מה שלומך ומה את עושה.
שתדעי שאני מת להגיד לך שאני מאחל לך אהבה גדולה, אבל אני לא יכול, כי לא הגיוני שמישהו יביט בך ויראה את מה שאני ראיתי בך - אהבה גדולה וזה מה שראיתי בך. שתדעי שבכל חופש שיש לי ואני יודע שגם לך, אני עושה דברים לבד ושואל את עצמי מה את עושה עכשיו.
שתדעי שיש פרחים שאסור לקטוף, אם קטפת צריך להשקות הרבה ולא לתת להם לנבול. שתדעי שאהבה צריך לדעת לקבל ולא רק לדעת לתת.
שתדעי שאהבה אפשר לראות וראיתי אותה. זו לא הייתה הזיה.
שתדעי שהתגשם לי חלום ואני לא יכול לבקש יותר, גם אם למציאות הזאת יש טעם של עוד.
שתדעי שאני חוזר מתל אביב בשעות הערב החמים על האופניים, הייתי רוצה לראות אותך לידי. שתדעי שאני עדיין יכול לרגש אותך, גם אם את לא מוכנה להודות בזה.
שתדעי שאני יודע ורואה כול יום מה הפסדת, אבל לא יודע מה הרווחת. שתדעי שאני לא מצליח לשכוח אותך והרגעים הקטנים שהיו לנו נותנים לי כוח להמשיך ולחייך.
שתדעי שגם עכשיו, הרגש שלי מגיע אלייך בדרכים עקיפות וגורם לך ליהנות. שתדעי שאני לא ילד, אני יודע שצריך להמשיך הלאה, אבל הזיכרון לא נותן לי. למה? שתדעי שאני מרגיש שחלק מהלב שלי הלך איתך ועכשיו אני צריך לחיות בלעדיו.
שתדעי שראיתי את הקיץ הזה איתך, את החורף ואת הסתיו ואם אחרי זה היית הולכת, הייתי נעלם עם לב שלם, אבל לא נתת לי צ'אנס.
שתדעי שהיה לנו כיף ואני מתגעגע לזה, גם אם בשבילך זו לא הייתה אהבה.
שתדעי כשאני מתבונן מהצד בחיים שלך היום, אני רואה חיים אחרים שבעצם את כול הדברים, היית צריכה לעשות איתי. שתדעי שאם תצליחי, אני הראשון שיפרגן ואם תיפלי אני תמיד אבוא לתפוס אותך לפני שתגעי ברצפה.
שתדעי שאם אחרי שאת קוראת את כול זה, זולגת לך דמעה, זה רק אומר שיש בך עדיין הרבה רגש ואני מבין שהפסקת הכול בגלל שלא הייתה לך בררה.
שתדעי שאני מתגעגע נורא. יכול להיות שאני מזוכיסט מלידה, אבל הייתי חייב לראות אותך, עוד פעם אחת אחרונה. חשבתי שיהיה לי קל אבל טעיתי, כשהתקרבתי רק לומר שלום, התחלתי לרעוד, לא הייתי מסוגל.
שתדעי לכול זיווג קוסמי מושלם שנוצר, יש את האויב שלו.
שתדעי בפעם האחרונה, למרות שבסוף אכזבת בענק ויצר האנוכיות והחוסר התחשבות פרץ ממך ללא רחמים, אני לא אשכח אותך לעולמים.
זה רק מכתב אהבה וכאב אמיתי שנכתב לפני שנה וכמה ימים וכרגע אין לי שום מניעים או תיקווה ויש לי מציאות חדשה זה רק מכתב אהבה לבחורה שגרמה לי להגשים חלום של פעם בחיים.
