תפקיד: מג"ד חרוב
על התפקיד: "להוביל אנשים בפעילות מבצעית ולדאוג להם זה בהחלט מאתגר. לעמוד בראש גדוד שונה וייחודי בגמישות ובזריזות שלו וביכולות המבצעיות. גם האנשים שלו חמים הרבה יותר ביחס לגדודים אחרים. זה משהו שאנחנו שמים עליו דגש, כמשפחה גדולה"
גיל: 34
מצב משפחתי: נשוי לענת, אבא לעמית ולנועם
מגורים: הגליל העליון
מוטו: "'הכל אפשרי'. תמיד האמנתי בזה"
ספר: "'בומרנג' של רביב דרוקר ועפר שלח"
סרט: "התרסקות"
מוסיקה: "מוסיקה ישראלית, בעיקר עידן רייכל"
מאכל: "שניצל וצ'יפס"
מקום בארץ: "רמת הגולן. הנופים שם הכי יפים, בעיקר צפון הרמה ואזור החרמון, הירידות שם בפרט"
הכי אוהב בתפקיד: "את האנשים והפעילות המבצעית, בשכם בעיקר"
הכי לא: "שעות משרד. קשה להיות במטה בישיבות, בעיקר לחייל לוחם"
דבר ראשון בבוקר: "מדבר עם הילדים"
כישרון שחסר לי: "אני לא יודע לרקוד ולצייר אבל העולם עומד על תלו. כביסה וכלים אני יודע לעשות, אבל בעצם, אולי היה טוב אם אלו היו כישרונות שחסרים"
חלום: "לבלות הרבה יותר זמן עם המשפחה. אם אפשר ברמת הגולן"
מפקד שעיצב אותי: "שניים. תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, שהיה מח"ט גולני ומפקד היק"ל מאוחר יותר כשאני עוד הייתי בגולני. השני הוא האלוף גדי אייזנקוט, שהיה גם הוא מח"ט גולני ולאחר מכן מפקד איו"ש. באישיות שלהם, בדרך הפיקוד ובמנהיגות"
חוויה משמעותית בשירות: "היתקלות בלבנון בתקופה שבה הייתי מ"פ עורב גולני. נתקלנו במחבלים שבאו להניח מטען. האירוע הזה חידד עבורי את המשמעות של מושגים כמו להוביל צוות, ולתת דוגמה אישית"
אם לא הייתי בצבא: "הייתי מנהל עסק, לא יודע באיזה תחום"
