על התפקיד: "אני עומדת בראש מחלקה חדשה שנותנת שירות למגוון של לקוחות - מלש"בים, אנשי קבע, מילואימניקים, גמלאים ופורשים. בטקס האיחוד הרגשתי שאני עומדת בראש חטיבה, אבל אני מסתכלת על זה כהזדמנות ולא כסיכון. זו סגירת מעגל עבורי. אני הקמתי את המרכז לשירות הפרט לפני חמש שנים, ותמיד ראיתי את עצמי בתפקיד רמ"חית פרישה. אחד הדברים היפים זה להקים משהו חדש".
מוטו: "'לעשות טוב לאנשים בחיוך ובנתיב הלב והנשמה'. כולנו קשורים בלבבות אחד לשני. לכל מובילי השירות במופ"ת תגי שמות עם לב".
ספר: "'הנסיך הקטן'. בארבעת המשרדים שבהם עברתי במהלך תפקידיי היה לי ציור ענק של הכבשה והנסיך הקטן על קיר אחד, ושל העץ הנדיב על הקיר השני".
סרט: "'הקיץ של אביה'. הסרט הזה נותן לי חומר למחשבה כל פעם מחדש עלינו כחברה שקולטת, על הקשר בין אם לבת ועל השורשים".
מוסיקה: "שלמה ארצי ושלומי שבת"
מאכל אהוב: "תקלה. בעיה. שוקולד"
מקום בארץ: "רמת הגולן זה מקום לטייל בו, וגם למצוא צימרים".
הכי אוהבת בתפקיד: "היכולת שלנו לסייע לאנשים שזקוקים לנו".
הכי לא: "כשצריך לקבל החלטות קשות, ולחתוך בבשר החי. לדון בנפש האנשים, בוועדות חריגים שמקבלות החלטות כואבות".
דבר ראשון שאני עושה בבוקר: "קוראת תהילים".
שעה אהובה: "שעות הלילה. אני אדם שחי בשעות הללו".
אם לא הייתי בצבא הייתי: "שרת החינוך, זה היעד שלי שגם יתגשם".
חלום: "פעם חלמתי להיות מנהלת, והיום אני רוצה להיות שרת החינוך, לא בגלל הפוליטיקה, אלא בגלל הערך והסמליות של חינוך דור העתיד".
