הסביבה דואגת להזכיר לי ואני מודה, שרציתי השנה לא לדעת ולשכוח, שגם אני פעם הסתובבתי בחנויות של שוקולדים ובגדים ולא רק בחגים. זה מזכיר אירועים של יחד. לאלו שבמערכות יחסים זה איזה שעון מעורר, שמצלצל להזכיר שיש עוד הזדמנות, לעשות משהו רומנטי, כי לא היה זמן אחר להשקיע בארוחה לאור נרות או אמבטיה חמימה והרבה בועות.
קצת חבל לי בשביל כל אלה שמתעוררים ביום זה, ולא מבינים שיום כזה אפשר וצריך לעשות כמה שיותר בלי הגדרות של "חגים" מיוחדים שהמציאו להם שמות ושינו כמה שוקולדים לצורה של לבבות.
היום הזה מזכיר לי כמה אני משתוקק למערכת יחסים. אולי כי יום הזה נועד לזוגיות ולמי שאין, זה פשוט עוד יום רגיל, כמו שהמימונה היא לא בדיוק לאשכנזים.
למה צריך לעשות יום למשהו שצריך להיות בכולנו במשך כל השנה? הרי אין באמת מישהו שלא רוצה אהבה. ואם עושים יום של אהבה למה שלא יעשו גם יום של געגועים לכל מי שאין לא אהבה?
זה יהיה יום מוזר, אני בטוח שביום הזה אני אפגוש כמה אלפים בחוף הים. אחרי זה, אולי לא יהיה צריך לעשות יום געגועים נוסף, כי לכולם תהיה אהבה מהפגישות של כל הבודדים מאותו יום בחוף הים.
אני חוזר למציאות אחרי רגע קטן של הזיה, למה תקעו לי את היום הזה? חשבתי שאחרי היום הולדת של האקסית, לא צריך יותר לחזור בחזרה. פתאום היום הזה נפל, בלי קשר לכלום, אני רוצה לשכוח, אבל המוכר מהפיצוציה דואג להזכיר לי שיש היום מבצע, על כל בקבוק יין מקבלים ממתק במתנה.
יום אהבה אולי הוא יום טוב לפגישה ראשונה, להיכנס לאווירה, אולי זה מחזק את ההצלחה של הקשר החדש, למרות שבנינו, הכל בסוף שייך לרגשות שלנו ולמשיכה.
ומה אני אעשה ביום הזה? אחפש מבט מושלם. התנגשות קוסמית של שתי נפשות תאומות? או אולי אחת שמרגישה בדיוק כמוני עכשיו?
חשבתי שאחרי היום הולדת של האקסית, אני אוכל לחיות בשקט השנה, אבל החיים הם אירוניה מטורפת, וזה כל כך ברור לי שביום הזה יקרה משהו. משהו שהראש לא באמת רוצה, אבל הלב לא מקשיב לו.
האמת, אני לא צריך את היום הזה, כי ברגע שהאהבה תגיע אני אחגוג אותה, בלי עזרה של תאריך אחד. אני אחגוג את האהבה, כל יום, כל שעה וכל שנייה, לא בגלל שאני רומנטיקן מטורף, חסר פשרות שחי באגדות, אני רק יודע מה זאת אהבה. הרגשתי אותה והיא שווה הרבה יותר מיום אחד של אהבה בשנה. תחשבו על זה האם אנחנו באמת צריכים את היום הזה כדי לתת אהבה?
