טיפים לבחינה בתנ"ך

1. אם נשאלת על הקשר בין קטעים: תחילה הסבר בקצרה את הנאמר בכל אחד מן הקטעים, ואח"כ בדוק את אפשרויות הקשר הבאות:
א.סיבה ותוצאה
ב.תנאי ותוצאה
ג.כלל ופירוט
ד.ניגוד
ה.חטא ועונש (אולי: מידה כנגד מידה)
ז.נבואה והתגשמותה
ח.משל ונמשל או דימוי ומדומה.

אם אינך מצליח לקטלג את הקשר לאחת מהקטגוריות שהוזכרו, או שהקשר מורכב יותר, הסבר בלשונך במשפט או שניים את טיב הקשר המתקיים בין הכתובים.

2.אם נשאלת על קושי בכתוב: בדוק על איזה קושי נשאלת. האפשרויות הקיימות:
א. קושי לשוני- אי התאמה לשונית בטקסט, לדוגמה אי-התאמה מבחינת זכר- נקבה, או יחיד-רבים.
ב. קושי תחבירי- כאשר חלק מהמשפט חסר, לדוגמה נשוא, או במשפט מורכב- נעדר המשפט העיקרי.
ג. קושי תיאולוגי (אמוני, דתי)- בעיה המתקשרת להצגת הא?ל, למעמדו או למעשיו.
ד. קושי כרונולוגי- בעיה המתעוררת בקשר לרצף זמני האירועים המוצג בטקסט.
ה. קושי תוכני- הכוונה לשתי עובדות בכתובים, הסותרות זו את זו, או שטענת הכתוב סותרת את ההיגיון.

3.אם נשאלת על יסודות או רמזים מיתולוגיים בכתובים שלפניך: הכוונה לגורמים שבמיתוסים של המזרח הקדום ראו בהם אלים או הוצגו כבעלי כוחות אלוהיים, כגון: ים, תהום, תנין, לויתן, נחש, המאורות, השמים, בני האלוהים.

4.אם נשאלת על תורת הגמול/ שיטת הגמול בטקסט: הכוונה לאחת מהאפשרויות הבאות:
א. מידה כנגד מידה: כאשר סוג הגמול דומה לסוג המעשה (עין תחת עין, שן תחת שן), או ניתן למצוא קשר לשוני או אסוציאטיבי בין המעשה לגמול.
ב. גמול לדורות: הענשת בנים על חטאי אבותיהם, או שהבנים ניצלים בזכות צדקת אביהם.
ג. גמול קיבוצי: אדם מקבל גמול (שכר או עונש) על מעשי הזולת.
ד. גמול מיידי/אישי: הגמול ניתן לאדם בהתאם למעשיו: "איש בעוונו יומת" או "איש בצדקתו יחיה".

5.אם נשאלת על תפיסת האלוהות בטקסט, בדוק אחת מהאפשרויות הבאות:
א. אמונה באל אחד (מונותיאיזם) או אמונה באלים רבים.
ב. תפיסה גשמית של האל או תפיסה מופשטת של האל (על זמני, על מקומי, אין לו גוף וצלם).
ג. תפיסה אוניברסלית של האל (ה' אלוהי העולם ואלוהי כל הגויים) או תפיסה לאומית של האל (ה' אלוהי
עם ישראל).

6. אם נשאלת על שורש/ מילה / ביטוי מנחה בטקסט, פעל כך:
- סמן בטוש זוהר כל מילה, שורש או ביטוי שחוזר על עצמו- ורצוי שתקרא את הקטע פעמיים.
- לשורשים השונים שחוזרים על עצמם השתמש בצבעים שונים.
- השורש המנחה הוא בד"כ הצבע השולט, אך זכור שהמילה/הביטוי/השורש המנחה צריך לכוון לרעיון
המרכזי בכתוב. אם לא, בדוק שורשים אחרים ש"צבעת" ובחר בזה שאכן מכוון לרעיון המרכזי בכתוב.

7. אם נתבקשת לערוך ה ש ו ו א ה בין שני טקסטים, פעל כך:
- קרא את שני הקטעים (רצוי בתחילה לקרוא את הקטע הקצר מבין שני הכתובים ואח"כ את הקטע הארוך).
- סמן בטוש זוהר כל מילה/מונח חשוב המוזכר בשני הקטעים (שמות, אנשים, מקומות, רעיונות, השקפות דומים).
- סכם לעצמך מה נאמר על האיש/המקום/הרעיונות/ההשקפות בכל אחד מהקטעים.
- בשלב הבא – מצא דמיון, שוני, סתירות וכדומה בין שני הקטעים.
- אם נשאלת על הדומה והשונה: כתוב קודם על הדמיון בין הכתובים/הפירושים, ורק אח"כ כתוב על השונה. אל תערב בתשובתך לסירוגין פרטי דמיון ושוני.
- בהצגת השוני/ ההבדלים בין הכתובים:
כתוב את הפרט בקטע א' לעומת הפרט השונה בקטע ב'.
אח"כ השווה פרט שני בקטע א' לעומת הפרט בקטע ב' וכך הלאה.
זכור!! אל תכתוב את כל האמור בקטע א' ואח"כ את כל האמור בקטע ב', כי כך למעשה אינך עורך השוואה, אלא כותב את תוכן הקטעים בזה אחר זה.
- בשאלת השוואה, כדאי לערוך טבלה המשווה בין הקטעים. מותר לענות באמצעות טבלה!
אם יש לך זמן, נסח את התשובה אח"כ גם במשפטים שלמים וברורים.

8. אם נתבקשת לפרש את הפסוק עפ"י קרי וכתיב, זכור:
"כתיב"- הכוונה למילה הכתובה בתוך הטקסט, היא לא מנוקדת ולא קוראים אותה ע"פ הכתיב.
"קרי"- הכוונה למילה שרשומה בשולי הטקסט ואותה יש לקרוא במקום נוסח הכתיב.
- העתק את הפסוק לפי נוסח הכתיב- ופרש את הפסוק עפ"י נוסח זה.
- אח"כ העתק את הפסוק לפי נוסח הקרי- ופרש את הפסוק עפ"י נוסח זה.
·אם נשאלת איזה משני הנוסחים עדיף: עליך לבדוק כל אחד מהנוסחים (הקרי והכתיב) בהקשר לקטע כולו, ולא עפ"י הפסוק הבודד.
·תשובות אפשריות לשאלה על הסיבות להתהוות הקרי וכתיב:
- כאשר המילה הכתובה בטקסט הייתה משובשת או נכתבה בטעות, בעלי המסורה לא תיקנו אותה בטקסט עצמו בגלל קדושתו, אלא כתבו בשולי הטקסט את הקריאה הנכונה.
- לפני חתימת המקרא היו גרסאות שונות של הטקסט. כאשר המעתיק נתקל בשתי גרסאות, הוא רשם גרסה אחת בתוך הכתוב וגרסה אחרת לצד הכתוב.
- במקומות מסוימים בתנ"ך ניתן למצוא מילה גסה ולא מעודנת בטקסט (כתיב) שאינה ראויה להיות בטקסט, לכן בשולי הטקסט נכתבה מילה מעודנת יותר, שאותה יש לקרוא (קרי).

9. אם נשאלת על ההשקפה המקראית בטקסט, חפש אחת או יותר מההשקפות הבאות:
א. ה' פועל ומתערב בעולם ובמהלכים היסטוריים, לצורך הגשמת תוכניותיו.
ב. עמים שונים הם מטה זעם בידי ה' להעניש את ישראל (כמו אשור / בבל), או שהם מכשיר בידי ה' לגאול
את ישראל (כורש).
ג. עם ישראל הוא הנבחר בעמים, ולכן זה מחייב אותו לנאמנות לאלוהיו ולקיום מצוותיו וקירוב עמים
אחרים אל דרכי ה'.
ד. ירושלים היא העיר הנבחרת של ה' ובית יהודה (דוד) הוא השושלת הנבחרת ע"י ה'.
ה. אי קיום מצוות ה' גורר אחריו עונשים- ואילו צדיק יזכה בגמול חיובי.
ו. ה' הוא המושיע את עמו במלחמותיו, ולכן ההדגשה צריכה להיות על האמונה בה' ושלילת הכוח החומרי.
ז. עדיפות החוקים הנוגעים ליחסים בין אדם לחברו על החוקים הנוגעים ליחסים שבין אדם למקום ("מוסר" לעומת "פולחן").

10.ימי הצום במסורת היהודית המתקשרים לחורבן ירושלים:
א. צום 10 בטבת (הצום העשירי)- צום לזכר תחילת המצור על ירושלים, מלכים ב' כ"ה 1.
ב. צום י"ז (17 ) ב