במחקר שנערך בקרב 1231 סטודנטים בשנים א' וב' נמצא שיעור גבוה יותר של החלפת חוגים בקרב סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. עוד העלה המחקר כי שכיחות החלפת חוגים קטנה יותר אצל אלו שהשקיעו בתהליך קבלת ההחלטה ונועצו בגורמים מקצועיים. בראש צוות המחקר עמדו פרופ' איתמר גתי ותמר גדרון מבית הספר לחינוך ומהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
ממצאי המחקר מראים כי שיעור החלפת חוגים בקרב סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך היה גבוה יותר (31%) בהשוואה לסטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (25% בלבד).
"עלות הטעות בבחירת חוג יכולה להיות גבוהה", אומרים עורכי המחקר. "על בחירה לא מתאימה משלמים מחיר, לא רק פסיכולוגי וחברתי אלא גם כלכלי".
המחקר בדק סטודנטים שנשרו מחוג לימודים ולא סטודנטים שנשרו מלימודים גבוהים בכלל.
הערכת המצב הסוציו-אקונומי התבססה על התשובה לשאלה "כיצד אתה מממן את הלימודים?". הנבדקים יכלו לסמן יותר מתשובה אחת. (כאשר השיבו שההורים ו/או החסכונות ממנים את הלימודים קיבלו נקודות; כאשר השיבו שעבודה או מלגה שאינה מלגת הצטיינות מממנות את הלימודים ירדו להם נקודות.)
האם קיימת זיקה בין ייעוץ להחלפת חוגים? השאלון בדק האם הסטודנטים התייעצו עם מישהו קודם שבחרו בחוג הלימודים ואם כן, עם מי. בניתוח הסטטיסטי חולקו הנבדקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה כללה את אלו שלא פנו לייעוץ או שנועצו בבני משפחה ו/או בחברים, כלומר, במקורות זמינים ובעלי רצון טוב אך לא מקצועיים; הקבוצה השנייה כללה את אלו שהתייעצו באחד או יותר מאלו: יועץ לבחירת מקצוע, אדם שעוסק במקצוע, נציג מוסמך של האוניברסיטה, אתר האינטרנט של האוניברסיטה.
מהנתונים אפשר להסיק שהתייעצות עם גורמים מקצועיים מסייעת לקבל החלטה טובה יותר. 36% מן הסטודנטים שהחליפו חוג לימודים ציינו כי לא נועצו עם איש לפני בחירת החוג. ואילו מקרב אלו שפנו לייעוץ, רק 22% מצאו לנכון להחליף חוג.
