עדי, רפי ושני חיון סומכים אחד על השני "יותר מדי"
שלישיית חיון: האחים לבית חיון התפזרו בכל זרועות צה"ל. רב"ט רפי, שעובר השלמה חילית בשבטה, התגייס לתותחנים, רב"ט שני התגייסה לתפקיד מחסנאית טכנית בחיל האוויר, ורב"ט עדי התגייסה לתפקיד בקרית שליטה בחיל הים.
גיל: כמעט 20.
סדר הלידה: עדי, רפי ושני.
סדר הגיוס: רפי התגייס באוג' 04', ושני ועדי התגייסו באותו יום כחודשיים אחריו.
אחים נוספים: שתי אחיות גדולות, סיוון ולילך.
מגורים: רמת גן.
הביזאר: חוץ מהיותם שלישייה, משפחת חיון מכירה לפחות עוד שמונה שלישיות, אם לא יותר. עדי מצליחה לקלוט שלישיות תוך כדי הליכה ברחוב. "קורה לפעמים שאני רואה אבא עם ילד ושואלת אם הילד הוא חלק משלישייה, בדרך כלל אני צודקת".
נקודות דומות: מדובר בשלושה רקדנים. רפי, עדי ושני רקדו במשך מספר שנים בלהקה, וכולם אוהבים לשחק עם אבא עמוס. חוץ מזה, אין נקודות דומות רבות מדי. אמא חנה מעידה ששתי הבנות בשלישייה דומות לכל אחת מהאחיות הגדולות. רפי לא דומה לאף אחד. "הייתי מלבישה אותם פעם אותו הדבר כל הזמן", מספרת חנה. "היום כל אחד עסוק בדברים אחרים".
אני בחיים לא אשכח לך את זה 1: ביום הגיוס של רפי, ששתי הבנות יכולות להעיד עליו שהיה מרגש ("דאגנו לו"), שני הבריזה כדי לעבור טסט. לא רק זה, היא גם נכשלה.
אני בחיים לא אשכח לך את זה 2: כשרקדו בלהקה, התקיימה נסיעה משותפת להופעה בפורטוגל. השלישייה הייתה צריכה לבחור אח אחד שייסע, והוחלט על רפי. "חשבנו ששנה אחר-כך גם אנחנו ניסע", אומרות עדי ושני, מה שכמובן לא קרה בסוף.
יתרון: היתרון העיקרי עליו מצביעים האחים חיון הוא שאף פעם לא משעמם. "עוברים הכל ביחד, יש עם מי לחלוק דברים. חברה שלי כעסה עליי פעם שהייתי בבית ולא התקשרתי", מספרת עדי. "היא אמרה שבטח לא משעמם לי עם האחים שלי, אז שכחתי אותה. האמת, היא צודקת".
חיסרון: פיתוח תלות. "העובדה שעוברים הכל ביחד גורמת לחוסר עצמאות, לזה שאנחנו סומכים מדי זה על זה".
רחוק מהעין רחוק מהלב: כשלישייה שכן בוחרת לבלות יחד את ערבי שישי, הם משתדלים לתאם, עד כמה שאפשר, יציאות הביתה. "בשנה הראשונה הם לא נפגשו חודשים", מספרת אמא חנה. "הייתה אפילו פעם אחת ששני נסעה לבסיס של עדי לשבת". כששני נשארת לבד בסוף השבוע, שתי האחיות הגדולות מגיעות לארוחת ערב.
גיל: 19
סדר הלידה: ניצן, אופיר, אלעד.
סדר הגיוס: ניצן התגייסה ביולי האחרון ואלעד מספר ימים אחריה. אופיר התגייס בחודש שעבר.
אחים נוספים: אין, "נראה לי שעוד אח כבד עליי", מסביר אלעד. הבנים מעידים שניצן כן מעוניינת באחות קטנה.
מגורים: חיפה.
לא תאמינו 1: אמא רותי גילתה שהיא נושאת בבטנה שלישייה רק יומיים לפני הלידה. רותי, שעברה בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקות נוספות לאורך כל ההיריון, נאלצה לעבור כשבוע לפני הלידה לבית-חולים אחר. בתהליך הקליטה בבית-החולים החדש הצביעו הבדיקות שעברה על שלושה עוברים בבטנה. "נכנסנו כולנו לכוננות ספיגה", מסבירה רותי. "היינו מאוד יצירתיים, ארגנו עגלות מאולתרות".
לא תאמינו 2: כשנולדו, חילקה להם רותי צבעים, כדי להפריד בין האביזרים שלהם. אלעד קיבל את הצבע הלבן, אופיר את הצבע הכחול וניצן את הצבע הוורוד. החלוקה הזו מלווה אותם עד עצם היום הזה. "הם תמיד הלכו לכיוון של הצבע שלהם, בכל דבר".
מוטו: "שלושה זה תמיד ביחד". המוטו נחקק גם על מחזיק מפתחות שהעניקו ניצן ואלעד לאופיר לפני הגיוס. אגב, לפני שהגיעו לפרק הצבא בחייהם, הם לא היו חברים כל-כך טובים. "הצבא עשה לנו טוב", אומרת ניצן. "היום אנחנו הרבה יותר קרובים, דווקא בגלל שאנחנו לא רואים זה את זה הרבה".
נפגשנו כך: אחרי שאלעד לא ראה את ניצן זמן מה, הוא קיבל הודעה שהם לא יוצאים הביתה, אלא מוקפצים לעזה. אלעד: "פתאום, בעזה, ראיתי את ניצן מסתובבת לה בין ההריסות".
דברים דומים: מבחינת אופי, הם שונים לחלוטין. "אלעד ה'קלאבר', אופיר החכם ואני ה'צופיפניקית'", מסבירה ניצן. "לכל אחד יש את הדברים שלו, את המקום שלו, אבל יש בינינו גם השפעות הדדיות זה על זה. אופיר התחיל לצאת למועדונים עם אלעד, ויש לנו יותר חברים משותפים".
יתרון: "לכל אחד יש ארון משלו", אומר אופיר, "אבל בסופו של דבר, יש לנו בעצם ארון אחד גדול. הכל משותף. בכלל, יש הרבה דברים משותפים לדבר עליהם. במופע סיום התיכון, לדוגמה, היינו היחידים שהיו יכולים להתאמן על הצעדים של ריקוד הזוגות בבית. חוץ מזה, אנחנו לא מכירים משהו אחר, זו המציאות היחידה בינינו".
חיסרון: "אתה מחפש חולצה שאתה רוצה ללבוש", מסביר אלעד במרמור, "ואתה מוצא אותה מסריחה זרוקה בכביסה, או נעליים שאתה רוצה לנעול, ואתה מוצא אותן זרוקות מתחת לאיזו מיטה. או שאתה רוצה לשחק במשחק שאתה אוהב במחשב, ומוצא אותו מחוק עם שם של מישהו אחר".
גיל: 20.
סדר הלידה: עומר, עמית, רעות.
סדר הגיוס: עמית, עומר רעות. עמית ועומר היו אמורים להתגייס באותו היום לנח"ל, אבל עומר רצה לצאת לטייל ודחה את הגיוס. רעות עשתה שנת שירות והתגייסה שנה אחריהם.
אחים נוספים: נועם שיתגייס במארס הקרוב.
מגורים: בית יצחק.
מסורת משפחתית 1: גיוס לנח"ל. במשפחת פיק, עומר ועמית הם כבר דור שני של מתגייסים לנח"ל. גם רעות חשבה להתגייס לנח"ל, אבל זה לא הסתדר. נועם, האח הקטן במשפחה, צפוי להתגייס במארס וגם הוא מתלבט בנוגע לגיוס לנח"ל.
מסורת משפחתית 2: ארוחות שבת המוניות. כל אחד מביא את החברים שלו שאין להם איפה לבלות את ארוחת השבת. "בשבע וחצי בערך יש הערכות מצב טלפוניות. בעשרה לשמונה מוסיפים עוד כמה צלחות".
נקודות דומות: הכחשה טוטלית. עמית: "אנחנו אנשים אינדיבידואליסטים. לכל אחד יש אופי מאוד שונה. הדבר העיקרי שמקשר בינינו הוא זה שאנחנו אחים".
השלכות צבאיות: עמית: "אנחנו משרתים בבסיסים שונים, ככה שזה לא באמת קשור. כשעברתי ללשכה ועומר עבר הכשרה, חשבו שאני זה הוא. היו מתבלבלים בינינו הרבה. די מהר עשו את הקישור בינינו".
יתרון: עמית: "היתרון הגדול הוא שהבית תמיד מלא באנשים, חברים של כל אחד מאתנו, שזה יוצא הרבה אנשים. יש לנו מעגלי חברים שונים, אז בימי הולדת כל אחד מביא את החברים שלו וזה יוצא המון אנשים. חוץ מזה, כל דבר מקבלים פי שלושה. אין אפליות, אבל אי-אפשר לנצל את המצב, כי אנחנו לא דומים מספיק".
חיסרון: לטענתם אין. "גם אם עושים בינינו השוואות, הן תמיד חיוביות".
