נראה כאילו רק אתמול התקיימו בחינות הבגרות של הקיץ אבל הזמן עובר מהר כשנהנים והנה הגיעו להם בחינות החורף. הפעם תפתח את גברדיית המבחנים הבחינה "העדינה" בלשון.
ביום חמישי 12.1.06 תתקיים בחינת הבגרות בלשון. משך הזמן של הבחינה בלשון ושל שאלון א' בעברית הוא שעתיים וחצי.
למבחן מתכונות שונות:
א. המבחן בלשון לאינטרנים ונבחני משנה אינטרנים, שבו נבחנים רוב התלמידים.
ב. שאלון א' ושאלון ב' ב"עברית", שבהם נבחנים תלמידים אקסטרנים וחלק מתלמידי בתי הספר התיכוניים.
חלוקת הזמן המומלצת לבחינה בלשון היא:
פרק א'- דיוקי הגייה (כל השאלות חובה) - 5 דקות
פרק ב'- פועל (כל השאלות חובה) 20 דקות
פרק ג'- תורת ההגה ותצורת השם (יש לענות על 4 שאלות מתוך 8) 20 דקות
פרק ד'- תחביר ושחבור (יש לענות על 4 שאלות מתוך 7) : 30 דקות
פרק ה'- הבנה והבעה (יש לענות על כל השאלות) : 30-45 דקות
פרק ו'- הבעה (כתיבת סיכום) : 30 דקות
חלוקת הזמן המומלצת בשאלון א' בעברית היא:
פרק א'-הבנת הנקרא והבעה (כל השאלות חובה) - 90 דקות
פרק ב'-אוצר המילים והמשמעים ושם המספר (כל השאלות חובה) 30 דקות.
פרק ג'-תחביר ומערכת הצורות (יש לענות על 4 שאלות מתוך 8) 30 דקות.
ב חד"ק (חיריק, דגש, קמץ) או ב סד"ק (סגול, דגש, קמץ) ישתייך לבנין נפעל.
דוגמה: י?כ??נס, א?כ??נס. (הדגש משלים את ה נ של בנין נפעל, וכל אותיות השורש נמצאות).
ב.פועל בכל הזמנים שמתחיל ב חד"פ (חיריק, דגש, פתח) עם ד/ט/ת ישתייך לבנין התפעל. (הדגש משלים את ה ת של בנין התפעל, וכל אותיות השורש נמצאות).
דוגמה: ה?ט??פש, ה?ת??מר, מ?ד??ללים (חשוב: יש מספר פעלים יוצאי דופן, לכן חשוב שהפועל גם ישמע כמו בנין התפעל).
ג. אם הפועל שייך לבנין התפעל ויש רצף של שת/סת באות ה-2
וה- 3, סימן שחל שיכול עיצורים, (כלומר: ת' אינה חלק מהשורש. דוגמה: הסתכל = התסכל = התפעל). אם יש רצף של זד צט באות ה-2 וה-3 סימן שחלו שיכול עיצורים + הידמות חלקית, (כלומר: ד/ט אינן חלק מהשורש. דוגמה: הזדקן = שורש: ז ק נ
הצטלם = שורש: צ ל מ).
ד.פועל בזמן עתיד או בינוני (זמן הווה) שמתחיל ב קובוץ = בנין ה?פעל.
דוגמה: מ?רגש
ה.פועל בזמן עתיד או בינוני (זמן הווה) שהקובוץ שני = בנין פ?על.
דוגמה: מ?ש?לם
ו.פועל בבינוני (זמן הווה) שאינו מתחיל באות מ או נ ישתייך תמיד לבנין קל.
דוגמאות: שבור, סבור, קמל, יגע, חבוי, גלוי, סמוי
ז.פועל בבינוני (זמן הווה) או עתיד שמתחיל בפתח = בנין הפעיל.
דוגמאות: מ?כניס, ת?ל?ש?נ?ה, י?רגישו (הטיפ לא נכון אם יש גרונית: ה/א/ח/ר/ע אחרי פתח).
ח.פועל בבינוני (זמן הווה) שמסתיים ב xו?י דוגמה: חבו?י, גלו?י, סמו?י, ראו?י ישתייך או לגזרת נלי"ה או לגזרת נל"א.
כדי למצוא שורש וגזרה נעביר לזמן עבר. אם כותבים בעבר עם האות ה', הפועל ישתייך לגזרת נלי"ה. אם כותבים עם האות א', הפועל ישתייך לגזרת נל"א.
דוגמאות: ראוי = ראה = בנין קל, ר א י/ה
חבוי = בנין קל, ח ב א (התחבא, החביא)
טיפ! מקור נטוי שמסתיים ב Xו?ת = גזרת נלי"ה. דוגמה: לגלו?ת = ג-ל-י/ה
ט.גזרת נפי"ו (נחי פ' הפועל י/ו) ב פ' הפועל תמיד כותבים
י.פועל בזמן עבר שמתחיל ב נו? ואחריו קמץ או פתח ישתייך לבנין נפעל, נפי"ו.
דוגמה: נו?ס?ד/נו?ס?ד = נפעל, י ס ד.
פועל בזמן עבר שמתחיל ב הו? ובזמן הווה מתחיל ב- מו? (הומו) = הפעיל, נפי"ו.
דוגמה: הו?ליד, מו?ליד = הפעיל, י ל ד.
פועל שמתחיל בעבר ב ה?י = הפעיל, נפי"ו
דוגמה: ה?יטיב מ?יטיב = הפעיל, י ט ב.
פועל בכל זמן שמתחיל ב הו?/מו?/או? יו?-תו?-נו? = הופעל. הזדהו כאן 3 גזרות (נפי"ו, נעו"י, ע"ע כפולים). כדי למצוא שורש וגזרה יוצקים את שתי האותיות שאחרי התחילית לתבניות של בנין הפעיל:
הו?xיx = הפעיל נפ"י הוליד י ל - ד
ה?xיx = הפעיל נעו"י הקים ק ו - מ
ה?xx = הפעיל ע"ע הסב ס ב ב
·חלק מהשאלות עוסקות בהוראת הבניינים (משמעות הבניין):
פעיל
קל (פעל) דוגמה: ר?ק?ד, כ??ת?ב
פעל דוגמה: ס?פ??ר כ??נ?ס
הפעיל דוגמה: ה?כ?ניס, ה?כ?תיב
במקרים מסוימים בלבד בניינים נפעל והתפעל יכולים להיות פעילים. דוגמה: נכנס (נפעל), הסתכל (התפעל).
סביל
נפעל דוגמה: נכתב
פ??על דוגמה: ס?פר, כ??נס
ה?פעל דוגמה: ה?כנס, ה?כתב
גורם(= גורם למישהו או משהו אחר שיופעל)
פ??ע?ל דוגמה: ת??ק?ן את השולחן (= גרם לשולחן להיות מתוקן)
ה?פעיל דוגמה: ה?לביש (= גרם למישהו שיהיה לבוש)
חוזר (כלומר פעולה שחוזרת אל עושה הפעולה עצמו)
נפעל דוגמה: נמלט= מילט את עצמו
התפעל דוגמה: התלבש = הלביש את עצמו
הדדי(פעולה שנעשית ע"י שני צדדים בו זמנית)
נפעל דוגמה: נלחמו (אחד נגד השני)
התפעל דוגמה: התכתבו (אחד עם השני)
שינוי מצב
הפעיל דוגמה: מרקיב = הופך לרקוב
את + מילה אחריו = מושא (גם כאשר אפשר להכניס את...ה לפני המילה).
במקרה של + מילה אחריו = תיאור תנאי
דוגמה: במקרה של גשם יתבטל הטיול.
למרות/על אף/חרף + המילה שאחריו = תיאור ויתור
דוגמה: למרות הגשם יצאנו לטיול.
כדי + המילה שאחריו = תיאור תכלית (גם כאשר אפשר להכניס לבד את המילה כדי לפני המילה).
דוגמה: כדי להצליח בבחינה צריך לתרגל.
בסמיכות , הסומך (המילה השנייה בסמיכות) = לוואי
דוגמה: בעקבות החלטת הממשלה יקוצץ התקציב.
אם מתלבטים לגבי מילה מסוימת האם היא לוואי או תיאור מקום, מנסים להוסיף ש לפני המילה. אם הצלחנו, תפקידה לוואי.
דוגמה: היא שוכנה בבית נטוש שבלב (לוואי) העיר.
פסוקית שמפצלת את העיקרי במשפט מורכב, תהיה פסוקית לוואי או פסוקית תמורה.
