מכללה או אוניברסיטה – מה עדיף?

סטודנטים רבים שואלים את עצמם את השאלה הזו לאחר קבלת ההחלטה ללכת ללמוד, ועם ריבוי מספר המכללות בארץ, השאלה הזו נהיית יותר ויותר רלוונטית. קיימים תחומי לימוד, כמו רפואה ופילוסופיה למשל, שמי שמעוניין בהם אין לו יותר מדי ברירות, כי תחומים אלה נלמדים רק באוניברסיטאות. תחומי לימוד אחרים כמו בנקאות תמצאו רק במכללות. אז מה הם השיקולים שצריכים להילקח כשמתלבטים בין מכללות ואוניברסיטאות. 

תנאי קבלה למוסדות לימוד הם בדרך כלל שקלול ציוני תעודת בבגרות, ציון פסיכומטרי (לעתים חלקים מסוימים בפסיכומטרי, כמו רק כמותי) ו/או ציוני משוקללים של כל אלה. כל מוסד לימודים קובע לעצמו את תנאי הקבלה, ואלה משתנים לא רק ביניהם אלא גם על פי הביקוש לתחום הלימוד ואופי הלימודים. ככלל אצבע, תנאי הקבלה במכללות מקלים יותר מתנאי הקבלה באוניברסיטאות, אך רמת הלימודים במכללות לא בהכרח נופלת מזו שבאוניברסיטאות.  למשל, ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב נדרש ציון פסיכומטרי של מעל 600 וציון התאמה של 650 ומעלה. במכללה האקדמית אונו תוכלו להתקבל עם 600 או ממוצע בגרויות של 95 ומעלה.  

תנאי הקבלה הנמוכים יחסית במכללות פותחים לסטודנטים את האפשרות ללמוד את מה שהם רוצים גם אם הציונים שלהם לא גבוהים מאוד, ועם ריבוי מספר המכללות, יותר ויותר סטודנטים לא מוותרים על החלום שלהם ללמוד את מה שהם באמת רוצים.  

משך התואר הראשון הוא בדרך כלל שלוש או ארבע שנים במכללות ובאוניברסיטאות, אך המכללות הרבות בארץ מציעות פריסות של זמן הלימודים, זאת אומרת שבתיאום עם המכללה תוכלו להתאים את הלימודים לחיים האישיים שלכם (בית, עבודה). כמו כן, מכללות רבות מציעות לימודי הנדסאים שנמשכים שנתיים לעתים, מה שמאפשר לסטודנטים להשיג תעודת הנדסאי מהר יחסית ובמקצועות מבוקשים בשוק. לימודי ההנדסאים עשויים להיות מקפצה למשרות נחשקות בתעשייה וגם לתואר ראשון בהמשך למי שיחפוץ בכך. 

רמת הלימודים במכללות היא לאו דווקא נמוכה מזו של האוניברסיטאות! ידוע שהאוניברסיטאות עוסקות במחקר בנוסף להוראה הרגילה ולתרגולים, מה שיוצר רושם שהאוניברסיטאות טובות יותר, אך הרמה הלימודית לא מסתכמת בזה. מרצים מעולים ותוכנית לימודים יעילה ונכונה עשויה להעלות את רמת הלימודים, ואף להפוך את המכללות לטובות יותר בתחומים מסוימים. נכון שלימודי רפואה ולימודי תואר שני לא מתאפשרים במכללות, אך המכללות ידועות בלימודי החינוך, לימודי האומנויות ועוד.

מבחינת אופי הלימודים, המכללות נתפשות יותר כחברתיות ולא מנותקות מהסטודנטים הלומדים בהן. זה לרוב נכון, מכיוון שהמכללות לעומת האוניברסיטאות לא צריכת להתמודד עם מסה גדולה של סטודנטים. כמו כן, האינטימיות המתאפשרת במכללה תורמת לסטודנטים שזקוקים ליחס אישי ולקבוצות קטנות בשביל להפנים את הנלמד. המכללות ידועות גם בשיעורי העזר והתרגולים שהן מעניקות לפי הצורך לסטודנטים, ואלה יתרונות שלא יסולאו מפז. 

למרות, הווי לימודי יכול להתקיים גם באוניברסיטאות, אך הוא יתקיים בין הסטודנטים יותר, או בפקולטות מסוימות ששמות לפניהן את היחס האישי לכל סטודנט. 

בשל תנאי הקבלה הנמוכים וריבוי המכללות, האוניברסיטאות מסמלות יוקרה לעומתן. אבל תתנו לזה להטעות אתכם, מכללות רבות מעמידות רף לימודים גבוה לא פחות משל האוניברסיטאות ונחשבות יוקרתיות. מועמד ללימודים שיודע מה הוא רוצה ומשקלל לעצמו את היתרונות והחסרונות, לא צריך לתת ליוקרתיות להפריע לו, אלא לבחון את הפרמטרים השונים ולהחליט מה ייטיב עמו. 

עלויות שכר הלימוד מתחלקות לשלושה: שכר לימוד אוניברסיטאי, שכר לימוד במכללות ציבוריות ושכר לימוד במכללות פרטיות. שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות מפוקח ומסובסד על ידי המועצה להשכלה גבוה. למשל בשנת תשפ"ג, שכר הלימוד עמד על 10,932 לשנה בלימודי תואר ראשון. שכר הלימוד במכללות הפרטיות לעומת זאת עשויות לעמוד על פי שלושה לשנת לימודים אחת. 

אז מה מתאים למי? לא נוכל לענות על השאלה הזאת. ישנם בוגרי אוניברסיטאות מרוצים ולא מרוצים ובוגרי מכללות מרוצים ולא מרוצים. כנראה שהדבר הכי נכון למועמד לעשות הוא פשוט לשאול את עצמו את השאלות הנכונות: האם ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלי מתאימים או שכדאי שאשפר ציונים או אירשם למכינה? האם אני צריך ללמוד בכיתה קטנה או שהרצאה באולם גדול מתאימה לי? כמה אני מוכן לשלם? מה אני באמת רוצה ללמוד?