לזכרו של יצחק רבין
"האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל" (יצחק רבין, בעצרת למען השלום שבסופה נרצח, 4/11/95).
|
03-11-2005 10:15:00
"אני, מספר אישי 30743, רב אלוף במילואים יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל וחייך בצבא השלום, אני ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים, אנו יוצאים היום למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה-המלחמה על השלום (26.7.94, על מדשאת הבית הלבן).
"אומרים שהמנהג הקדמון ללחוץ יד בא בשל הצורך להוכיח שלוחץ היד אינו מחזיק נשק. לחיצת היד הפומבית הראשונה של המלך ושלי, לפני דקה או שתיים, באה לסמל הרבה יותר מזה: שני העמים לא יחזיקו יותר בנשק האחד נגד השני.. הוד מלכותו , מדינת ישראל כולה לוחצת את ידך" (יצחק רבין למלך חוסיין,26.7.94 על מדשאת הבית הלבן)
"רצח רבין הוא נקודת שבר בתולדותיה של האומה היהודית, נקודת שבר אשר עלינו לעשות הכל על מנת שדומות לה לא יקרו עוד לעולם...במעשה הרצח של ראש ממשלה בישראל ירדנו עד עפר. ירדנו כולנו. כי גם אם היה המעשה מעשה של יחיד, שפל ומנוול, תרמו לו השנאה, האלימות וחוסר הסובלנות שפשו בנו, בכולנו... יום הזכרון לרצח יצחק רבין חייב להיות יום של חשבון נפש לאומי, וגם יום של התחייבות מחודשת לקיים בתוכנו את חובת הסובלנות האמיתית. בלעדיה אי אפשר לדבר על אחדות אמיתית בתוכנו, אחדות שהיא כה חיונית לנו אל מול המבחנים העומדים בפנינו" (רה"מ אריאל שרון 11/2003 בנאום שנשא בפני הכנסת).
התמונה באדיבות מרכז יצחק רבין, מאוסף פרטי רות אפרת.
