לפני כשנה, מצאתי דירה די נחמדה בראשל"צ, בית פרטי שלושה וחצי חדרים עם חצר ענקית, עצי מנגו,אגוזים, לימונים ותפוזים כמו שאומר השיר: "זה היה ביתי, עם עצים ולול היה ביתי...".
הייתה לי שותפה נחמדה ושלושה חתולים שמדי פעם הייתי מגלה אחד מהם רובץ לו במקלחת ומסתכל עליי בעיניים שזוממות משהו אסור כמו: "בא לי לקפוץ עלייך וללקק מגופך את הסבון הנוזלי.
השנה כמעט הסתיימה ושלושה שבועות לפני סיום החוזה, בעלת הבית הנחמדה שלי מתקשרת ומנסה לדבר בנחמדות, להרגיע את המצב כמו שאומרים: "קרן יקירתי, את צריכה לפנות את הדירה תוך שלושה שבועות, פשוט החלטנו לשפץ והחוזה שלך גם ככה נגמר..."
שפופרת הטלפון נפלה לי מהיד, פי נשאר פעור לרווחה, בולע את הזבובים השחורים שעפים במטבח.
20,000 מחשבות מתרוצצות במוחי, מנסה לעכל את הבשורה, איך אני מוצאת דירה חדשה ב- 21 יום? ועוד דירה עם שותף/ה שזה הופך את העניין לקשה יותר.
המסע מתחיל מסע בג'ונגל (הווה אומר העיר ראשל"צ). אמצעי תחבורה: כרכרה יד שנייה (הווה אומר האוטו שלי). היעד: טירה מכושפת מתקופת מלכותה של מלכת אנגליה הקודמת (הווה אומר דירה פשוטה ברחוב במרכז ראשל"צ)
לדירה הראשונה שהלכתי, נכנסתי במלוא המרץ. פותח לי את הדלת, גבר בשנות ה 40, חצי גופו ערום, מלא בקצף אמבט, קצף גלוח על פניו וכולו מחויך מאושר. "מותק בואי כנסי, יש פה נוף מדהים.., עוד לא ראית מימייך דבר כזה, ברגע זה הספיק לי לראות אותך ולהחליט שאת האמבטיה הבאה שלי, אני בטח עושה לבד ולא כאן בדירה.
הבחור הראה לי נוף של שדה קוצים,עם בקבוקים זרוקים על השיחים וטען שזה הפרדס הכי יפה בארץ, כנראה הוא היה על סמים קשים.
יצאתי מהדירה כשבא לי להקיא, אבל אמרתי לעצמי, זאת רק הדירה הראשונה, אל תתייאשי, הדירה הבאה תהייה הרבה יותר טובה.
לאחר מכן הגעתי לדירה שהחדר שלה היה כל כך קטן שאפילו הנמלים הקטנות שהסתובבו בדירה לא העיזו להיכנס לחדר זה לא לסטייל שלהן!
הגעתי לווילה, ענקית, מפוארת, הרבה חדרים, אבל חמישה שותפים גרים בוילה, כנראה שבעל הבית החליט להפיק תוכנית חדשה של "פרויקט Yלמבוגרים בלבד".
אחרי זה הייתי בדירה שהשותף רק תחקר אותי על הרגלי הסקס שלי "מה זה כל כך מעניין אותך? אתה זומם לתקוף אותי בלילה ולנסות עליי תנוחות חדשות?
התייאשתי.... התיישבתי על ספסל ציבורי בגינה, פחית רד בול בידי, אולי זה יצמיח לי כנפיים, ויטיס אותי לטירת חלומותיי...
התחלתי לדמיין בראשי את בית חלומותיי.
ארבעה קירות משוקולד לבן, שהגגות יהיו מכוסים בסוכריות ריבת חלב וכמובן שעמי ותמי לא ישכחו לבוא לבקר ולתת ביס מהגג שיגרום להם לעונג מושלם.
בחדר שינה תהייה מיטת מים ענקית, וילונות שקופים, לא בצבע אדום, שאף אחד לא יחשוב במקרה שהוא נמצא ברחוב החלונות האדומים ושהחלפתי מקצוע מתוך ייאוש, ואז איש הכבלים יצלצל בדלת, אני אמשוך אותו היישר לחדר השינה ונתענג לנו על מיטת המים עד שנטבע ב"ים של דמעות" ו...
נו באמת איזה סיפור קיטש מה קורה לי? לא הגיע הזמן למצוא בית אמיתי? עם שכ"ד סביר, שותף נורמאלי חדר גדול ואבזור בסיסי יש כזה דבר ביקום? או שדירה כזאת קיימת רק בחלל החיצון?
הכנתי רשימה בסיסית: דרושה דירה מתוקה להפליא, עם חדר בגודל של פיל, שותף שרב הזמן נמצא בחו"ל, או אצל הוריו בצפון, רהוט מתקופת המאה ה- 20, נוף אל הים, מחיר מוזל..
טוב אולי הגזמתי...
והמרוץ ממשיך ריאלטי טיוי של עצמי "רצים לחורבה", ראיתי עוד המון דירות
שלא מצאו חן בעיניי, ואז התחילו הריבים עם ההורים, "את כזאת בררנית..., מה הסיפור, בסה"כ דירה" אז הלכתי לראות דירות של העשירון העליון, עם שומר בכניסה, סאונה וחדר כושר.. אבל המחירים... בשמיים והתקציב שלי מתאים יותר
לדירות הנמלים.
לאחר שבועיים באמת מצאתי דירה והגעתי למסקנה שאם אתה נכנס לדירה ומרגיש בית, מרגיש שכאן אתה רוצה לגור, תחושה אמיתית של שייכות והשותף/ה סבירים,כאלו שתוכלו להסתדר איתם גם ברגעים הפחות טובים- זאת כנראה דירת החלומות.
אמנם אין לי קירות משוקולד.. תמיד אפשר לקנות מהקיוסק שלמעטה ולהתחיל לטייח את הקירות.
לכל מחפשי הדירות המון בהצלחה!
