הסמכת קבלנים!

בשנת 2018 נכנסה לתוקף רפורמה מקיפה שמשפיעה על קבלנים רבים מאוד, ובפרט בתחום השיפוצים. מטרתה של הרפורמה הייתה לספק רמה גבוהה יותר שירות, ושל ודאות, לכל מי שזקוק לשירותי קבלן שיפוצים, קבלן איטום, קבלן בתחום עבודות העפר והאספלט, האינסטלציה, מעליות ומדרגות נעות, ועוד ועוד.

כתוצאה מכך מי שרוצה להפוך לקבלן מצליח באמת חייב לעבור הסמכה אחת משמעותית במיוחד: רישום בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון. בכתבה זו תמצאו מידע על הליך הרישום, הקריטריונים שאיש מקצוע חייב לעמוד בהם כדי להיכלל בפנקס, ההסמכות שנדרשות עוד קודם לכן והתועלות הבולטות של קבלת התואר 'קבלן רשום'.

היחידה במשרד הבינוי והשיכון שממונה על רישום קבלנים בפנקס הנ"ל נקראת רשם הקבלנים. על-מנת להגיש בקשה לרשם הקבלנים נדרש איש המקצוע להציג ניסיון בתחום שבו הוא פועל: בנייה, שיפוצים, איטום, עבודות עפר וחציבה, גשרים, אינסטלציה ומערכות כיבוי אש ויש עוד ענפים רבים. קריטריון נוסף הוא ההכשרות שעבר הקבלן, וליתר דיוק יש צורך בשילוב בין ניסיון לבין הכשרות.

כך למשל קבלני בנייה שהם מהנדסים חייבים בשתי שנות ניסיון מעשי. קבלני בנייה שהם בוגרי בית ספר להנדסאים או טכנאים חייבים לצבור 4 שנות ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות לפני שיוכלו להיכלל בפנקס, ובענפים כמו שיפוצים, איטום מבנים, מתקני אנרגיה סולארית, ביצוע קווי מים וביוב, הנחת קווי תקשורת ועבודות אספלט הניסיון המינימלי הוא 5 שנים.

הקריטריון השלישי הוא היעדר הרשעות בעבירות הקשורות לעיסוק המקצועי. קבלן שגורר עבירה כזו נדרש להמתין 3 שנים ממועד ריצוי העונש ועד לרישום. קריטריון רביעי מגביל קבלנים שנמצאים בהליך פשיטת רגל (או בשמו העדכני, חדלות פירעון ושיקום כלכלי).

בחלק מהענפים, רשם הקבלנים עורך גם מבחן הסמכה מיוחד לכל אנשי המקצוע שמבקשים להיכלל בפנקס של משרד הבינוי והשיכון. בפרט ישנם מבחנים כאלה לקבלני שיפוצים וקבלני איטום. כדאי לדעת שגם אנשי מקצוע ותיקים ומנוסים עלולים להיכשל בבחינה - שכוללת שאלות רבות בנושא הבטיחות והגהות וכן לגבי תקנות וחוקים רלוונטיים.

ניתן לעבור קורס הכנה למבחן של רשם הקבלנים. בהקשר זה חשוב לדעת שישנם שני סוגים של קורסים: קורס שמוכר ע"י הרשם וקורס שאינו מוכר ע"י הרשם. בשני המקרים הלימודים מעניקים ידע רלוונטי, אולם קורס שמוכר ע"י הרשם מספק בנוסף שתי הטבות משמעותיות: ראשית, אפשרות לעבור מבחן מקוצר - קבלני שיפוצים למשל יתבקשו לענות על 50 שאלות במקום 100; ושנית, במקרה של כישלון, אפשרות להגיע למועד נוסף כבר אחרי חודש במקום המתנה של חצי שנה.

ההבדל בין קבלן שיפוצים לבין קבלן שיפוצים רשום הוא משמעותי גם עבור איש המקצוע וגם עבור הלקוח. 

יתרון אחד של הרישום הוא האפשרות להשתתף במכרזים ציבוריים, בעוד שקבלנים לא רשומים, גם אם כבר זכו במכרזים כאלה עד לרפורמה, מנועים מלעשות זאת. יתרון שני הוא ההיקף הכספי של העבודות שקבלן מוסמך לבצע - ללא רישום התקרה היא כ-47,000 ש"ח או 90,000 ש"ח (בהתאם לענף) ואילו עם רישום, מיליוני שקלים. יתרון שלישי הוא האפשרות לקבל היתר להעסיק עובדים זרים באופן ישיר ומבלי לשלם עמלות תיווך יקרות.

מבחינת הלקוח, אמנם גם קבלן לא רשום עשוי להיות איש מקצוע שעבר קורסים בתחום וצבר ניסיון, אולם הרישום בפנקס מעיד על הכשרה יסודית יותר והסמכה ע"י גוף מקצועי, ניטרלי ומחמיר. בנוסף, קבלנים רשומים עלולים להימחק מהפנקס אם יוגשו נגדם תלונות שיתבררו כמוצדקות, ולכן הם מקפידים על מילוי כל ההתחייבויות שלהם. בהתאם, הזמנה למשל של קבלן שיפוצים מחברת שיפוצים ומרוצים מבטיחה ראש שקט באמת, שכן לחברה יש למעלה מ-20 שנות ניסיון בתחום, צוותים רבים בפריסה ארצית רחבה ושירות שידוע כאמין ומקצועי.