מה היה הרגע הכי מרגש בשירותך הצבאי?
"רבע שעה לפני שקיבלתי את הפלוגה שלי, יצאתי משיחה עם המג"ד, וראיתי חי"ת גדולה של חיילים. חשבתי לעצמי שמאחורי כל תיק עומד חייל, ומדובר בקרוב ל-100 תיקים. המחשבה על כך שכל אלה עומדים להיות באחריותי, ריגשה אותי מאוד. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהתרגשתי כל-כך בשירות".
מהי התכונה החשובה ביותר למפקד לדעתך?
"להיות בן אדם, זה הערך החשוב ביותר, לדעתי. כך אני גם מחנך את המפקדים שלי. חייל שמרגיש אכפתיות וכבוד הדדי ממפקדו, ייתן מעצמו כפליים".
מה אתה מזניח בגלל השירות הצבאי?
"אני שרוף על מכוניות מאז שנולדתי, ויש לי בבית אוסף של כ-50 מודלים מוקטנים של מכוניות, ביחס של אחד לאחד. אני חולם שיום אחד תהיה לי מכונית רצינית, ואולי אפילו אזכה להיות נהג ראלי. בהזדמנות הכי קרובה - אני רוצה לעשות רישיון לרכב מירוצים".
איזו דמות השפיעה עליך?
"יש שני אנשים שהשפיעו עליי. הראשון הוא קרוב משפחתי המנוח, אל"ם נביה מרעי. לאישיותו ולמורשתו יש חלק בכך שאני קצין בצה"ל. אני חולם להגיע יום אחד לאן שהוא הגיע, ואפילו רחוק מכך. הדמות השנייה היא האלוף (מיל') דורון אלמוג. בזמן שגדוד חרב היה בעזה והוא היה אלוף פיקוד הדרום, יצא לי לראות אותו מדבר פעמים רבות, והוא הרשים אותי מאוד".
מהו הרגע בשירותך בו הרגשת גאה או מסופק?
"קודם כל להיות קצין, זו גאווה. רגע מיוחד שזכור לי התרחש כשהייתי מ"מ צעיר, בן 19 בערך, כשסביבי מ"מים מבוגרים יותר, והיה לי את הסיפוק שבלגרום לחיילים לסמוך עליי למרות גילי הצעיר".
אתה זוכר רגע בו נמאס לך מהכל ורצית לעזוב את הצבא?
"לא היה רגע כזה. שירות קבע בא מרצון, כי מן הסתם הצבא זה לא המקום להתעשר בו. מעולם לא הרגשתי שנמאס לי או שאני רוצה לעזוב. באמת כיף לי".
