מי שנמצא בשוק הרווקים רווקות יודע שיש משהו, שלא משנה כמה תנסה לדחות, למנוע או לעצור אותו הוא תמיד יהיה שם, מחכה לרגע בו לא תהיה מוכן ויתקיף. ואז רגע אחרי ההתקפה אתה תחפש מושיע זמין ומהיר או בחלק מהמקרים את יד ימין ותפתח במרוץ אחר הפורקן. כן כן.. זוהי בכבודה ובעצמה- החרמנות.
"אני אומרת לך, אני הולכת ברחוב ועוצרת את עצמי בכוח לא להתיישב על כל עמוד שאני רואה, זה נורא!" אמרה לי חברה טובה לפני כמה זמן. ככה זה, כשנמצאים בקשר, יש מין זמין בכל רגע שלא תרצה. חרמנות, במקרה הזה היא מתוקה ומוסיפה לרומנטיקה בייחוד כשהיא מתקשרת אלייך ואומרת לך "ממי, בא לך שאני אקפוץ אליך לשעה, נורא מתחשק לי לטרוף אותך".. פה החרמנות היא בעלת תשובה מהירה וברורה. אבל מה קורה כשאתה רווק ואין לך תשובה ברורה וזמינה? כאן בדיוק מתחילה הבעיה... כאן השכל מפסיק לחשוב ומה שמוביל זה מה שזמין.. לפניכם כמה סיטואציות לא מוצלחות בבחירת הפורקן המזדמן-
לנצל את העובדה שתושב חוץ מהקיבוץ שלך עוזב מחר, לשכב איתו, לצאת מהחדר שלו ממש מוקדם בבוקר כדי שאף אחד לא ידע, ולגלות שממש מחוץ לחדר יושבים כל החבר'ה שחזרו מעבודות הלילה בפרדסים, אוכלים ארוחת בוקר, מסתכלים ומחייכים...
לצאת עם מישהי לפגישה ראשונה, לחזור אליה הביתה, לשכב איתה וליצר קולות רועשים למדיי, ובבוקר לצאת ולגלות שהיא גרה עם ההורים, הם בדיוק עכשיו מכינים ארוחת בוקר ומזמינים אותך להצטרף..
להרוס ידידות של שנים, להתחרמן בפרעות, לגלות לו פנטזיות, נסתרות ואז לגלות שיש לו איבר קטן ושהוא גומר מהר, ושכל מה שנשאר לך לעשות בזמן ההתעלסות, זה לחשוב על מתי לעזאזל בפעם האחרונה ניקו את קורי העכביש מהתקרה...
או מאידך.. לפרום ידידות של שנים, להתחרמן בפרעות ואז רגע לפני שהעניינים נהיים חמים במיוחד היא אומרת לך שזה מהר לה מידי...
אין כמו החרמנות.. זהו בין המצבים היחידים שיכולים להוציא אותך מדעתך, לגרום לך להסתכל על מיסטר בין ולחשוב שיש לו דווקא צדדים שווים, לשכב עם האקס, לפנטז על האינסטלאטור שמתכופף, או לשכב עם מישהי שאמרה לך שהיא מאוהבת בך ולגלות שאחרי זה היא חושבת שגם אתה מאוהב בה.. אבל גם לגברת החרמנות, כמו לכול דבר בחיים, יש משהו שיכול לגבור עליה או לעמעמה- הזמן.
"תחשבי על זה,התנזרות ממין, זה כמו גמילה: בחודש הראשון כל דבר בצורת גליל גורם לך לרצות להתיישב עליו ולא לשחררו. בחודש השני החרמנות דועכת מעט, כל הגברים שנראו לך מהממים חודש קודם מתבררים כשמנים, מכוערים או זקנים והמוכר במכולת מנחם אותך במבט מבין וחרמן כשאת קונה ממנו קילו שוקולד ומוסיפה לזה גם גלידה..
אבל בחודש השלישי ממש כמו גמילה אמיתית, הפרכוסים מפסיקים, ההזיות נחלשות, המרצה של פיסיקה חוזר להראות כמו איינשטיין ולא כמו קלינשטיין ואת מרגישה ממש כאילו נולדת מחדש! הציפורים מציצות, השמיים כחולים והעמודים חוזרים לתמימותם" הסבירה לי אדווה, חברה טובה שלי, שנייה אחרי שסיפרתי לה על הסקס עם האקס עקב ביקור הפתע שערכה לי גברת החרמנות.
רגע לפני שהשתכנעתי שדבריה נכונים וכל מה שעליי לעשות הוא להתאזר בסבלנות (חלילה לא להזדיין בסבלנות שלא אהרוס את גמילתי), הופיע מולנו כושי גדול עם שרוואל לבן צמוד, ממש כמו בקומדיה גרועה, וכל מה שנותר לי לעשות הוא למשוך את אדווה מהעמוד הקרוב עליו התיישבה ולשכנע אותה שעוד 3 חודשים זה יעבור... אהה.....
אז לפני שאני גומרת.. את הטור, הרשו לי לעוץ לכם עצה- עזבו את הגמילה, עזבו את הסבתא הפולנייה שדורשת חתונה! בתקיפה הבאה של הגברת- תיהנו, רק עשו לעצמכם טובה- רגע לפני שאתם גומרים לבחור את זוגתכם או זוגכם לפורקן- בידקו טוב טוב את הסביבה, את האמצעים איתם הוא מגיע, את הסיטואציה ואת גודל ההשלכות שיהיו לאחר מכן- ואם השטח נקי, אז למקומות, היכון, רוץ!
