האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

ללמוד איך ללמוד

מתחילים ללמוד באקדמיה!? מתי למדתם איך ללמוד? מה לעשות בזמן הרצאות?

יורם לימודים |
רייצ'ל טומס רזניק
מנהלת מרכז לאה ונפתלי לנגישות וטיפוח כישורי למידה, המרכז הבינתחומי הרצליה

מתחילים ללמוד באקדמיה!? מתי למדתם איך ללמוד? מה לעשות בזמן הרצאות? איך לתכנן לו"ז שבאמת עובד? והאם אתם יודעים מה חוקרי המוח אומרים על למידה? 

לימודים אקדמיים ובעיקר כאלה המשלבים למידה מרחוק מחייבים מיומנויות אקדמיות וניהוליות רבות. בחרתם ללמוד תואר ראשון? ההצלחה האקדמית שלכם תלויה רבות בכישורי הלמידה והניהול שתבצעו כסטודנטים. וזו הסיבה שבמרכז כישורי הלמידה שבדיקאנט הסטודנטים במרכז הבינתחומי פותח קורס מודולרי וייעודי - 'ללמוד איך ללמוד' המתבסס על חוקרי המוח והלמידה המובילים בעולם.

רייצ'ל טומס רזניק - צילום - כפיר בולוטין


היכרות עם עקרונות יסוד בנושא מוח, למידה וניהול עצמי כמו גם התמודדות עם אתגרים של דחיינות, קשיי אתחול, מולטי-טסקינג וכד' יספקו יתרון משמעותי גם בעולם הקריירה התחרותי. ידע זה מקנה לסטודנטים נקודות פתיחה גם לתארים המתקדמים וגם לעולם הקריירה המשתנה.
הלמידה האקדמית דומה למרתון ארוך- בו צריך לנהל, לווסת ולשמר את המשאבים (המנטליים, הפיזיים והרגשיים) לאורך זמן. לכן כישורי למידה וניהול באקדמיה מתחילה עם 'ארבעת העקרונות למרתון מוצלח':
העקרון הראשון הוא הכנה למרתון וכולל תכנון שגרת למידה אקדמית. שמירה על הרגלים ושגרה חוסכת משאבים מוחיים, מסייעת ללמידה, עמידה במטרות ותחושה הצלחה. הכנה טובה לכול קורס עם דרישותיו ודרך העברתו תמנע הפתעות ועיכובים. כדאי גם לבחור מראש שיטה לארגון כל חומרי הלמידה בתיקיות בכדי למנוע כאוס ובזבוז משאבים מוחיים מיותרים על חיפוש סיכום או תרגום שקיבלנו ואנחנו לא מוצאים.

פעמים רבות, דווקא בלמידה מרחוק הסטודנט יכול להתאים את הלמידה לפי הסגנון האישי שלו ובכך לשפר את הלמידה. מומלץ לתכנן את הצפייה בהרצאות לשעות הריכוז והשקט (אם אתם עוד לא יודעם מהם, ניסוי וטעיה היא הדרך ללמוד מה עובד לכם). כדאי לבחור את קצב הצפייה בהרצאות מוקלטות (לעצור, לחזור אחורה, לרשום נק' ולבסס את ההבנה). גם את סביבת הלמידה הסטודנט יכול להתאים לצרכיו - תאורת ספוט או תאורה מרכזית, כיסא ושולחן (המיטה מחוץ לתחום), מוזיקת רקע או שקט מוחלט. סביבת הלמידה משפיעה מאוד על הריכוז והזיכרון של החומר ולכן תרצו לארגן אותה ולשמור עליה מסודרת ומובדלת משאר חלקי הבית (או החדר) אשר יהיו אזורי פנאי.

כמו בריצת מרתון הכנה לריצה והתאמה אישית אינם מספיקים. צריך לרדת למסלול ולהתחיל לרוץ. העקרון השלישי הוא השתתפות ומעורבות. קורס אקדמי הנלמד מרחוק הוא לא קורס חופשי! כל חוקרי המוח מסכימים כי הדרך להצלחה אקדמית היא להיות לומד פעיל, מעורב בלמידה ומשתתף. מומלץ ללמוד טכניקות להקשבה פעילה בהרצאות שיסייעו לריכוז ולזיכרון של המידע.
המטרה במהלך הסמסטר האקדמי היא להיות 'על זה' כל הזמן. כמו בריצת מרתון שיש מאמן/תזונאי, גם באקדמיה אחד הדברים שיכולים לסייע מאוד הוא שמישהו אחר יהיה 'על זה איתך' – לדוגמא חבר ללימודים שיודע שאת צריכה לכתוב עכשיו עבודה. עצם העובדה  שיש עוד  מישהו בתמונה שעוקב ומעורב יכולה לסייע מאוד בביצוע המשימות (Accountability friend'').
רצתם פעם מרתון? וספרינט? אחד ההבדלים המהותיים הוא היכולת המנטלית לשימור ההנעה ולניהול כל המשאבים הנדרשים בכדי להתמודד עם האתגרים שצפויים בדרך. כך בדיוק גם בלימודים האקדמיים. 

ולכן, העקרון הרביעי והאחרון למרתון מוצלח הוא המוטיבציה. חוקרי מוח ולמידה מציינים את החשיבות הגבוהה של ניהול המוטיבציה שלנו. בכדי ללמוד המוח שלנו זקוק להפוגות, למילוי מצברים, לפעילות גופנית סדירה ותזונה טובה. גם תכנון של זמן פנאי עם חברים ובני משפחה הוא חלק מניהול השגרה האקדמית. כל אלו אינם מותרות שניתן לוותר עליהם. כדי לשמר את המוטיבציה שלכם לאורך זמן רשמו לעצמכם במקום בולט מה מניע אתכם? לאן אתם שואפים בכול קורס? ולעומת זאת מה יכול לחבל במוטיבציה שלכם? (משימות גדולות ומורכבות מידי, הוראות לא ברורות, חוסר וודאות, שעמום).

ולבסוף, כאשר אתם מצליחים לבצע, גם משימה קטנה, פרגנו לעצמכם. השיטה המניבה תוצאות היא להקפיד לחזק את עצמנו מיד לאחר ביצוע ועמידה ביעד. אנחנו עובדים על הצלחות קטנות. זוכרים שרק התחלתם להתאמן למרתון, כל אימון הוא הישג בדרך.
שני אתגרים נוספים העומדים בפני הסטודנטים הם הפסקות וניהול הקשב.

רובנו יודעים את מה שחוקרי המוח מזכירים כול הזמן- אנחנו חייבים לקחת הפסקות מהלמידה ולהיזהר מ-Overlearning. האם מישהו לימד אתכם מהי הפסקה טובה למוח? איך לקחת הפסקה? ובעיקר איך לחזור מההפסקה? כמה טיפים על קצה המזלג: הפסקות אתם קובעים מראש מתי לקחת (לא כשהבטרייה/'המוח' כבר התרוקנו לחלוטין), הפסקות איכותיות יכולות להיות: הליכה קצרה בחוץ (ראו סטיב ג'ובס), תרגול מדיטציית מיינדפולנס, בישול, ציור/צביעה, גינון, הקשבה למוזיקה ובהייה! (ראו ספר : Celeste Headlee (DO NOTHING 
וטיפ אחרון, רשמו לעצמכם 3 דברים מהם אתם חייבים להימנע בזמן הפסקה-,לדוגמא: עוד זמן מסך (נוסה ולא עבד: 'רק עוד פרק אחד בנטפליקס'), שיחת טלפון עם מישהו שיעצבן אתכם, או להתחיל לנקות את הבית אם אתם חולי ניקיון ולא תצליחו לעצור את עצמכם עם סיום ההפסקה. לקחת ולחזור מהפסקות היא מיומנות לכל דבר- התאמנו בה עד שתצליחו (Practice makes permanent'').

המרכז הבינתחומי הרצליה - צילום עמית גירון

ניהול הקשב ותשומת לב הם המשאב החשובים ביותר לניהול ולמידה. כל פעולה שדיברנו עליה עד כה מחייבת את תשומת הלב שלנו. המוח שלנו באופן טבעי מוסח מגירויים פנימיים וחיצוניים ותשומת הלב נודדת.
אתם יושבים וקוראים מאמר/צופים בהרצאה מוקלטת, התחלתם מלאי מוטיבציה וכוונה להבין ולעקוב אך תוך כמה זמן לדעתכם תשומת הלב שלכם מוסחת? דקה אולי 5 דקות? 

השאלה המעניינת באמת היא תוך כמה זמן אתם חושבים שתשימו לב שתשומת הלב שלכם הוסחה ואתם אולי עוקבים עם העיניים אבל אתם כבר ממש לא שם? זו הנטייה הטבעית של המוח שלנו .
בעזרת אימון תשומת הלב (קשיבות/מיינדפולנס) אנו יכולים לחזק את “שריר” הקשב. ממש כמו אימון שריר בחדר כושר. נשמע פשוט? זה לא קל א-ב-ל תחשבו איזה מדהים שהמוח שלכם הוא פלסטי ואתם יכולים בעזרת תרגול להשפיע עליו. 
ולסיום, זכרו שלמרתון לא מתאמנים לבד -ולא ביום אחד רצים 45 ק"מ! תנו לעצמכם זמן להסתגל ללמידה האקדמית וחפשו את כול העזרה המוצעת לכם.

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים